רונן שמיר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
שורה 12:
===סוציולוגיה של המשפט ===
עבודת התואר השני של שמיר שנכתבה ב-1988 עסקה בסוציולוגיה המשפטית של הכיבוש. הוא ניסה להעריך את תפקידו של [[בית המשפט העליון]] במערך הכיבוש. טענת התזה הייתה שבפסיקות שלו בית המשפט העליון מכשיר את משטר הכיבוש בזה שהוא עוטה עליו אדרת של שלטון החוק, מה שאיפשר להרבה ישראלים לחשוב שאומנם יש כיבוש, אבל כיבוש נאור. עבודת התזה ניסתה להבין מאין נבעה האמונה של כיבוש נאור והיא התפרסמה כמאמרו השני.{{הערה|1=1989 Landmark Cases and the Reproduction of Legitimacy. Law and Society Review, 24: 3, (1990) ,781-805.}}
במאמר נוסף הוא בדק מדוע [[פלסטינים]] עותרים ל[[בג"ץ]] ומצא כי עתירות רבות משמשות כאמצעי להרוויח זמן ורבות אחרות מונעות על ידי עצם הרצון של העותרים להשמיע קול, מבלי שהם מאמינים ביכולת להצליח בפועל.{{הערה|1=Legal Discourse, Media Discourse, and Speech Rights: The Shift from Content to Identity. International Journal of the Sociology of Law, (1991), 19: 45-65.}}▼
שמיר פרסם גם מאמרים על בית המשפט העליון
▲במאמר נוסף הוא בדק מדוע [[פלסטינים]] עותרים ל[[בג"ץ]] ומצא כי עתירות רבות משמשות כאמצעי להרוויח זמן ורבות אחרות מונעות על ידי עצם הרצון של העותרים להשמיע קול, מבלי שהם מאמינים ביכולת להצליח בפועל.
* "חברה, יהדות ופונדמנטליזם דמוקרטי: על מקורותיה החברתיים של הפרשנות השיפוטית", [[עיוני משפט]] יט, 3 (תשנה) 716-699
כמו כן חקר את המעמד החברתי-משפטי של ה[[בדואים]] בישראל.{{הערה|1="מושעים במרחב: בידואים והמשטר המשפטי בישראל", משפט והיסטוריה (תשנט) 496-473}}▼
▲שמיר פרסם גם מאמרים על בית המשפט העליון בהם בחן את הזיקה בין [[אקטיביזם שיפוטי|האקטיביזם השיפוטי]] של [[שנות השמונים]] לבין צמיחתו של מעמד חדש של מנהלים ומומחים בישראל. במאמרים אלו הוא מבקר את בית המשפט העליון על הרחבת הסמכות שלו, שנשענה על כך שבפסיקותיו הוא מייצג את מה שנקרא "[[הציבור הנאור]]". במאמר "הפוליטיקה של הסבירות" הוא עושה ניתוח סוציולוגי של המושג ומנסה להראות שבעצם הציבור הנאור מקדד את הפרופיל הסוציו-אקונומי של [[המעמד הבינוני]]-[[אשכנזים|האשכנזי]] ולכן אם בית המשפט ימשיך בדרך הזו הוא ייחשף בסוף לביקורות קשות מצד קבוצות אחרות בחברה הישראלית.
▲* "חברה, יהדות ופונדמנטליזם דמוקרטי: על מקורותיה החברתיים של הפרשנות השיפוטית", [[עיוני משפט]] יט, 3 (תשנה) 716-699 }}
▲{{הערה|1="מושעים במרחב: בידואים והמשטר המשפטי בישראל", משפט והיסטוריה (תשנט) 496-473}}
===סוציולוגיה היסטורית ===
| |||