יהויקים – הבדלי גרסאות

באותה הזדמנות הקריא ברוך, מזכירו של ירמיהו, את נבואותיו של ירמיהו, אותםאותן ניבא במשך שנים מאז ימי יאשיהו, ואשר אותםאותן העתיק ברוך על המגילה. דברים; אלוהדברים הוקראו בבית המקדש לפני העם, ומאוחר יותר - לבקשת השרים - לפני שרי יהויקים (יר' לו, א ואילך). המסר שלמסר הדברים היה שמלך בבל עתיד לעלות על יהודה ולהשחיתה (שם, כט). יהויקים סירב להאמין לדברי הנבואה ושרף את המגילה באש.

השנה השמינית של יהויקים החלה בניסן (או תשרי) 601. החוקרים מלמט ותדמור נוטים להקדים את תאריך השיעבוד לשנת 603. אך אם נקבל את המסורת של יוסף בן מתתיהו הרי, נוכל לתלות את שיעבודה של יהודה במסע שערך נבוכדראצר לדרום ארץ ישראל במטרה לתקוף את מצרים בכסלו שנת 601. אם אכן לאותהוש שנהלתארך ישלאותה ליחסשנה את השתעבדותו של יהויקים לבבל, הרי שהיהשהדבר הדברהיה צריך לקרות סביב חודש כסלו, עם בואובבואו של הצבא הבבלי לאזור.; שכן, הקרב שנערך מאוחר יותר בין הצבא הבבלי למצרי על גבול מצרים הסתיים ללא הכרעה לאחרמאחר ששניושני הצדדים סבלו אבדותאבידות קשות. אם אכן נכון יהיה לקבל את גרסת יוסף בן מתתיהו, הריאזי שאתאת הדחיה הארוכה שדחה נבוכדראצר את שיעבודה של יהודה ניתן יהיה לפרשלייחס בחשיבותהלחשיבות המועטההקטנה של יהודה בעיני מלך בבל, ובמיוחדבמיוחד לאחר נפילת אשקלון בידיו.

אין כל סיבה רצינית לפסול עדות זו של יוסף בן מתתיהו, אך במקרה כזה לא יובן, כיצד למרות שהקרב עם המצרים הסתיים ללא הכרעה, (מה שהיה בו כדישהיווה כישלון של הבבלים שבקשושביקשו לחדור למצרים,) שמר יהויקים על נאמנותו לבבלים שלוש שנים לאחר מכן,; וגם לא יהא ברור אז מדוע דווקא בתום אותםאותן שלוש שנים הוא בחר למרוד. לעומת זאת, אם נקבל את הנחתם של חוקרים מסוימיםאחרים, כמו למשל מלמט, שההשתעבדות הייתה בשנת [[603 לפנה"ס]], נוכל להסביר את כניעת יהויקים ברושם הקשה שעשהשהותיר ביהודהעל יהודה גורל אשקלון, שנפלה ונהרסה בידי הצבא הבבלי שנה קודם לכן. מאידך גיסא תובן מרידתו של יהויקים בשנת 600 (היינו שלוש שנים אחר כניעתו לבבל) כמה שנבע מהתרשמות (מוטעית) מכוחה החלש של בבל בעקבות כשלונה בקרב נגד מצרים בכסלו [[601 לפנה"ס]]. מאידך גיסא, הקדמת ההשתעבדות לשנת 603 תדרוש הסבר מדוע התעכבה התגובה בבלית על מרידתו של יהויקים עד לשנת [[598 לפנה"ס]].