חג המולד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 106:
[[הנוצרים בישראל|הקהילה הנוצרית בארץ ישראל]] קטנה מאוד ומונה רק כ-2% מאוכלוסיית המדינה כשרובם בני [[המגזר הערבי]],{{הערה|[http://www.cbs.gov.il/shnaton66/st02_02.pdf אוכלוסייה לפי דת], באתר [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]]}} אולם חשיבותה של הארץ כמרכז המסורת הנוצרית מביאה לכך שכמה מהטקסים הדתיים החשובים ביותר מתקיימים באתרים שונים בארץ הקשורים בנצרות. בארץ מיוצגות כמעט כל הכנסיות הנוצריות (גם כאלה שאין להן קהילות פעילות בארץ), וכולן מקיימות טקסים מיוחדים בחג המולד, בעיקר בערים: [[בית לחם]], [[ירושלים]] ו[[נצרת]].
 
[[כנסיית המולד]] בבית לחם הוקמה במקום שבו, לפי המסורת הנוצרית, נולד ישו. זוהי כנסייה אורתודוקסית, ולפיכך טקסי חג המולד מתקיימים בה ב-[[7 בינואר]]. בכנסייה הקתולית הסמוכה לכנסיית המולד נערכת בחצות ליל 25 בדצמבר [[מיסה]] חגיגית, שמעוררת התעניינות רבה, ולפיכך מצולמת ומשודרת ברחבי העולם בשידור חי. הטקס מתנהל על ידי ראש [[הפטריארכיה הלטינית|הכנסייה הקתולית בירושלים]] (כיום זהו ה[[פטריארך]] [[פואד טוואל]]), והוא נושא אופי בינלאומי, כיוון שהוא נערך בשפות שונות. עד שנת [[1994]] הייתה [[רשות השידור]] הישראלית אחראית על צילום הטקס ושידורו. מאז [[הסכמי אוסלו|הועברה השליטה]] בעיר ל[[הרשות הפלסטינית|רשות הפלסטינית]] שאחראית על השידור הטלוויזיה הפלסטינית הממלכתית. בין השנים 1994–[[2002]] הקפיד ראש הרשות הפלסטינית דאז, [[יאסר ערפאת]], להגיע לטקס (אף שהוא עצמו היה [[אסלאם|מוסלמי]]). עם התגברות [[האינתיפאדה השנייה]] סירבה ישראל להתיר לערפאת לעבור ממשכנו ב[[רמאללה]] לבית לחם.
 
בנצרת נמצאת [[כנסיית הבשורה]] העומדת במקום שבו, על פי המסורת הנוצרית, קיבלה [[מרים הבתולה]] (מריה) את הבשורה כי היא הרה מ[[רוח הקודש (נצרות)|רוח הקודש]]. זוהי כנסייה קתולית, ולפיכך גם בה מתקיימת מיסה חגיגית בחצות ליל ה-25 בדצמבר. הטקס בנצרת נערך ב[[ערבית]] ונושא אופי מקומי יותר.