הבדלים בין גרסאות בדף "טנזימאט"

הוסרו 10 בתים ,  לפני שנה
מ
מ (בוט החלפות: \1מיסים)
(מ)
[[קובץ:MahmutII.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מהמוט השני]]
[[קובץ:Sultan Abdulmecid Pera Museum 3 b.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אבדילמג'יט הראשון]]
ה'''תנט'ימאת''' או '''תנזימאת''' ([[טורקית]] '''Tanzimat''', [[טורקית עות'מאנית]] '''تنظيمات'''{{הערה|1={{תעתיק בטורקית|טנזימאט|تنظيمات|'''תנט'ימאת''' או '''תנזימאת'''|Tanzimat}}}} - "ארגון מחדש") הייתה תקופה של התחדשות ורפורמה בתולדות [[האימפריה העות'מאנית]], אשר החלה בשנת [[1839]] והסתיימה עם קבלתה של ה[[חוקה]] הראשונה ב-[[1876]].
 
==גורמים ומטרות==
הוגי הטנזימאט היו ה[[סולטאן עות'מאני|סולטאנים]] הליברלים [[מהמוט השני]] ו[[אבדילמג'יט הראשון]], וכן אנשי ממשל בעלי חינוך [[אירופה|אירופי]] דוגמת אלי פאשה (Mehmed Emin Âli Paşa) ו[[מידהט פאשה]]. הם הכירו בכך שהממסד הדתי והצבאי הישן שוב לא התאים לצרכיה של האימפריה בעולם המודרני שהתהווה החל מראשית [[המאה ה-19]], והרקע ממנו באו גרם לכך שחלק ניכר מה[[רפורמה|רפורמות]] חיקו תהליכים אירופיים קיימים.
 
מטרות הרפורמה היו יצירת מדינה ביורוקרטית ריכוזית (ולשם כך טיפוח הרפורמה ברישום קרקעות, [[מפקד אוכלוסין]] וכו') לשם גיוס משאבים שצבא מודרני צריך. הרפורמות הקיפו תחומים רחבים כמו הממסד השלטוני, הממסד הצבאי, מערכת החינוך, וניסו להשיג את מטרתן באמצעות שינויים חקיקתיים והרחבת [[חירות האדם|חירויות הפרט]] במדינה.
 
מטרה מדינית של הרפורמות הייתה לעודד זהות עות'מאנית בקרב בני הלאומים הרבים תושבי האימפריה ולבלום את התפתחות רעיונות ה[[לאומיות]] וה[[בדלנות]] בקרבם. כפועל יוצא מכך ביקשו המחדשים לעצור את תהליך [[ההיסטוריוגרפיה של נפילת האימפריה העות'מאנית|שקיעתה של האימפריה]] וצמצום גבולותיה. מטרה עיקרית זו לא הושגה, אך תהליך המודרניזציה שעבר על האימפריה העות'מאנית, ועל [[טורקיה]] לאחריה, נחשב במידה רבה תוצר של תקופה זו ושל רעיונותיה.
 
==חידושי הטנזימאט==
ב-[[3 בנובמבר]] [[1839]] פרסם הסולטאן אבדילמג'יט הראשון את [[פירמן|הצהרת]] הטנזימאט (Tanzimat Fermanı) שמטרתה "להביא את יתרונות הממשל התקין לרחבי האימפריה באמצעות הקמתם של מוסדות חדשים". ההצהרה מכונה גם "צו גילהאנה האט-אה שריף" (Gülhane Hatt-i-Șerif - "הצו הנשגב של ביתן הוורדים") שכן הוא נחתם בגן הוורדים ב[[ארמון טופקאפי]]. בצו באה לידי ביטוי מדיניות חדשה שמאמצת האימפריה והיא ה[[עות'מאניזם]], וזו באה לאחד בין נתיני האימפריה וליצור בסיס הזדהות משותף. בין היתר הבטיח הצו:
* התחייבות לשלומם, כבודם ושלום רכושם של כל תושבי האימפריה.
* הדפסת [[שטר כסף|שטרות הכסף]] הראשונים של האימפריה ([[1840]]), ארגון המערכת הפיננסית בהתאם לדגם הצרפתי והקמת מערכת לגביית [[מס|מיסים]].
* ארגון מחדש של הצבא, הסדרת נוהלי הגיוס ותקופת השירות. נקבע כי חייל יתגייס לתקופה קצובה בזמן שתוגבל בחמש שנים, ויתאפשר לו לקיים חיי משפחה במקביל ([[1843]]-[[1844]]).
* אימוץ [[המנון]] ו[[הדגל העות'מאני|דגל]] (1844).
* רפורמה חקיקתית שכללה את אימוץ [[קודקס נפוליאון|החוק האזרחי]] ו[[משפט פלילי|הפלילי]] הצרפתי. בין היתר נקבע כי לא יחרץ גזר דין מוות על אדם ללא משפט.
* הקמתה של אספה (Meclis−i Maarif−i Umumiye) ב-[[1845]] שהייתה אב הטיפוס של הפרלמנט העות'מאני הראשון שהוקם בשנת [[1876]].
* הקמת ה[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] המודרניות הראשונות ([[1848]]).
* השוואת זכויותיהם של לא-מוסלמים, כולל הזכות להתגייס לצבא, ביטול [[מס גולגולת|מס הגולגולת]] ([[1856]]) ויצירת מעמד אזרחי אחיד לכל תושבי המדינה ב-[[1869]].
* [[חוק הווילאייטים]] (1864) לארגון מחודש של מחוזות האימפריה.
* הקמת ה[[בורסה לניירות ערך|בורסה]] הראשונה ב[[איסטנבול]] ([[1866]]).
* קביעת כללים לשיפור השירות הציבורי ולשם קידום המסחר במדינה.
 
את הצו כתבו עובדי חצר הסולטאן, שהיו בוגרי מוסדות השכלה מערביים ובמיוחד [[צרפת]]ים. לכן, הגישה המקובלת במחקר היא כי הצו ניתן תחת השפעה [[המערב|מערבית]]. עם זאת קיימת גישה נוגדת לפיה הצו ניתן מתוך השפעה פנימית שמקורה באדיקות לדת ה[[אסלאם]].