עד מומחה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
J-insights (שיחה | תרומות)
J-insights (שיחה | תרומות)
שורה 24:
 
== עד מומחה במשפט העברי ==
בהלכה מוזכרת הסתמכות על מומחים, המכונים "בקיאים", בהקשרים שונים, למשל בנוגע לגביית חובות מנכסי החייב (שו"ע חו"מ קיד, ד):<blockquote>אחר שכותבין הטירפא, מורידין שלשה '''בקיאין''' לאותה שדה ושמין לו ממנה כשיעור חובו, כפי מה שראוי לו מהקרן וחצי השבח כפי מה ששוה עתה...</blockquote>וכן, בנוגע לקביעות בענייני בנייה וכדומה, כגון בדברי השו"ע (חו"מ קסד, ח):<blockquote>יש מי שאומר שכותל שבין שתי חצירות שהמקום והאבנים של שניהם, כל אחד בונה ומגביה ומכביד כמו שירצה, ובלבד שלא יגביה כל כך שיתקלקל הבנין לפי ראות עיני '''הבקיאים בבנין'''. ויש מי שאומר דהני מילי במקום שלא נהגו השותפין להקפיד בכך, אבל אם נהגו להקפיד, מעכב עליו.</blockquote>הרב עדו רכניץ<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.dintora.org/publication/31|כותרת=נייר עמדה מס' 11: עדות מומחה בהלכה|אתר=www.dintora.org|תאריך_וידוא=2020-01-15}}</ref> טען שבמשפטשב[[משפט עברי|משפט העברי]] מעמדם המיוחד של המומחים מבוסס על שני יסודות:
 
'''היסוד הראשון: נאמנות בנוגע לדבר שעשוי להתגלות (מילתא דעבידא לגלויי).''' הפוסקים מסכימים שיש נאמנות למומחה בנוגע לפרשנות של מידע בלתי-משתנה שנמצא בפני בית הדין, כיוון שניתן לאמת את פרשנותו. בהקשר זה דברי המומחה אינה בגדר עדות רגילה, ובכל זאת, נדרש כדי לקבל את דברי המומחה עליו להיות אדם אמין (ובכלל זה אשה יהודיה, או שני לא-יהודים זה שלא בפני זה, שו"ע חו"מ סח, ב) שיעיד על בסיס ידע אישי ולא על בסיס עדות שמיעה (שו"ת תשב"ץ א, פג).