אזרחות כבוד – הבדלי גרסאות

'''אזרחות כבוד''' או '''אזרחות לשם כבוד''' הוא תואר המוענק על ידי [[מדינה]] ליחיד שאיננו [[אזרח]] שלה, אות להערכה והערצה יוצאת-דופן של המדינה או השלטון כלפיו. בניגוד למעמד של [[אזרחות]], המניח שותפות במערכת ה[[פוליטיקה|פוליטית]] וכולל מערכת מוגדרת של זכויות וחובות (ובמדינות מסוימות כפוף לשבועת נאמנות), מעמד אזרחות הכבוד הוא סמלי בעיקרו ואינו נושא בחובו זכויות או חובות מדיניים ביחס למדינה המעניקה. עם זאת, לפעמים מדובר בסטטוס אזרחות לכל דבר מבחינה דיפלומטית ובעל אזרחות הכבוד זכאי ל[[דרכון]] של המדינה המעניקה, דבר שיכול להיות בעל משמעות של [[חסינות דיפלומטית]] ומעמד של [[מקלט מדיני]]. גם ישויות שאינן מדינות מעניקות אזרחויות כבוד ליחידים מוערכים, או שביצעו עבורן שירות יוצא-דופן או שהן מעריכות את פועלו{{הערה|דוגמה: ל[[סטניסלב פטרוב]] הוענקה אזרחות כבוד מטעם ארגונים העוסקים במתן [[אזרח העולם|אזרחויות עולם]] לאחר שלכאורה מנע [[מלחמה גרעינית]] בין [[ארצות הברית]] ל[[ברית המועצות]]}}.

בשנת [[2010]] העניקה [[מדינת ישראל]] אזרחות כבוד לחללי [[מלחמת הקוממיות]], שלא זכו לקבל אזרחות של המדינה.{{הערה|1=חוק הענקת אזרחות כבוד לחללי מלחמת הקוממיות, התש"ע–2010, התקבל בכנסת ביום ב' בניסן התש"ע (17 במרסבמרץ 2010); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הכנסת – 278, מיום ז' באב התשס"ט (28 ביולי 2009), עמ' 104.}}{{הערה|1={{ynet|פורסם: 03.06.09 , 12:23|אושר בטרומית: ישראל תעניק אזרחות כבוד לחללי מלחמת הקוממיות|3725580|3 ביוני 2009}}}}. לפי סעיף 2(4א) לחוק זיכרון השואה והגבורה - יד ושם, תשי"ג-1953, אשר נוסף בשנת [[1985]], זכאי מי שהוכר כ[[חסיד אומות העולם]] לאזרחות כבוד של מדינת ישראל{{הערה|[http://yad-vashem.org.il/heb_site/heb_about_yad/images/law.pdf חוק יד ושם]}}, ואחדים מאלה שהוכרו ככאלה אכן קבעו בה את מקום מושבם. לאלו מהם שהלכו לעולמם מבטיח החוק "אזרחות־זיכרון של מדינת ישראל".

* [http://www.kolpolin.pl/7/176/Artykul/103852,%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AAאזרחות-%D7%9B%D7%91%D7%95%D7%93כבוד-%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%AAפולנית-%D7%9C%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8למאיר-%D7%93%D7%92%D7%9Fדגן אזרחות כבוד פולנית למאיר דגן]