מתח (מתקן) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 27091741 של 2A00:A040:198:C1C2:A8C6:3F05:911C:AF9 (שיחה) |
ויקישיתוף בשורה, הסרת קישבורים |
||
שורה 1:
[[קובץ:FabianHambuechen-WM07.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המתעמל ה[[גרמניה|גרמני]] [[פביאן המבוכן]] על מתקן המתח]]
'''מתח''' הוא מתקן [[כושר גופני|כושר]] המורכב מ[[מוט]] אופקי המרוחק מהקרקע. מטרת המתקן לאפשר למשתמש בו להיתלות עליו ולהתרומם בעזרתו, תוך הפעלת [[שריר
סגנון העבודה המקובל על מתח הוא היתלות עליו תוך אחיזתו בידיים ומבלי לגעת בקרקע, וביצוע עליות וירידות ללא עזרת הרגליים כך שבעלייה הסנטר עובר את המוט, והירידה היא עד ליישור של הידיים (אך ללא 'נעילת מרפקים'). ביצוע עלייה שלמה יכול להיות קשה לאלו שאינם מאומנים בעבודה עם מתח ועל כן הירידה שלהם היא לרוב חלקית.
שורה 19:
==בהתעמלות מכשירים==
[[קובץ:Herman Weingaertner on horizontal bar 1896 Summer Olympics.JPG|שמאל|ממוזער|250px|המתעמל [[הרמן ויינגרטנר]] מבצע תרגיל על מתח ב[[אולימפיאדת אתונה (1896)]]]]
המתח הוא אחד המתקנים שבהם מתחרים גברים ב[[התעמלות מכשירים]]. לפי התקן שקבעה [[ההתאחדות הבינלאומית להתעמלות]], גובה המתח מעל פני הקרקע הוא 2.78 מטרים (או 2.60 מטרים מקצה ה[[מזרן]]), אורכו 2.40 מטרים ו[[קוטר]]ו 2.8 ס"מ.
תרגיל המתח נפתח כאשר המתעמל נתלה על המתח, באמצעות ניתור או בריצה. מותר לו להיעזר במאמנו או במתעמל אחר לשם כך, ולמאמן מותר גם לשהות בסמוך למתח במהלך התרגיל. התרגיל חייב לכלול אלמנטים תנופתיים, פניות ומעופים, והוא מבוצע באמצעות הזרועות בלבד.
שורה 28:
{| border="1" cellpadding="4" cellspacing="0" style="border:1px solid #aaa; border-collapse:collapse"
|- bgcolor="#cccccc"
! אולימפיאדה
! מדינה
! אלוף
|-
| [[אולימפיאדת אתונה (1896)]] || {{דגל|הקיסרות הגרמנית||+}} || [[הרמן ויינגרטנר]]
|- bgcolor="#efefef"
| [[אולימפיאדת סנט לואיס (1904)]] || {{דגל|ארצות הברית||+}}
---- {{דגל|ארצות הברית||+}}
| [[אנטון היידה]]
---- [[אדוורד הניג]]
|-
| [[אולימפיאדת פריז (1924)]] || {{דגל|יוגוסלביה (1918-1941)}} [[יוגוסלביה]] || [[לאון שטוקלי]]
|- bgcolor="#efefef"
| [[אולימפיאדת אמסטרדם (1928)]] || {{דגל|שווייץ||+}} || [[ז'ורז' מייז]]
|-
| [[אולימפיאדת לוס אנג'לס (1932)]] ||{{דגל|ארצות הברית||+}} || [[דאלאס ביקסלר]]
|- bgcolor="#efefef"
| [[אולימפיאדת ברלין (1936)]] || {{דגל|פינלנד||+}} || [[אלקסנטרי סאארוואלה]]
|-
| [[אולימפיאדת לונדון (1948)]] || {{דגל|שווייץ||+}} || [[יוזף שטדלר]]
|- bgcolor="#efefef"
| [[אולימפיאדת הלסינקי (1952)]] || {{דגל|שווייץ||+}} || [[ג'ק גינטהארד]]
|-
| [[אולימפיאדת מלבורן (1956)]] || {{דגל|יפן||+}} || [[טקאשי אונו]]
|- bgcolor="#efefef"
| [[אולימפיאדת רומא (1960)]] || {{דגל|יפן||+}} || [[טקאשי אונו]]
|-
| [[אולימפיאדת טוקיו (1964)]] || {{דגל|ברית המועצות||+}} || [[בוריס שאחלין]]
|- bgcolor="#efefef"
| [[אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968)]] || {{דגל|ברית המועצות||+}}
---- {{דגל|יפן||+}}
| [[מיכאיל וורונין]]
---- [[אקינורי נקיאמה]]
|-
| [[אולימפיאדת מינכן (1972)]] || {{דגל|יפן||+}} || [[מיצואו צוקהארה]]
שורה 70:
| [[אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984)]] || {{דגל|יפן||+}} || [[שינג'י מוריסואה]]
|-
| [[אולימפיאדת סיאול (1988)]] || {{דגל|ברית המועצות||+}}
---- {{דגל|ברית המועצות||+}}
| [[ולדימיר ארטמוב]]
---- [[ואלרי ליוקין]]
|- bgcolor="#efefef"
שורה 92:
=== אחיזות אופייניות ===
המתעמלים אוחזים במתח במגוון דרכים אופייניות לענף ההתעמלות לטובת ביצוע התרגילים ושיפור האחיזה.
* אחיזה רגילה- המתעמל מחזיק את המוט עם שתי ידיו, כאשר כל האצבעות מעל המוט, מלבד האגודל שאוחז את המוט מתחתיו.
▲* אחיזה רגילה- המתעמל מחזיק את המוט עם שתי ידיו, כאשר כל האצבעות מעל המוט, מלבד האגודל שאוחז את המוט מתחתיו.
* אחיזה גבית- המתעמל אוחז במוט כאשר ידו מסובבת ומחזיקה את המוט בצד הרחוק מגופו. משמשת במספר תרגילים מועט.
* אחיזה מעורבת- כל יד נמצאת במנח אחר, כאשר יד אחת מחזיקה באחיזה רגילה והיד השנייה באחיזה הפוכה. האחיזה משמשת בעיקר לצבירת תנופה ותרגילים בהם המתעמל מבצע שחרור מהמוט.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Debby Mitchell, Barbara Davis, Raim Lopez|שם=Teaching Fundamental Gymnastics Skills|מו"ל=Human Kinetics|שנת הוצאה=2002|עמ=237|קישור=https://books.google.co.il/books?id=BZUE5aDA0PcC&pg=PA235&lpg=PA235&dq=gymnastics+horizontal+bar++mixed+grip&source=bl&ots=iWshIFkILp&sig=ACfU3U1pVYwv4cJzZaCyJFrGsEaajjePnQ&hl=iw&sa=X&ved=2ahUKEwivh52Q-_ffAhXNlIsKHQBUAnsQ6AEwEHoECAgQAQ#v=onepage&q=gymnastics%20horizontal%20bar%20%20mixed%20grip&f=false|שפה=en}}}}
==שיא גינס בעליות מתח==
קיין אקשטיין {{אנ|Caine Eckstein}} מ[[אוסטרליה]] הוא אתלט מקצועי ששבר את [[ספר השיאים של גינס|שיא גינס]] בעליות מתח, כשהצליח להשלים 4,210 עליות מתח תוך 12 שעות בלבד, וכתוצאה מכך, גם שבר גם את השיא של 24 השעות.{{הערה|ימין=כן|{{mako||כמה זמן לוקח להשלים 4,210 עליות מתח?|27b51fe4ced0941006|men-magazine/machismo-sport|14 באוקטובר 2014}}}} הוא ביצע שש עליות כל דקה ב-10 שעות הראשונות, ואחר כך חמש עליות בשעתיים שנותרו לו. אחרי שאיבד את השיא, שבר אותו שוב ב-2016 עם 7,620 עליות מתח.
לדברי אקשטיין, המניע למעשהו היה להעלות את המודעות להפרעות ב[[כפיס המוח]], שמתבטאות בבעיות עצביות במוח, ומהן סובל גם בנו של חברו הטוב ביותר.
== ראו גם ==
* [[התעמלות קרקע|קרקע]]
* [[מקבילים מדורגים]]
שורה 110 ⟵ 107:
== קישורים חיצוניים ==
{{
* עמי עיני, [http://www.goleango.com/show_article_heb.php?cat_id=2&art_id=89 המדריך המלא לעליות מתח], אתר גולינגו
== הערות שוליים ==
| |||