רחל אליאור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לצדוקים |
←ביוגרפיה: #1 lib 1 ref |
||
שורה 7:
==ביוגרפיה==
נולדה ב[[ירושלים]], בת ללאה רובינשטיין-קאליקו-פאלאג'י ושמואל פאלאג'י{{הערה|רחל אליאור, '''סבתא לא ידעה קרוא וכתוב: על הלימוד ועל הבּוּרוּת, על השעבוד ועל החירות''', ירושלים [[הוצאת כרמל]], 2018, עמ' 788}} (המשפחה [[עברות|עברתה]] את שמה ל"פלוגה"). הייתה חברה ב[[הצופים העבריים|תנועת הצופים]], בגדוד איילון, בשבט מודיעין בירושלים ויצאה עם גרעין צפיר ל[[נח"ל]]. שירתה בנח"ל סיני, בקיבוץ [[מפלסים]] ובקיבוץ [[חצרים]] בין השנים 1967–1969. בין השנים 1969–1976 למדה באוניברסיטה העברית בירושלים, מה[[תואר ראשון|תואר הראשון]] אותו סיימה בהצטיינות יתרה, עד התואר השלישי, אותו סיימה בהצטיינות יתרה. נושא עבודת ה[[דוקטורט]] שלה היה: "תורת האלוהות בדור השני של [[חסידות חב"ד]]", אותו כתבה בהדרכתה של [[רבקה שץ-אופנהיימר]] והשלימה ב-1976. הייתה בין ראשוני הזוכים ב[[מלגת אלון]], לשנים 1979–1982. בין מוריה נמנים גם [[ישעיהו תשבי]], [[אפרים גוטליב]], [[יוסף דן]] ו[[צבי ורבלובסקי]]. בתחילת שנות ה-90 מרוז השתתפה ב"פרויקט ספר הזוהר" בהנחייתה של פרופ' [[רבקה ש"ץ אופנהיימר|רבקה ש"ץ-אופנהיימר]].
אליאור מלמדת בחוג ל[[מחשבת ישראל]] באוניברסיטה העברית מאז 1978, בשנת 1994 התמנתה לפרופסור מן המניין. כיהנה כראש החוג ושימשה שנים אחדות יועצת נשיא האוניברסיטה העברית לענייני [[מעמד האישה]]. אליאור השתתפה כעמיתת מחקר בכירה ב[[מרכז סכוליון]] באוניברסיטה העברית בשנים 2005–2008, ומכהנת כעמיתת מחקר בכירה ב[[מכון ון ליר בירושלים]]. היא לימדה ב[[אוניברסיטת פרינסטון]], [[אוניברסיטת שיקגו]], באוניברסיטת מוסקבה הממלכתית על שם מיכאיל לומונוסוב, ב[[ישיבה יוניברסיטי]], ב[[אוניברסיטת טוקיו]], באוניברסיטת דושישה ב[[קיוטו]], ב"פידיאה" ב[[סטוקהולם]] ועוד. הייתה עמיתת מחקר במרכז [[אוקספורד]] ללימודי היהדות.
|