אורי בית־אור – הבדלי גרסאות

בשנים 1953–1996 היה חבר בקיבוץ [[גבים]]. בשנותיו בקיבוץ היה פעיל במוסדות התנועה הארציים והאזוריים, יזם וביצע פרויקטים שונים וחדשניים בניסיון להתאים את הקיבוץ לזמנים המשתנים, ביניהם כאלה שהתממשו רק שנים מאוחר יותר, כהקמת שכונות קהילתיות.{{הערה|1=״קרוב רחוק״, מראיין: עזרא דלומי, עיתון ״קיבוץ״, 6.4.1994 (הקמת שכונות קהילתיות בקיבוצים).}} בית־אור עסק בקיבוץ ומחוצה לו במגוון רחב של נושאים ובפעילות ציבורית מגוונת בקיבוץ, ב[[התנועה הקיבוצית|תנועה הקיבוצית]], ב[[נגב]] ובמדינה, בתחומים רבים: תכנון ויישום, חינוך, תקשורת, תרבות, אֹמנותאומנות, השכלה ומחקר, חינוך, ספורט, תנועות נוער, נוער וצעירים ועוד.

אוֹרי בית־אור מוכר כפעיל אומנוּתאומנות בקיבוץ, בנגב וב[[התנועה הקיבוצית|תנועה הקיבוצית]]. בשנותיו בקיבוץ הוא צייר בטכניקות שונות, תפאורה, איפור, עיצוב חגים, מסיבות ועלונים, ובתחומים רבים נוספים: תערוכות, סטודיו פתוח, שילוב אומנות בתחום הפרט והקהילה, חוגים לילדים ולמבוגרים, יזמוּת בתחום האומנות וה[[אוצרות]]. לאחר עזיבת הקיבוץ יזם, הקים ועמד בראש עמותת "אומן בעירו", והוא מפעיליה האומנותיים ב[[כפר סבא]], שבה הוא מתגורר משנת 2007. במהלך השנים יצר במגוון רחב של גישות וסגנונות, והשתתף בתערוכות קבוצתיות: תערוכת אומני הקיבוץ ב[[שווייץ]], [[בלגיה]], [[פנמה]] ועוד (1960); תערוכת אמני ישראל ב[[גני התערוכה]], אמני הנגב בתערוכת האביב (1979); ועוד. הוא הציג תערוכות יחיד בגלריות רבות ברחבי הארץ: [[גלריה הקיבוץ]], [[צוותא]] [[תל אביב-יפו|תל אביב]], גלריה מגדל תל אביב, [[בית יד לבנים]] תל אביב, היכל התרבות כפר־סבא, במרכז לתרבות ב[[עומר (יישוב)|עומר]], הגלריה במכללת קיי בבאר־שבע, גלריית על האגם ב[[רעננה]], גלריית [[המשכן לאמנויות הבמה (תל אביב)|המשכן לאמנויות הבמה]] בתל אביב, [[תיאטרון ירושלים]], גלריית אומן־מורה בבית המורה בתל אביב, גלריית Artמבט, כפר סבא (2019) ועוד. אוֹרי בית־אור הוגדר על ידי [[אוצר (מקצוע)|אוֹצרים]] ו[[מבקר אמנות|מבקרי אומנות]] כאומן־חוקר רב־תחומי, המגיב לסביבתו ולאירועים פוליטיים וחברתיים, ונאמן לרעיונות הייחודיים שלו. נוסף על הצבע והמכחול הקלאסיים הוא משלב בעבודותיו גם חומרים ממוחזרים, צילומים, טקסטים, בדים, וחומרי הדבקה, ומביאם לכלל יצירות שאינן נופלות תחת כל הגדרה מקובלת בתחום [[אמנות פלסטית|האמנות הפלסטית]], או המילולית.{{הערה|1=סיקור התערוכה ״בתי שיר״, שרה כהן־בונן, ״כאן! מציאות ישראלית באמנות״, בעריכת חנה ברק־אנגל, גיליון יולי 2017; ״אומנות ישראלית 2018״, קטלוג אמני ישראל, עמ׳ 69-68, הוצאת סטימצקי.}}