יטבתה (אתר מקראי) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[קובץ:Wanderings in the desert map.jpg|ממוזער|מפה של נדודי בני ישראל משנת 1641]]
'''יָטְבָתָה''' הוא שמו של אזור הנזכר במקרא כאחת מתחנותיהם של בני ישראל במהלך [[נדודי בני ישראל במדבר|נדודיהם במדבר]].
על פי המקורות פירוש שמה - "הארץ הטובה".
 
==אזכורים==
שורה 13:
על פי המסופר בספר דברים, "בעת ההיא" (כנראה בזמן החניה ביטבתה), הפריד אלוהים בין בני [[שבט לוי]] לשאר השבטים.{{הערה|{{תנ"ך|דברים|י|ח}}}} התיאור של יטבתה כ"ארץ נחלי מים", מקשה על החוקרים המנסים לאתר את מיקומו המודרני של האתר. הלא בכל דרכם של בני ישראל במדבר לא נמצאו נחלי מים מרובים.{{הערה|שם=מקראית|'''אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו''', כרך ג', עמ' 673.}} עם זאת, בספר במדבר נאמר שלאחר שנסעו מיטבתה המשיכו ל[[עברונה (אתר מקראי)|עברונה]], ולאחר מכן ל[[עציון גבר]].{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|לג|לה}}}} עציון גבר זוהתה בידי חלק מהחוקרים עם [[תל אל ח'ליפה]], בין [[אילת]] ל[[עקבה]] בתחומי [[ירדן]].{{הערה|{{coord|29.546095|N|34.981319|E|type:landmark|display=inline}}}} אם הטענה נכונה, הרי שהיא מצמצמת את טווח החיפושים אחרי יטבתה.{{הערה|שם=מקראית}}
 
לדעת חלק מהחוקרים, הנסמכים על הטענה הנזכרת לעיל, יטבתה מזוהה עם "'''סבח'ת א-טאבה'''", הנמצאת כ-35 ק"מ מהמיקום המשוער של עציון גבר ושבה ישנו מעיין בשם "'''עין א-טאבה'''", המתאים לתיאור של "ארץ נחלי מים".{{הערה|שם=מקראית}} חפירות שנערכו באזור אכן חשפו שרידים של יישוב.{{הערה|שם=מקראית}} סברה נוספת מזהה את יטבתה עם "'''עין ע'צ'יאן'''" (עין רדיאן) הסמוכה לקיבוץ [[יטבתה]], וסברה אחרת עם "'''ואדי א-טאבה'''"{{הערה|[[בנו רותנברג]], '''תגליות סיני''', [[הוצאת מסדה]], 1958, עמ' 174-170.}}, גם כן מקומות עשירים במים יחסית. עם זאת, חפירות שנערכו בשני האתרים לא חשפו שרידים המתאימים לתקופה.{{הערה|שם=מקראית}}
 
==הערות שוליים==