חסידות ויז'ניץ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←חסידות ויז'ניץ בארץ ישראל: עריכה. לא נראה מוצדק להזכיר כל רב של כל הקילה |
|||
שורה 37:
לאחר פטירתו של רבי חיים מאיר הגר בשנת תשל"ב (1972), התפצלה החסידות בפלג זה לשניים כשבנו הבכור של רבי חיים מאיר, רבי [[משה יהושע הגר]], מילא את מקום אביו בשיכון ויז'ניץ בבני ברק ובנו השני רבי [[מרדכי הגר]] התמנה לאדמו"ר בקהילת ויז'ניץ ב[[מונסי]] שב[[מדינת ניו יורק]] ב[[ארצות הברית]].
בנו הגדול של רבי חיים מאיר, רבי [[משה יהושע הגר]] ([[י"ג בסיוון]] [[תרע"ו]] - [[כ' באדר]] [[תשע"ב]]), התמנה לאדמו"ר בבני ברק, כיהן כנשיא [[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]]. בסוף ימיו התפלגה החסידות בין שני בניו של ה[[אדמו"ר]]. הבן הגדול, רבי ישראל הגר,
במרכז החסידות בקריית ויז'ניץ בבני ברק מתגוררות כ-
לחסידות ארגון בשם "צעירי ויז'ניץ" שהוקם על ידי רבי משה יהושע במטרה לקרב בחורים מישיבות [[ליטאים (זרם)|ליטאיות]] ו[[ישיבה תיכונית|תיכוניות]] ששורשם מחסידי ויז'ניץ ב[[מזרח אירופה]]. בזכות הארגון החסידות התרחבה באופן משמעותי. כיום הארגון משמש גם כאיחוד הבחורים שאינם לומדים במוסדות החסידות.
שורה 50:
====בית דין ויז'ניץ ורבני הקהילה====
רב הקהילה בבני ברק היה רבי משה יהושע הגר, עד להכתרתו כאדמו"ר. לאחר הכתרתו, מונה באופן רשמי בנו רבי ישראל (האדמו"ר הנוכחי) ואחריו כשהודח הוכתר אחיו רבי מנדל,
לחסידות בית דין שמרכזו בשיכון ויז'ניץ. בית הדין הוקם מלכתחילה לטפל בענייני הקהילה והשיכון, אך בסוף [[העשור הראשון של המאה ה-21]], החל לתפקד כבית דין רגיל לענייני ממונות. ראש בית הדין הוא הרב [[משה שאול קליין]], דיין בבית דינו של הרב וואזנר ורב [[שכונת אור החיים]]. הדיינים הם הרב יעקב מאיר שטרן, הרב שרגא פייבל וינברגר מאלעד, הרב ישראל מילר והרב אריה טוביאס.
===קהילות ויז'ניץ בישראל===▼
קהילות ויז'ניץ קיימות בארץ ישראל כבר מסוף המאה ה-19, בצפת ובירושלים. בתחילת המאה ה-20 הוקמו קהילות גם בתל אביב ובחיפה. אחרי מלחמת העולם השנייה השתקעו ה"אמרי חיים", רבי חיים מאיר הגר, ואחיו ה"מקור ברוך", רבי ברוך הגר, בארץ ישראל. רבי חיים מאיר הקים בבני ברק את [[קריית ויז'ניץ]] ורבי ברוך הקים בחיפה את [[רמת ויז'ניץ]].▼
בירושלים יש לחסידות כשמונה קהילות.▼
קהילה של החסידות ב[[רחובות]] הוקמה בתחילת שנות ה-80. בראשות הקהילה הועמד הרב [[ישראל אליעזר אדלר]], אחיינו של האדמו"ר, שלימים מונה לאדמו"ר מ[[דז'יקוב-ויז'ניץ]]. לאחר מכן הוקמו קהילות ב[[אשדוד]], ברובע ז' וברובע ח'.▼
ב[[ביתר עילית]] קיימות 3 קהילות (בשכונה a, בשכונה b ובשכונת התמר. ב[[בית שמש]] 3 קהילות וב[[אלעד]] ארבע: המרכזית ב[[קריית ויז'ניץ (אלעד)|קריית ויז'ניץ]], קהילת "ישועות משה" בשכונת אור ישראל, "אמרי ברוך" ו"אהבת שלום". ב[[מודיעין עילית]] שתי קהילות. ישנן קהילות גם ב[[חיפה]] וב[[עפולה]]. בצפת הייתה קיימת קהילה בעבר, שהתדלדלה עם הקמת [[מדינת ישראל]]. בית המדרש משמש כיום יוצאי [[תוניס]]. ל[[חסידות סרט ויז'ניץ]] קהילה בעיר.▼
====ישיבות וסמינרים====▼
לחסידות שלוש ישיבות גדולות:▼
*'''[[ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר]]''' בשיכון ויז'ניץ בבני ברק, בראשות חתנו ואחיינו של רבי משה יהושע, הרב [[מנחם ארנסטר]].▼
*'''[[ישיבת ישועות משה]]''' באחוזת ברכפלד שב[[מודיעין עילית]], בראשות הרב יוסף אהרן ויז'ניצר. לפני כן שכנה הישיבה בשכונת [[הר נוף]] ב[[ירושלים]]. שמה ניתן לה לאחר פטירת רבי משה יהושע.▼
*'''ישיבת תורת חיים''' ב[[אלעד]], בראשות הרב אליעזר שלומוביץ. לפני כן שכנה הישיבה במרכז העיר בני ברק (רח' רבי טרפון).▼
ישיבה נוספת הייתה ישיבת ישועות משה ב[[אלעד]], בראשות הרב ישראל ברכר. הישיבה הוקמה באשדוד ושכנה בה עד שנת [[תשע"ג]]. במהלך שנת [[תשע"ד]] נסגרה הישיבה ותלמידיה פנו לשתי הישיבות האחרות של החסידות.{{ש}}ישיבות לצעירים קיימות ב[[בני ברק]] (2), ב[[ירושלים]], ב[[אשדוד]], באלעד, ב[[מודיעין עילית]], ב[[בורו פארק]] ב[[אנטוורפן]] וב[[לונדון]].▼
לחסידות [[סמינר חרדי לבנות|סמינרים]] בירושלים, בני ברק, אשדוד, אלעד ומודיעין עילית. בסמינר בבני ברק לומדות בנות רבות שאינן משתייכות לחסידות, בעיקר מהחסידויות השמרניות. בבתי הספר והסמינרים למדו ב[[עברית]], מה שעורר התנגדות כלפיהם מצד חוגי [[העדה החרדית]] ועוד. האדמו"ר הנוכחי החל להחזיר את שפת ה[[יידיש]] למוסדות החינוך לבנות.▼
באופן מסורתי איש החסידות מייצג את "הסיעה המאוחדת" במפלגת [[אגודת ישראל]]-[[יהדות התורה]] ובדרך כלל מכהן ב[[הכנסת|כנסת]]{{הערה|מקומה של "הסיעה המאוחדת" (יוצאי [[רומניה]] ו[[הונגריה]]) במקום השלישי באגודת ישראל לאחר "הסיעה המרכזית" (יוצאי פולין) ו[[שלומי אמוני ישראל]]. החלוקה המעשית מתבצעת לפי הסכמים פנימיים לפני כל בחירות ולפי המנדטים שהמפלגה מקבלת}}. בעבר שימשו בתפקיד [[שמואל הלפרט]] ו[[מנחם אליעזר מוזס]] וכיום [[יעקב טסלר]]. לחסידות נציגים גם בכמה יישובים שבהם קהילות חסידי ויז'ניץ: בבני ברק (כיום מכהן איש החסידות יהושע מנדל כסגן ראש העיר), בירושלים, באשדוד, באלעד (סגן ראש העיר בערל אשר), בביתר עילית, במודיעין עילית, בבית שמש וב[[עמנואל]].
כמו כן
== מאפייני החסידות ==
שורה 107 ⟵ 87:
==חסידים מפורסמים==
* הרב [[פנחס חיים הלוי הורביץ]] - מחבר ספר "פתחא זוטא".
* הרב [[מרדכי חנא פוקס]] מווילחוביץ'.
* הרב [[אשר יונה וינברגר]]
* הרב [[משה שאול קליין]] - דיין בבי"ד של [[שמואל הלוי וואזנר|הרב ואזנר]], ראש בית הדין של [[חסידות ויזניץ|ויזניץ]] בבני ברק ורב [[שכונת אור החיים]] בעיר.
* הרב [[מאיר הערש גאנץ]] משפיע בחסידות
*
==ענפים שהסתעפו מהחסידות==
===מרכז חסידי ויז'ניץ===▼
מרכז חסידי ויז'ניץ הוא כינוי חצרו של רבי [[מנחם מנדל הגר (בני ברק)|מנחם מנדל הגר]], אחיו הצעיר של רבי ישראל, האדמו"ר מוויז'ניץ. חצר זו מונה מאות משפחות בישראל ובעולם. בית המדרש, הישיבות וה[[תלמוד תורה]] של החצר נמצאים ברחוב שלמה המלך בבני ברק.▼
▲=== קהילות ויז'ניץ בישראל ===
ראשיתה של החצר בשנת [[תשס"ד]] לאחר שרבי מנחם מנדל שכר מבנה בשיכון ויז'ניץ והחל לערוך בו "[[זיץ|באטעס]]" ותפילות עצמאיות. בשנת [[תשס"ט]] חנך את בית המדרש הנוכחי.▼
▲קהילות ויז'ניץ קיימות בארץ ישראל כבר מסוף המאה ה-19, בצפת ובירושלים. בתחילת המאה ה-20 הוקמו קהילות גם בתל אביב ובחיפה. אחרי מלחמת העולם השנייה השתקעו ה"אמרי חיים", רבי חיים מאיר הגר, ואחיו ה"מקור ברוך", רבי ברוך הגר, בארץ ישראל. רבי חיים מאיר הקים בבני ברק את [[קריית ויז'ניץ]] ורבי ברוך הקים בחיפה את [[רמת ויז'ניץ]].
▲בירושלים יש לחסידות כשמונה קהילות.
חסידיו של הרב מנחם מנדל מדגישים במיוחד את הצורך להתבטל כלפיו. בשנת 2018 הוא הכריז על "השיטה הקדושה", שלפיה על החסידים לחוש את עצמם כ"שוואנצעס" (זנבות) של האדמו"ר. האדמו"ר ביטא זאת בשיר: "די שיטה הקדושה פונעם הייליגע ישועות משה, דהיינו שוואנצונעס" (השיטה הקדושה של הישועות משה הקדוש, דהיינו שוואנצונעס). השיר הפך להמנון החסידות{{הערה|[https://www.kikar.co.il/281789.html ריקוד "השוואנצנים" כבש את פוניבז'] באתר [[כיכר השבת]]}}.▼
▲קהילה של החסידות ב[[רחובות]] הוקמה בתחילת שנות ה-80. בראשות הקהילה הועמד הרב [[ישראל אליעזר אדלר]], אחיינו של האדמו"ר, שלימים מונה לאדמו"ר מ[[דז'יקוב-ויז'ניץ]]. לאחר מכן הוקמו קהילות ב[[אשדוד]], ברובע ז' וברובע ח'.
▲ב[[ביתר עילית]] קיימות 3 קהילות (בשכונה a, בשכונה b ובשכונת התמר. ב[[בית שמש]] 3 קהילות וב[[אלעד]] ארבע: המרכזית ב[[קריית ויז'ניץ (אלעד)|קריית ויז'ניץ]], קהילת "ישועות משה" בשכונת אור ישראל, "אמרי ברוך" ו"אהבת שלום". ב[[מודיעין עילית]] שתי קהילות. ישנן קהילות גם ב[[חיפה]] וב[[עפולה]]. בצפת הייתה קיימת קהילה בעבר, שהתדלדלה עם הקמת [[מדינת ישראל]]. בית המדרש משמש כיום יוצאי [[תוניס]]. ל[[חסידות סרט ויז'ניץ]] קהילה בעיר.
החסידות מונה כיום כ4000 משפחות בע"ה
▲====ישיבות וסמינרים====
▲לחסידות שלוש ישיבות גדולות:
▲*'''[[ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר]]''' בשיכון ויז'ניץ בבני ברק, בראשות חתנו ואחיינו של רבי משה יהושע, הרב [[מנחם ארנסטר]].
▲*'''[[ישיבת ישועות משה]]''' באחוזת ברכפלד שב[[מודיעין עילית]], בראשות הרב יוסף אהרן ויז'ניצר. לפני כן שכנה הישיבה בשכונת [[הר נוף]] ב[[ירושלים]]. שמה ניתן לה לאחר פטירת רבי משה יהושע.
▲*'''ישיבת תורת חיים''' ב[[אלעד]], בראשות הרב אליעזר שלומוביץ. לפני כן שכנה הישיבה במרכז העיר בני ברק (רח' רבי טרפון).
▲ישיבה נוספת הייתה ישיבת ישועות משה ב[[אלעד]], בראשות הרב ישראל ברכר. הישיבה הוקמה באשדוד ושכנה בה עד שנת [[תשע"ג]]. במהלך שנת [[תשע"ד]] נסגרה הישיבה ותלמידיה פנו לשתי הישיבות האחרות של החסידות.{{ש}}ישיבות לצעירים קיימות ב[[בני ברק]] (2), ב[[ירושלים]], ב[[אשדוד]], באלעד, ב[[מודיעין עילית]], ב[[בורו פארק]] ב[[אנטוורפן]] וב[[לונדון]].
▲לחסידות [[סמינר חרדי לבנות|סמינרים]] בירושלים, בני ברק, אשדוד, אלעד ומודיעין עילית. בסמינר בבני ברק לומדות בנות רבות שאינן משתייכות לחסידות, בעיקר מהחסידויות השמרניות. בבתי הספר והסמינרים למדו ב[[עברית]], מה שעורר התנגדות כלפיהם מצד חוגי [[העדה החרדית]] ועוד.
▲מרכז חסידי ויז'ניץ הוא כינוי חצרו של רבי [[מנחם מנדל הגר (בני ברק)|מנחם מנדל הגר]], אחיו הצעיר של רבי ישראל, האדמו"ר מוויז'ניץ. חצר זו מונה
▲ראשיתה של החצר בשנת [[תשס"ד]] לאחר שרבי מנחם מנדל שכר מבנה בשיכון ויז'ניץ והחל לערוך בו "[[זיץ|באטעס]]" ותפילות עצמאיות. בשנת [[תשס"ט]] חנך את בית המדרש הנוכחי.
▲חסידיו של הרב מנחם מנדל מדגישים במיוחד את הצורך להתבטל כלפיו. בשנת 2018 הוא הכריז על "השיטה הקדושה", שלפיה על החסידים לחוש את עצמם כ"שוואנצעס"
קהילות ומוסדות חינוך נוספים של החצר קיימים באשדוד: ביהמ"ד ת"ת וכולל אברכים, באלעד: ביהמ"ד ת"ת, בבית שמש ביהמ"ד, בירושלים ביהמ"ד, בלונדון ביהמ"ד ת"ת וכולל אברכים, בבורו פארק ביהמ"ד וכולל אברכים, במונטריאול ביהמ"ד ת"ת וכולל אברכים, במונסי ביהמ"ד, ב[[לייקווד (ניו ג'רזי)|לייקווד]] ביהמ"ד, בווילמסבורג ביהמ"ד ות"ת.
=== חסידות דז'יקוב-ויז'ניץ ===
אחר פטירתו של רבי משה יהושע הכתירה קבוצת חסידים את אחיינו, הרב [[ישראל אליעזר אדלר]], רב חסידי ויז'ניץ ב[[רחובות]], לאדמו"ר. הרב אדלר הוא נכדו של רבי חיים מאיר מצד אמו, וחתן הרב [[משה ארנסטר]] חתן רבי חיים מאיר. מצד [[נפתלי חיים אדלר|אביו]] הוא נכד ל[[חסידות דז'יקוב|אדמו"רי דז'יקוב]], וחצרו נקראת '[[חסידות דז'יקוב-ויז'ניץ]]'. בשנים הראשונות שכנה החצר ברחובות. בשנת תשע"ט עבר ל[[בית שמש]], שם הקים קריה חסידית ובה [[בית מדרש]], [[תלמוד תורה]] ו[[בית ספר]]. רוב החסידים הצטרפו אליו ועברו לגור בקריה.
שורה 167 ⟵ 170:
====ווישווא====
בנו הבכור של רבי ישראל הגר ("אהבת ישראל"), רבי [[מנחם מנדל הגר (וישווה)|מנחם מנדל הגר]], כיהן כראש ישיבה ואדמו"ר בוישובה. נפטר בשנת תש"א. את מקומו מילא בנו רבי ברוך ([[כ"ט באדר]] [[תרס"ח]] − [[כ"ט בכסלו]] [[תש"ד]]), חתנו של רבי צבי הירש מ[[חסידות גלגוב|מישלניץ]]. נאסר על ידי ההונגרים ונשלח לבודפשט, משם ניסה לברוח לרומניה ונתפס ונשלח לאושוויץ, שם נספה. בן נוסף, רבי חיים יהודה מאיר הגר, עלה לישראל וכיהן באדמו"רות וישאווא בתל אביב. נפטר ב[[י"א באייר]] [[תשכ"ט]] (1969).
בשנת תש"ס הקימו שרידי חסידי וישאווא את מרכז החסידות מחדש בשכונת רמות בירושלים ומינו לאדמו"ר את רבי ברוך הגר, בן רבי נפתלי צבי נכדו של רבי מנחם מנדל. בית מדרש נוסף של החסידות, השייך לכולל מרמורש, נמצא בפאתי [[בתי אונגרין]].
| |||