סנזינו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1מירכאות\2 |
יוניון ג'ק (שיחה | תרומות) |
||
שורה 15:
לאחר סכסוך בשנת 1720 עם מלחין החצר [[יוהאן דויד הייניכן|הייניכן]], שהביא לפיטוריו, שכר הנדל את סנסינו לתפקיד פרימו אואומו (זמר ראשי) בלהקתו, [[האקדמיה המלכותית למוזיקה (תזמורת)|האקדמיה המלכותית למוזיקה]]. הופעתו הראשונה הייתה בהפקה מחודשת של "דראמיסטו" ב-28 בדצמבר. משכורתו, על פי דיווחים משתנים, נעה בין 2000 לירות שטרלינג ל-3000 גיני, שניהם סכומי עתק. סנסינו נשאר בלונדון למשך חלקן הגדול של שש-עשרה השנים הבאות. הוא היה לידיד ורע של רבים מצמרת החברה. בין השאר התיידד עם הדוכס מצ'נדוס, לורד ברלינגטון ומעצב הנוף ויליאם קנט, ותוך כדי כך צבר אוסף משובח של ציורים, ספרים נדירים, מכשירים מדעיים ושאר אוצרות, בהם מערכת כלי כסף מעשה ידי פול דה לאמרי המפורסם.
[[קובץ:Senesino, Cuzzoni, Berenstadt.JPG|ממוזער|סנסינו (משמאל) בקריקטורה של הצגת פלאוויו, מאת [[גיאורג פרידריך הנדל|הנדל]], עם [[פרנצ'סקה קוצוני|קוצוני]] וברנשטאדט]]
אף על פי שסנסינו יצר שבעה-עשר תפקידים ראשיים להנדל (בהם יוליוס קיסר, אורלנדו, וברטארידו ב"רודלינדה"), יחסיו עם המלחין היו רחוקים מלהתנהל על מי מנוחות: "האחד כולו מרי ועקשנות להכעיס, השני משיב לו ביחס מעליב ומביש בה במידה", לדברי ההיסטוריון בן התקופה מיינוורינג. אחרי התפרקות האקדמיה המלכותית של הנדל בשנת 1728, שר סנסינו ב[[פריז]] (1728) ובו[[ונציה]] (1729), אך הנדל חזר ושכר אותו בשנת 1730 לשיר בארבע אופרות חדשות וב[[אורטוריה|אורטוריות]] "אסתר",, "דבורה" וכן, בגרסה הדו-לשונית משנת 1732, "אקיס וגלתיאה". במשך הזמן גברה
{{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן=לסנסינו ניתן תפקידו של הרודן הזועם, ופארינלי גילם את הגיבור ביש המזל האסור בשלשלאות; אך במהלך הקטע הראשון, ריכך השבוי את לב הרודן במידה כזאת, שסנסינו שכח את תפקידו, רץ אל פארינלי וחיבק אותו על דעת עצמו.
| |||