אפקט המייסד – הבדלי גרסאות

ניתן לראות את השפעתו של אפקט המייסדים גם בגידולי שדה לזרעים, כמו דגנים וקטניות. מקורם של גידולים אלה הוא ככל הנראה במספר מוגבל של [[מוטציה|מוטציות]] ששינו את צורת פיזור הזרעים שלהם בהשוואה לאוכלוסיות לא מתורבתות. בצמחיבשונה מצמחי הבר, השיבוליםשהשיבולים או התרמילים שלהם מתפרקים או נפתחים בקלות ומפזרים את הזרעים. – תכונה זו מקשהשמקשה על הקציר. לעומת זאת,– בגידולים המתורבתים השיבולים והתרמילים נשארים שלמים, והזרעים לא מתפזרים. תכונה זו יכולה להיגרם על ידי [[גן (ביולוגיה)|גן]] אחד או מספר קטן של גנים. חלק מגידולי השדה לזרעים הם [[פלואידיות#אלופוליפלואידיות|אַלּוֹפּוֹלִיפְּלוֹאִידִיִּים]], והם נגזרו ממספר מוגבל של [[רביית כלאיים#בחקלאות|הכלאות]] בין מינים שונים שלאחריהן הכפלה של הכרומוזומים. כתוצאה מכך נוצר אפקט מייסדים שמתבטא במגוון גנטי מצומצם מאוד באוכלוסייה המתורבתת בהשוואה לאוכלוסיית הבר שממנה היא נוצרה. אפקט המייסדים שהתחולל במהלך התפתחותם של גידולי שדה מצביע על הערך ועל פוטנציאל ההשבחה שטמון במגוון הגנטי שנשאר אצל קרוביהם צמחי הבר.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר = G. Ladizinsky|שם = Founder Effect in crop - plant evolution|כתב עת = Economic Botany}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://link.springer.com/article/10.1007/BF02907844 |הכותב=G. Ladizinsky|כותרת=Founder effect in crop-plant|תאריך=April 1985}}}}