ברכות השחר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
#1Lib1Ref איטלקים
#1Lib1Ref רומניא
שורה 43:
*פרשת העקידה: בהרבה מקומות, הנהיגו על פי המקובלים לומר פרשת העקידה בכל יום כדי להזכיר זכות אבות לפני הקב"ה, וגם כדי להכניע את היצר לעבוד את הקב"ה כמו יצחק אבינו.
*ברכת "המקדש את שמו ברבים": קטע שתחילתו "לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר ובגלוי",{{הערה|בקהילות אשכנז המערבי, מתחילים "רבון כל העולמים", ואילו המשפט "לעולם יהא אדם וכו'" נחשב כהוראה שאינה נאמרת. עיין [http://www.moreshesashkenaz.org/mm/publications/Madrich.pdfמדריך למנהג אשכנז המובהק], בני ברק תשע"ד, עמ' 22.}} ועוסק בשבח עם ישראל המקדשים את שם ה'. הקטע מכיל גם את הפסוק של [[שמע ישראל]] וברוך שם ומסתיים ב"ברוך המקדש את שמו ברבים", שלפי [[נוסח אשכנז]] מסיימים בשם. בנוסח איטליה (וכן נהגו בנוסח פרובאנס) אומרים קטעים אלה אחרי הקרבנות.
* ברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי, ברכות התורה נאמרות לפני סדר הקרבנות,{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/42807 סדר עבודת ישראל], רעדלהיים תרכ"ח, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42807&st=&pgnum=66 עמ' 47].}} וכן נוהגים ב[[נוסח איטליה]]. וב[[נוסח רומניא]]{{הערה|הלל משה סרמוניטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי,[https://524f1f52-e6e8-4762-a04d-3474189e42c4.filesusr.com/ugd/8cabfe_8954c7312bed451c8acc0181387928df.pdf סדר תפלות כמנהג בני רומה], ירושלים תשע"ד, עמ' ו; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001163513/NLI מחזור רומניא], ויניציאה רפ"ג, דף ו ע"ב. אלא שבנוסחשבנוסחאות האיטלקיםאלה לא אומרים "לעולם יהא אדם" עד אחרי הקרבנות.}}
 
אחרי ברכות השחר אומרים את [[פרשת הקורבנות]].