אונאת דברים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1מירכאות\2
שורה 16:
{{ציטוט|תוכן='לא תונו איש את עמיתו' - באונאת דברים הכתוב מדבר. <br>
אתה אומר באונאת דברים, או אינו אלא באונאת ממון? כשהוא אומר 'וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך', הרי אונאת ממון אמור; הא מה אני מקיים 'לא תונו איש את עמיתו'? באונאת דברים. <br>
הא כיצד? אם היה [[חזרה בתשובה|בעל תשובה]], אל יאמר לו: זכור מעשיך הראשונים. אם היה בן [[גר]]ים, אל יאמר לו: זכור מעשה אבותיך. אם היה גר ובא [[תלמוד תורה (מצווה)|ללמוד תורה]], אל יאמר לו: פה שאכל [[מאכלות אסורים|נבילות וטריפות שקצים ורמשים]] בא ללמוד תורה שנאמרה מפי הגבורה?! אם היו יסורין באין עליו, אם היו חלאים באין עליו, או שהיה מקבר את בניו, אל יאמר לו כדרך שאמרו לו חביריו ל[[איוב]]: 'הלא יראתך כסלתך תקותך ותום דרכיך, זכר נא מי הוא נקי אבד'{{הערה|1={{תנ"ך|איוב|ד|ו}}}}. אם היו חַמָּרים מבקשין תבואה ממנו, לא יאמר להם: לכו אצל פלוני שהוא מוכר תבואה, ויודע בו שלא מכר מעולם. <br>
[[רבי יהודה]] אומר: אף לא יתלה עיניו על המקח בשעה שאין לו דמים, שהרי הדבר מסור ללב, וכל דבר המסור ללב נאמר בו 'ויראת מאלהיך'|מקור=[[{{בבלי|בבא מציעא]] |נח, |ב}}|מירכאות=כן}}
המדרש מביא שני פסוקים בשניהם אוסרת התורה על אונאה. כיון שבפסוק אחד מפורש העיסוק במקח וממכר מסיק המדרש כי בפסוק השני קיים חיוב נוסף ואותו הוא מגדיר כאונאת דברים.
בהמשך ה[[תלמוד|גמרא]] מובאים מאמרים רבים העוסקים בחומרת האיסור למשל: "כל המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים". הגמרא מדגימה בדוגמאות רבות איסור זה והן עוסקות בהזכרת עבר של אדם ששינה דרכיו כמו [[בעל תשובה]] או [[גר]], בחוסר כבוד לאדם אחר כמו יחס בין בני זוג וכן בגרימת צער בענייני מסחר.
בסופה של הגמרא מובא הסיפור "[[תנורו של עכנאי]]" ששב ומעמיד את הקורא על הנזקים היכולים להגרםלהיגרם מאונאת דברים.
 
==דיני האיסור==