גירוש פעילי החמאס ללבנון – הבדלי גרסאות

ב-[[17 בדצמבר]] [[1992]] גירשה [[ממשלת ישראל העשרים וחמש|ישראל]] ל[[לבנון]] 415 פעילי [[חמאס]] ו[[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני|ג'יהאד אסלאמי]] לתקופה של בין שנה וחצי לשנתיים. על אף שהגירוש צלח את מבחן [[בג"ץ]] - ממשלת רבין, אשר היא זו שביצעה את הגירוש, החליטה לבסוף לקצר את תקופת הגירוש ולאפשר למגורשים לחזור לבתיהם. לחץ כבד שהפעיל ממשל [[ביל קלינטון|קלינטון]] נגד ישראל (איום מפורש להצביע בעד הטלת סנקציות נגד ישראל ב[[מועצת הביטחון]]) שימש זרז להחלטה זו{{הערה|CLYDE HABERMAN, {{כ}}[http://www.nytimes.com/1993/02/02/world/israel-to-return-100-palestinians-it-had-deported.html ISRAEL TO RETURN 100 PALESTINIANS IT HAD DEPORTED], באתר ה[[ניו יורק טיימס]], 2 בפברואר 1993}}.

ב-[[13 בדצמבר]] [[1992]] חטפו פעילי חמאס את שוטר [[משמר הגבול]] נסים טולדנו וניהלו משא ומתן על דרישתם לשחרור [[אחמד יאסין]] תמורתו. טולדנו נחטף בעיר [[לוד]], בעת שעשה דרכו מביתו לבסיסו. יומיים לאחר מכן נתגלתה גופתו של טולדנו בסמוך ל[[כפר אדומים]] כפותה ודקורה. החוטפים והרוצחים נלכדו כעבור מספר חודשים, נשפטו ונדונו ל[[מאסר עולם]].{{הערה|1=[https://www.10million.org/he/החטיפה%D7%94%D7%97%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%94%20%D7%95%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%97%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%A8%20%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A8%20%D7%94%D7%92%D7%91%D7%95%D7%9C%20%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9D%20%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A0%D7%95%20%D7%A2%D7%99%20%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F%20%D720והרצח%9420של%D720שוטר%9720משמר%D720הגבול%9E20ניסים%D720טולדנו%9020עי%D720ארגון%A120החמאס החטיפה והרצח של שוטר משמר הגבול ניסים טולדנו על ידי ארגון החמאס]}}{{הערה|באוקטובר 2011, במסגרת [[ההסכם לשחרור גלעד שליט]], שוחררו מאג'ד קטיש ומחמוד עטון שנשפטו כל אחד ל-3 [[מאסר עולם|מאסרי עולם]] על רצח 3 ישראלים, בהם נסים טולדנו.}}.

לאחר שנמצאה גופת טולדנו והובהר שהוא נרצח מיד עם חטיפתו, עצרה ישראל במבצע רחב היקף כ-1,200 פעילי חמאס וג'יהאד אסלאמי, ובמקביל בדק ראש הממשלה [[יצחק רבין]] עם שר המשפטים [[דוד ליבאי]] ועם [[היועץ המשפטי לממשלה]], [[יוסף חריש]], אפשרות של גירוש המוני ללבנון. שניהם תמכו משפטית ברעיון,{{הערה|1=מאוחר יותר, לאחר שהתייעץ עם ביניש, שינה ליבאי את עמדתו והפך למתנגד נחרץ לגירוש. לבסוף נמנע בהצבעה, לדבריו בשל תמיכת היועמ"ש}}, אך [[פרקליט המדינה|פרקליטת המדינה]] [[דורית ביניש]] ומנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות, [[נילי ארד]], התנגדו לו בתוקף וניסו לשכנע את המעורבים לחזור בהם, כיוון שלטענתן הגירוש לא היה חוקי ולא יכול היה לעמוד במבחן בג"ץ. חרף עמדתן זו, בבוקר [[16 בדצמבר]] החליטה הממשלה לגרש ללבנון באופן מיידי 415 פעילי חמאס וג'יהאד, ללא הודעה מוקדמת ותוך שלילת זכות הטיעון המוקדם. בנוסף, על פי הדו"ח של ארגון [[בצלם]], לא נאמר לפעילי החמאס להיכן הם נלקחים, ולמשפחותיהם לא נמסרה כל הודעה גם לאחר מעשה{{הערה|[http{{קישור כללי|כותרת=הגירוש ההמוני בשנת 1992|אתר=בצלם|כתובת=https://www.btselem.org/hebrew/deportation/1992_mass_deportation.asp]|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-01-19}}}}. שרי [[מרצ]] בממשלה תמכו בגירוש וזכו על כך לביקורת רבה מצד הפעילים במפלגתם. בעקבות זאת, אמרו כי חשבו שמדובר בגירוש של עשרות ולא מאות. לאור זאת תבעה מרצ מהממשלה כמחווה את ביטול חוק איסור המפגשים עם אנשי אש"ף, והדבר נעשה ב[[ינואר]] [[1993]].

ב[[ינואר]] [[1993]] שקלה ישראל להחזיר תשעה מגורשים שגורשו ללבנון בטעות.{{הערה|1=כתבה מ[[ידיעות אחרונות]] מינואר 1993, כפי שהועלה באתר http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=572676 [[פרש (אתר אינטרנט)|פרש]].}}.

* [https://www.youtube.com/watch?v=R3P2bHGEtdk מהדורת החדשות] מליל הגירוש.