רכבל מצדה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 5:
 
==היסטוריה==
רעיון הרכבל במצדה הועלה כבר בשנת 1955 עת החלו המחשבות על הקמת מלון ב[[עין בוקק]], 15 קילומטר דרומית למצדה, אליה יעלו התיירים ב"מסילת כבלים"{{הערה|{{הארץ1|יאיר קוטלר|מלון ומרחצאות בעין בוקק|1955/12/28|00303}}}}. לקראת החפירות של הקים [[חיל ההנדסה]] רכבת כבלים חשמלית למצדה ממחנה החופרים ממערב למצדה, לצורך העלאת ציוד החפירה והשחזור{{הערה|{{על המשמר||רכבת כבלים חשמלית למצדה|1963/08/21|00614}}{{ש}}{{על המשמר|עזרא ריבליס|מחר-האות להסתערות על צפונות מצדה|1963/10/14|00115}}{{ש}}{{הצופה||החפירות החדשות במצדה|1963/10/18|01004}}}}.
 
בשנת 1963 הציעה הנהלת [[אגד]] להקים רכבל לפסגת המצדה מצידה המזרחי. ההצעה נדחתה על ידי [[משרד התיירות]] וגורמים אחרים, שכן אז עיקר העניין בביקור במצדה היה הטיפוס לפסגה{{הערה|{{הבוקר|יהודה הגדרתי|סכסוך תחבורה עלול להעיב על הביקורים במצדה המשוחזרת|1965/12/28|00401}}; {{הבוקר||המשך|1965/12/28|00507}}}}.
לאחר סיום ה[[חפירה ארכאולוגית|חפירות הארכאולוגיות]] במצדה של [[יגאל ידין]] ב-[[1965]], שב ועלה הרעיון להקים רכבל למצדה. ב-[[1966]] פורסם מכרז להקמת הרכבל, אך בתום המכרז נמצא שלא הוצעו הצעות. במכרז נוסף בשנת [[1969]] נקבע ש[[איש עסקים]] יהודי [[ארצות הברית|אמריקני]] יקים את הרכבל. עבודות ההקמה החלו ב[[פברואר]] [[1970]] והוא נחנך שנה אחר כך ב-11 בפברואר [[1971]]. הוא נבנה על ידי חברת ברנדלה (Brändle) ה[[שווייץ|שווייצרית]]. ה[[מהנדס]] ההונגרי, גיאורג סשי שבנה גם את [[רכבל ראש הנקרה]], היה אחראי על תכנון ובניית הרכבל. זמן הנסיעה ברכבל, שאורכו 840 מטר, היה שלוש וחצי דקות ובמהלך היום הוא פעל מדי חצי שעה. הקרונות היו בעלי תפוסה של 40 איש. עלות הקמת הרכבל הייתה למעלה ממיליון [[לירה ישראלית|לירות]] ועלות נסיעה בודדת נקבעה לארבע לירות.
 
במהלך ה[[חפירה ארכאולוגית|חפירות הארכאולוגיות]] במצדה של [[יגאל ידין]] ב-[[1965]], שב והועלה הרעיון להקים רכבל למצדה על ידי [[מועצה אזורית תמר]]{{הערה|{{דבר||תותקן רכבת כבלים למצדה|1965/01/18|00510}}}} שראתה בו מכשיר לפיתוח התיירות באיזור{{הערה|{{מעריב||יציעו להפעיל רכבת־כבלים לפיסגת מצדה|1965/06/21|00211}}}}. בחינת החלופות לגישה להר מצאה שרכבל יהיה זול יותר מהקמת כביש מערד אל האתר{{הערה|{{על המשמר||הצעה לבנות רכבת כבלים במצדה|1965/10/28|00609}}}}. באוקטובר 1966 הוחלט על ידי ועדה של רשות הטבע והגנים, המועצה האזורית ומשרדי התחבורה והתיירות להקים רכבל מהצד המזרחי של מצדה אל רחבה בצד המערבי, ממנה יעלו המבקרים בשביל הסוללה. ההצעה נבחרה לאחר שהאפשרות להעלות רכבים אל המצדה נשללה בגלל הפגיעה בהר והקמת כביש שיחבר את הצד המזרחי והמערבי נדחתה בגלל מחסור במשאבים. להחלטה היו מתנגדים ששללו בכלל הקמת רכבל במצדה בגלל הפגיעה בחווית הטיפוס למצדה{{הערה|{{למרחב|צבי אילן|החלטה להקים רכבת כבלים במצדה|1966/10/19|00614}}}}. הרכבל תוכנן לכלול 20 קרוניות שכל אחת תישא עד 4 אנשים{{הערה|{{על המשמר||בניית רכבת כבלים למצדה תושלם עד לחורף הבא|1967/01/05|00601}}}}.
 
בסוף [[1966]] פורסם מכרז להקמת הרכבל והפעלתו{{הערה|{{הצופה||סיעת המפד"ל תפעל לביטול המכרז על בניין "רכבל" למצדה|1967/01/26|00115}}}}, אך בתום המכרז נמצא שלא הוצעו הצעות. במקום זאת הוחלט להוציא למכרז רק את הקמת הרכבל ולא את הפעלתו, שתיעשה על ידי רשות הטבע והגנים{{הערה|{{הצופה|יונה כהן|מה עושים לפיתוח התיירות?|1967/04/26|00204}}}}. חברה שוויצרית תכננה את הרכבל, אולם [[מלחמת ששת הימים]] שינתה את סדרי הקדימויות והקמת רכבל ב[[חרמון]] תפס קדימות על פני הרכבל למצדה{{הערה|{{מעריב||החרמון מתחרה במצדה|1967/11/29|01800}}}}. בפברואר 1968 מחה פרופ' [[יגאל ידין]] על העיכוב בהקמת הרכבל, שבהעדרו, לטענת ידין, רק מעטים באים לבקר במצדה{{הערה|{{דבר|יגאל ידין|כל שעשינו במצדה אינו מנוצל בשל חוסר מעלית לעליה להר|1968/02/23|01005}}}}.
 
ביולי 1968 פורסם שנמצא המשקיע להקמת הרכבל{{הערה|{{על המשמר||רכבל למצדה|1968/07/16|00300}}}}. בינתיים הוסב התכנית מרכבל אל הרחבה שלפני שביל הסוללה, לרכבל שיעלה ישירות אל פסגת ההר{{הערה|שם=גבעון|{{מעריב|ש. גבעון|החולם למרגלות מצדה|1969/04/25|01502}}}}.
 
לאחר סיום ה[[חפירה ארכאולוגית|חפירות הארכאולוגיות]] במצדה של [[יגאל ידין]] ב-[[1965]], שב ועלה הרעיון להקים רכבל למצדה. ב-[[1966]] פורסם מכרז להקמת הרכבל, אך בתום המכרז נמצא שלא הוצעו הצעות. במכרז נוסף בשנת [[1969]] נקבע ש[[איש עסקים]] יהודי [[ארצות הברית|אמריקני]] יקים את הרכבל. עבודות ההקמה החלו ב[[פברואר]] [[1970]] והוא נחנך שנה אחר כך ב-11 בפברואר [[1971]]. הוא נבנה על ידי חברת ברנדלה (Brändle) ה[[שווייץ|שווייצרית]]. ה[[מהנדס]] ההונגרי, גיאורג סשי שבנה גם את [[רכבל ראש הנקרה]], היה אחראי על תכנון ובניית הרכבל. זמן הנסיעה ברכבל, שאורכו 840 מטר, היה שלוש וחצי דקות ובמהלך היום הוא פעל מדי חצי שעה. הקרונות היו בעלי תפוסה של 40 איש. עלות הקמת הרכבל הייתה למעלה ממיליון [[לירה ישראלית|לירות]] ועלות נסיעה בודדת נקבעה לארבע לירות.
 
בשנים [[1997]]–[[1998]] עבר המקום שיפוץ נרחב, מערכות הרכבל המכניות נרכשו מחברת פון רול הולדינג (Von Roll Holding) השווייצרית וקרונותיו הוחלפו. מיקום התחנה העליונה שונה, ונבנה [[גשר תלוי]] המאפשר ל[[מוגבלות|מוגבלי תנועה]] להיכנס לאתר ללא טיפוס ב[[מדרגות]].