קידוש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
#1Lib1Ref
#1Lib1Ref קידוש בבית הכנסת
שורה 18:
 
==קידוש בליל השבת והחג==
הקידוש בליל השבת או החג הוא הקידוש העיקרי של השבת ושל היום טוב. בליל שבת הקידוש פותח באמירת פרשת 'ויכולו' (העוסקת בקביעת השבת במהלך [[בריאת העולם (יהדות)|בריאת העולם]]),{{הערה|כשמקדשים בבית הכנסת, לא אומרים פסוקים אלה. יכול להיות שתקנו כן כדי להראות שעיקר הקידוש הוא רק הברכות, או משום שסומכים על ויכולו שאומרים בבית הכנסת.}} לאחריה ברכת 'בורא פרי הגפן', ולבסוף ברכת הקידוש העיקרית המזכירה את עניין היום. בברכה זו מוזכרת השבת כזכר ל[[בריאת העולם]] ול[[יציאת מצרים]]. ישנם הבדלים בין נוסחים שונים של הקידוש, בעיקר סביב אמירת או השמטת המשפטים 'כי הוא יום' ו'כי בנו בחרת', המזכיר את [[בחירת עם ישראל|בחירת ישראל מהעמים]]. הברכה חותמת ב'מקדש השבת'. היות שנוסח הקידוש פותח באמצע הפסוק הקודם לפרשת ויכולו: "יום השישי, ויכולו...", יש נוהגים להקדים ולומר בלחש עוד כמה מלים מאותו הפסוק: "ויהי ערב ויהי בוקר".{{הערה|ואילו הפסוק בתורה מתחיל "וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד.}} בקהילות גאורגיה ותוניסיה נהוג לומר לפני התחלת הקידוש בליל שבת את המילים :"שבת להקדיש".
 
ביום טוב פותח הקידוש בברכת '[[בורא פרי הגפן]]', ולאחריה ברכה מיוחדת ליום טוב. ברכה זו מזכירה את [[אתה בחרתנו|בחירת ישראל מהאומות]], ואת יציאת מצרים. ברכה זו חותמת ב'מקדש ישראל והזמנים'. ביום טוב מוסיפים לאחר הקידוש גם את [[ברכת שהחיינו]] (למעט [[שביעי של פסח]] ושמיני של פסח בחוץ לארץ, שהם המשך של חג הפסח). במקרה ויום טוב חל בשבת, אומרים את פרשת 'ויכולו' בתחילת הקידוש, ולאחריה את ברכת 'מקדש ישראל והזמנים' של יום טוב, כאשר משולבים בה תוספות קצרות לאזכור השבת.