ויקיפדיה

חקר הירח – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ אחידות במיקום הערות שוליים, הלבשת קישורים עירומים
שורה 18:
ב[[ימי הביניים]], לפני המצאת הטלסקופ, רבים החלו להכיר בירח ככדור. על אף שהיו שהאמינו כי הירח הוא "חלק",{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://galileo.rice.edu/sci/observations/moon.html|כותרת=The Galileo Project - The Moon|אתר=galileo.rice.edu|תאריך_וידוא=2019-03-13}}}} בשנת 1609, [[גלילאו גליליי]] צייר את אחת מאיורי הטלסקופ הראשונים של פני הירח בספרו Sidereus Nuncius וציין כי פני הירח אינם חלקים וכי יש עליהם הרים ומכתשים. מאוחר יותר בשנת 1651, [[ג'ובאני בטיסטה ריקיאולי]] ו[[פרנססקו מריה גרימלדי]] ציירו מפה של הירח ונתנו למכתשים רבים שמות הקיימים עד היום. במפות, אזוריו החשוכים של הירח כונו "[[ים ירחי|ימות]]" או אוקיינוסים והחלקים המוארים כונו רמות או יבשות.
 
חסידיו של אריסטו בימי הביניים, בעולם האיסלאמי ואחר כך באירופה הנוצרית, ניסו לתת משמעות לכתמים על הירח במונחים אריסטוטוליים. [[תומאס האריוט]], כמו גליליי, צייר את הירח וביצע תצפיות במשך מספר שנים אך ציוריו לא פורסמו. המפה הראשונה של הירח נכתבה על ידי הקוסמוגרף והאסטורנוםוהאסטרונום הבלגי [[מיכאל ואן-לאנגרן|מיכאל ואן־לאנגרן]] ב־1645. שנתיים לאחר מכן, ב־1647, מפה נוספת פורסמה על ידי האסטרונום הפולני [[יוהנס הווליוס]]. באותה שנה הוציא לאור הווליוס את ספרו Selenographia, sive Lunae descriptio, החיבור הראשון שעסק כולו בירח. המונחים שקבע הווליוס, אף על פי ששימשו את המדינות ה[[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטיות]] עד למאה ה־18, הוחלפו על ידי המונחים שפורסמו על ידי האסטרונום ה[[ישועים|ישועי]] ג'ובאני בטיסטה ריקיאולי ב־1651 (ימות ורמות). בשנת 1753, האסטרונום הישועי [[קרואטיה|קרואטי]] [[רודר בוסקוביק]] (Ruđer Bošković) גילה כי לירח אין [[אטמוספירה]]. בשנת 1824, הפיזיקאי והאסטרונום ה[[בוואריה|בוואריאני]] [[פרנץ וון גרוית'ויזן]] הסביר כי המכתשים על פני הירח הם תוצאה של התנגשות [[מטאוריט]]ים.{{הערה|Энциклопедия для детей (астрономия). Москва: Аванта+. 1998.}}
 
האפשרות כי ישנה צמחייה על הירח וכי היא מיושבת על ידי [[סלניום]] הייתה מקובלת על אסטרונומים רציניים אפילו בעשורים הראשונים של המאה ה־19. בשנת 1835, [[מתיחת הירח הגדולה]] הוליכה אנשים שולל כי על הירח חיים יצורים אקזוטיים.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=The Great Moon Hoax|אתר=Museum of Hoaxes|כתובת=http://hoaxes.org/archive/permalink/the_great_moon_hoax|שפה=en|תאריך_וידוא=2019-03-13}}}} בערך באותו זמן (בין 1834 ל־1836), [[ויליאם ביר]] ו[[יוהאן היינריך וון מדלר]] פירסמו את חיבורים בן 4 הכרכים Mappa Selenographica ואת הספר Der Mond ב־1837, בו הם קבעו בתקיפות כי על הירח אין גופי מים או אטמוספירה ניכרת.
שורה 78:
בדצמבר [[2013]] הונחת על הירח הרובר [[צ'אנג-אה 3|צ'אנג־אה 3]] ובינואר [[2019]] הונחתה [[צ'אנג-אה 4|צ'אנג־אה 4]] על [[הצד הרחוק של הירח]].
 
[[סוכנות החלל ההודית]] שיגרה את הגשושית [[צ'אנדריאן 1]] ב־22 באוקטובר 2008. הגשושית תוכננה להקיף את הירח למשך שנתיים וליצור מפה תלת־ממדית של שני צידי הירח וביצוע מיפוי כימי ומינרלוגי של פני השטח של הירח.{{הערה|http{{קישור כללי|כתובת=https://www.isro.orggov.in/chandrayaanSpacecraft/htmls/objective_scientificchandrayaan-1|כותרת=Chandrayaan-1 - ISRO|תאריך_וידוא=2020-01-19|אתר=www.isro.gov.htmin}}}} צ'נדריאן 1 כללה גשושית בשם MIP ששוחררה ממנה ונחתה על פני הירח ב־14 בנובמבר 2008, והפכה את הודו למדינה הרביעית שהגיעה אל פני הירח (אחרי ברית המועצות, ארצות הברית והאיחוד האירופי).
 
ב־18 ביוני 2009 שיגרה [[נאס"א]] את ה[[מקפת לסקר הירח]] (LRO) לצילום הירח ברזולוציה גבוהה ולחקירת אבק הירח באמצעות הגשושית [[LCROSS]] ששוחררה ממנה והתרסקה במכוון על הירח. ב־10 בספטמבר 2011 שיגרה נאס"א את שתי הגשושיות GRAIL-A ו־B העתידות להגיע אל הירח ביום האחרון של 2011 וביום הראשון של 2012 ולחקור את הירח כשהן צמודות אחת לשנייה.
 
[[סוכנות החלל הגרמנית]] הודיעה במרץ 2007 כי היא תשגר מקפת אל הירח, [[LEO (גשושית)|LEO]] ב־2012{{הערה|{{Cite news|url=http://www.spiegel.de/wissenschaft/weltall/raumsonde-deutschland-plant-eigene-mond-mission-a-469219.html|title=Raumsonde: Deutschland plant eigene Mond-Mission|date=2007-02-28|newspaper=Spiegel Online|access-date=2019-03-13|first=Markus|last=Becker}}}} אך הפרויקט בוטל בגלל אילוצים תקציביים.{{הערה|www.n-tv.de/Nur_gucken_Nicht_anfassen_MondMission_geplatzt/120720081208/992885.html}}.
 
ב־13 בספטמבר 2007, X Prize Foundation יחד עם [[גוגל (חברה)|חברת גוגל]] הכריזו על [[Google Lunar X PRIZE]]. תחרות זו דורשת מהמתחרים "להנחית על הירח, במימון פרטי, רובר רובוטי המסוגל להשלים מספר משימות, כולל לנוע על פני הירח לפחות 500 מטרים ולשלוח וידאו, תמונות ומידע אל כדור הארץ". התחרות נסגרה לפני שהיה שיגור לירח מטעם המתמודדות. באפריל 2019 התרסקה [[בראשית (גשושית)|הגשושית בראשית]] על הירח.{{הערה|www.googlelunarxprize.org/lunar/press-release/google-sponsors-lunar-x-prize-to-create-a-space-race-for-a-new-generation}}.
 
==תוכניות עתידיות==
שורה 901:
|הצלחה (הרובר נתקע אך שרד מספר חודשים על הירח)
|-
|{{דגל|הרפובליקה העממית של סין}} [[צ'אנג-אה 4|צ'אנג-אה 4]]
|7 בדצמבר 2018
|3 בינואר 2019
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/חקר_הירח"