תפילת שמונה עשרה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
#1Lib1Ref
#1Lib1Ref
שורה 30:
* '''ב[[תפילת שחרית]]''' תפילת שמונה עשרה נאמרת מיד לאחר [[קריאת שמע]] וברכותיה. זאת מכיוון שיש "לסמוך גאולה לתפילה", זאת אומרת שיש להתחיל בתפילה מיד לאחר חתימת הברכה האחרונה שלאחר קריאת שמע- "ברוך... גאל ישראל". יש המתפללים שחרית [[ותיקין]], וסומכים גאולה לתפילה מיד ב[[הנץ החמה]] - בזמן ש[[השמש]] מתחילה להראות במזרח. ברוב הימים אומרים לאחר תפילת שמונה עשרה של שחרית [[תחנון]] - תפילה בה מתוודה אדם על חטאיו ומבקש מחילה מאת ה'. בימים בהם אין אומרים תחנון ממשיכים לאחר תפילת שמונה עשרה באמירת [[אשרי יושבי ביתך]], או ב[[קריאת התורה|קריאה בתורה]]. מותר להתפלל שמונה עשרה של שחרית החל מהנץ החמה, ועד 4 [[שעות זמניות]] לאחריו, ובדיעבד עד חצות היום.
* '''ב[[תפילת מנחה]]''' מתפללים שמונה עשרה לאחר אמירת [[אשרי יושבי ביתך]] (יש הנוהגים לומר גם את [[פרשת הקורבנות]]) וחצי [[קדיש]]. ב[[תענית]] ציבור קוראים בתורה לפני תפילת שמונה עשרה. לאחר התפילה אומרים תחנון. בימים בהם אין אומרים תחנון אומרים לאחר תפילת שמונה עשרה קדיש, ולאחריו מסיימים את התפילה באמירת [[עלינו לשבח]]. מותר להתפלל מנחה החל מחצי [[שעה זמנית]] אחר חצות היום ועד לחשכה.
* '''ב[[תפילת ערבית]]''' מתפללים שמונה עשרה לאחר קריאת שמע וברכותיה ואמירת חצי קדיש. במוצאי [[שבת]] מוסיפים לאחר תפילת שמונה עשרה אמירת תוספות שונות. בשאר הימים אומרים לאחר תפילת שמונה עשרה עלינו לשבח ומסיימים את התפילה, ויש מוסיפים עוד פרקי תהלים לפני או אחרי עלינו. זמנה של תפילת ערבית הוא לכתחילה מ[[צאת הכוכבים]] עד חצות הלילה, אך בדיעבד ניתן להתפלל גםמ[[פלג בדיעבדהמנחה]] עד [[עלות השחר]].
 
מי שהחסיר תפילה בשוגג או באונס חייב ב[[תפילת תשלומים]] בזמן התפילה העוקבת.