איגניקה – הבדלי גרסאות

גלטון האמין שרצוי להוסיף ולחקור את השפעתה של תורשה על משתנים כגון כשירות מוחית, תועלת חברתית והתנהגות מוסרית כדי לזהות באופן חד משמעי את מקורן התורשתי של תכונות לא רצויות ולמנוע את התפשטותן. כך, האמין, ניתן יהיה להגדיל את אחוז בני האדם החרוצים והמבריקים בחברה על חשבון אלו המהווים עליה נטל, ולמעשה לכוון את [[האבולוציה האנושית]]. הוא הלין רבות על כך שבני אדם מקפידים על השבחת גזעיהן של בהמות וחיות מחמד אך "מפקירים" את גזעם שלהם. לשאיפה להפעיל ביקורת על התרבות הגזע קרא אאוגניקה. להגדרתו: "אאוגניקה היא המדע העוסק בכל ההשפעות (ולו הזוטרות ביותר) אשר משפרות את איכויותיו המולדות של גזע מסוים, וכמו כן באלו המשפרות את התפתחותו אל עבר תועלת מרבית."{{הערה|שם=Galton|1=Galton, Francis, "Eugenics: Its Definition, Scope and Aims". ''The American Journal of Sociology'', vol. 10, July 1904}}{{ש}}

 

 

רעיונותיו של גלטון אומצו על ידי רבים מתוך [[מעמד הביניים]] האנגלי. [[דמוגרפיה|מחקרים דמוגרפיים]] הזינו את השיח החברתי והדגישו את התרבותם המסוכנת והלא מבוקרת של ה"עניים" לעומת שיעור הילודה האיטי של ה"כשירים". הכותב [[ויליאם גרג]] ביטא את תחושת מעמד הביניים כי "הורות צריכה להיות זכותה הבלעדית של האליטה בלאום נתון."{{הערה|שם=Greg1|1=Greg, William R., “On the failure of ‘Natural Selection’ in the case of Man”. ''Fraser’s Magazine'' Sep. 1868, pp. 358-362}} גם דרווין, שהתנגד להתערבות ממשלתית בניהול ילודה, הביע דאגות מדרדור החברה על ידי התרבות העניים בספרו "האבולוציה של האדם".