דרשנות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
כתב המכתב
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 6:
שני סוגי דרשנים היו: דרשן החי בקהילה בה קהל שומעיו היה קבוע, ו"דרשן נודד" אשר קהל שומעיו השתנה. בהיסטוריה היהודית תופעת דרשנות נודדת הייתה נפוצה ב[[אירופה]] ב[[ימי הביניים]], בהם היה נהוג שדרשנים נודדים יסתובבו במקומות היישוב, ותמורת כסף היו דורשים לציבור המקומי. המגידים הנודדים היו מתפרנסים מנדבות הקהל ששמע את דרשותיהם, וככל שהיטיבו לעורר את הלבבות ולמשוך קהל רב יותר, כך קיבלו פדיון גדול יותר עבור דרשתם.
 
סביר כי המונח 'דרשה' נקרא כך בדומה ל"[[מדרש]]. ככל הנראה המונח "דרשנות" הוא גלגול מאוחר (מ[[תקופת בית שני]]) של המונח "מדרש".{{הערה|שהוא עצמו גלגול מאוחר של המונח "לדרוש" במשמעות "לחפש". ראו בשני המאמרים ממט"ח בפרק '''קישורים חיצוניים'''.}} סביר כי גם מבחינה תוכנית מדובר בהשתלשלות של מסורת המדרש: בתרבות היהודית קיימים סוגים שונים של מדרש כתוב, ועל בסיסם התעצבה הדרשה המדוברת. אלה הם [[מדרש הלכה|מדרשי ההלכה]] ו[[מדרש אגדה|מדרשי האגדה]]. הדרשנות, בדומה למדרש, אינה מצטיינת בפרשנות [[פשט]], אלא בפרשנות מרחיבה, על דרך ה[[מדרש תנחומא|מדרש]]. הדרשנים עצמם לא היו בהכרח [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]], ופעמים רבות הדרשנות הוזמנה; כלומר, הדרשן התבקש לקשור את דרשתו לנושא מסוים ל[[פרשת השבוע]] או לסוגיה ה[[תלמוד]]ית הנלמדת, על אף שלא היה קיים קשר ישיר בין הדברים. בימי הביניים ובעת החדשה אף נכתבו כמה ספרים בידי רבנים אודות אומנות הדרשנות. כתבה שירה ממן האלופה מיכולה
 
== התפתחות הדרשנות לאורך ההיסטוריה ==