|
| מפה מתבנית = {{מפת איתור/אירופה|מדינה=ספרד}}
}}
=
'''ספרד''' (ב[[ספרדית]]: {{שמע|קובץ=Es-España.ogg|תיאור='''España'''}} ״אֶסְפַנְיַה״) או '''ממלכת ספרד '''(בספרדית: '''Reino de España''', תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא [[מדינה]] בדרום [[מערב אירופה]] ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של [[חצי האי האיברי]], אותו היא חולקת עם [[פורטוגל]], [[אנדורה]] והטריטוריה הבריטית [[גיברלטר]].
חלק גדול מאדמתה נושק בדרום ובמזרח ל[[הים התיכון|ים התיכון]], למעט קו [[גבול]] יבשתי קצר עם [[גיברלטר]]; בצפונה, לאורך שרשרת הרי [[הפירנאים]], היא גובלת ב[[צרפת]] ובנסיכות הקטנה [[אנדורה]] ולחופי [[מפרץ ביסקאיה]]; במערב וצפון-מערב היא גובלת ב[[פורטוגל]] וב[[האוקיינוס האטלנטי|אוקיינוס האטלנטי]]. בטריטוריה הספרדית כלולים [[האיים הבלאריים]] בים התיכון, הסמוכים לחוף המזרחי של חצי האי (בהם [[מיורקה]] ו[[איביזה]]), ו[[האיים הקנריים]] באוקיינוס האטלנטי, הסמוכים לחופי יבשת [[אפריקה]]. בנוסף, בשטחי ריבונותה של ספרד שתי ה[[עיר|ערים]] האוטונומיות [[סאוטה]] ו[[מלייה]], מעבר ל[[מצר גיברלטר]], ומהוות [[מובלעת|מובלעות]] ספרדיות ב[[צפון אפריקה]], הגובלות ב[[מרוקו]] ובים התיכון. שטח המדינה נפרש על פני 505,370 [[קמ"ר]] והיא המדינה השנייה בגודלה ב[[מערב אירופה]] וב[[האיחוד האירופי|איחוד האירופי]], אחרי צרפת.
עקב מיקומו היה שטח ספרד נתון להשפעות חוץ ממקורות שונים, לעיתים בו-זמנית, הן ב[[התקופה הפרהיסטורית|תקופה הפרהיסטורית]], והן לאורך השנים הארוכות בהן התגבשה ספרד לכדי ישות מדינית אחת. מאידך, הייתה לספרד השפעה חשובה מחוץ לגבולותיה ואף מעבר לים, בעיקר ב[[העידן המודרני|עידן המודרני]] (בין [[המאה ה-16]] ל[[המאה ה-19|מאה ה-19]]). בשנים אלה, הייתה [[האימפריה הספרדית]] רחבת ההיקף מעצמה עולמית, ועקב כך שגורה כיום שפתה העיקרית, ה[[ספרדית]], בפיהם של מעל 400 מיליון בני אדם בעולם, רובם ב[[אמריקה הלטינית]].
החל משנת [[1978]], עקב מותו של ה[[חנרליסימו]] [[פרנסיסקו פרנקו|פרנקו]] שלוש שנים קודם לכן, ספרד היא [[דמוקרטיה]] פרלמנטרית הכפופה ל[[מונרכיה חוקתית]]. במונחים של [[תוצר לאומי גולמי]] ואיכות חיים (על פי [[מדד הפיתוח האנושי]]) נחשבת ספרד למדינה מפותחת. המדינה חברה ב[[האומות המאוחדות|אומות המאוחדות]], [[האיחוד האירופי]], [[נאטו]], [[הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי]] ו[[ארגון הסחר העולמי]] ומשתייכת לפי הגדרת כלכלנים לקבוצת מדינות ה-[[PIGS]] במדינות [[גוש האירו]].
ספרד מחולקת ל-17 [[קהילות אוטונומיות של ספרד|קהילות אוטונומיות]] ושתי ערים אוטונומיות.
== אטימולוגיה ==
בחוקה הספרדית אין קביעה באשר לכינויה הרשמי של ספרד, אף על פי שהכינויים "''España''" (ספרד), "''Estado español''" (המדינה הספרדית) ו-"''Nación española''" (האומה הספרדית) לחלופין שגורים הם בפי הספרדים. בשנת [[1984]], פרסם [[משרד חוץ|משרד החוץ]] הספרדי תקנה לפיה "הכינויים "ספרד" ו-"ממלכת ספרד" תקפים באותה המידה לצורך אזכורה של המדינה בחוזים בינלאומיים.
=== מקור השם הרומי "היספניה" ===
השם הרומי "[[היספניה]]" (hispania) מתייחס לחצי האי האיברי. קיימות מספר השערות לגבי מקור השם. לפי אחת ההשערות, השם הוא שיבוש של השם הפיניקי שאנשי [[קרתגו]] נתנו למושבה שלהם בחצי האי, אשר פרחה בין המאה השמינית לבין המאה השלישית לפני ספירת ה[[נוצרים]]. משמעות השם הפיניקי היא "אי [[שפן|השפנים]]",{{הערה|[[s:en:Catholic Encyclopedia (1913)/Spain|באנציקלופדיה הקתולית (1913)]]}}{{הערה|[https://books.google.co.il/books?id=sEu--O7E7bEC&pg=PA469&lpg=PA469&dq=hispania+rabbits+britannica&source=bl&ots=bwkKD2dTyF&sig=ttiagdjtoQtyclkAA6UfP4BYy8k&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwi03omF5-bMAhWDvxQKHRMIDUUQ6AEIPTAE#v=onepage&q=hispania%20rabbits%20britannica&f=false The Encyclopaedia Britannica : a dictionary of arts, sciences, literature and general information]|שמאל=כן}} בדומה לעברית. בנוסף, נמצאו מספר מטבעות רומיים בספרד שעליהן כתוב "hispania" בלטינית, ומוטבע עליהן דמות [[ארנבון]] (נראה שאז קראו למה שאנו קוראים היום ארנבון - שפן).
=== מקור השם העברי "ספרד" ===
שמה העברי הנוכחי של היספניה, '''ספרד''' לקוח מה[[תנ"ך]]: {{ציטוטון|וְגָלֻת הַחֵל-הַזֶּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר-כְּנַעֲנִים, עַד-צָרְפַת, וְגָלֻת יְרוּשָׁלַים אֲשֶׁר בִּסְפָרַד יִרְשׁוּ אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב.}} ({{תנ"ך|עובדיה|א|כ}}). ההגייה המקורית של השם נשמרה, כנראה, בתרגום השבעים: סְפַרְד (Sfard) - שמה הלידי של בירת ממלכת [[לידיה]] שבמערב [[אסיה הקטנה]] (כיום במערב טורקיה), ששמה היווני היה [[סרדיס]] ושמה הפרסי היה ספרדה. ה[[מסורה]] היהודית שהועלתה על הכתב מאות שנים מאוחר יותר מנקדת: סְפָרַד. אלא שכבר [[תרגום יונתן|תרגום]] [[יונתן בן עוזיאל]] לפסוק בעובדיה מזהה את ספרד עם '[[אספמיא]]', וכך המשיכו היהודים לזהותה בימי הביניים (ראה המפרשים לעובדיה, שם). רוב החוקרים מונים שתי סיבות לכך: ראשית, בכך שייכו את עצמם ל[[שבט יהודה]] ונהנו מיוקרתו; ושנית, מכיוון ש[[גלות]] היהודים לספרד המקראית קדמה לייסוד ה[[נצרות]], היה השיוך כתב הגנה בפני טענות הנוצרים, כיוון שתפוצת ספרד יכלה לטעון כי היא עצמה לא הייתה עוד ב[[ארץ ישראל]] בזמנו של [[ישו]] ובעת צליבתו, ועל כן אין היא חולקת באשמת שאר היהודים. אף על פי כן, הסברים אלו דחוקים במקצת,{{הערה|מבחינה פסיכולוגית מעיד מתן השם המקראי 'ספרד' להיספניה על חיים בעבר ובדמיון לפי [[יוסף חיים ירושלמי]] בספרו '''זכור''' ו[[אבנר פלק]] בספרו A Psychoanalytic History of the Jews}} ואף [[חז"ל|חכמי התלמוד]] קראו לארץ '[[אספמיה|אספמיא]]' כשמה, כדוגמת הביטוי "חלום באספמיא" ({{בבלי|נידה|ל|ב}}), ובדומה לזה ניתן למצוא גם בימי הביניים.
== גאוגרפיה ==
{{הפניה לערך מורחב|גאוגרפיה של ספרד}}
[[קובץ:Spain heb.png|ממוזער|300px|מפת תבליט של ספרד]]
ספרד ממוקמת במערב אירופה ושטחה משתרע על פני מרבית [[חצי האי האיברי]]. היא גובלת ב[[פורטוגל]], ב[[צרפת]] וב[[אנדורה]]. בצפון מזרח המדינה נמצא רכס [[הרי הפירנאים]], המהווה גבול טבעי עם צרפת.
כן נתונים תחת ריבונותה של ספרד שני [[ארכיפלג]]ים עיקריים - [[האיים הקנריים]] שב[[האוקיינוס האטלנטי|אוקיינוס האטלנטי]], השוכנים למול חופי [[מרוקו]] ו[[האיים הבלאריים]] בים התיכון והן הערים הספרדיות [[סאוטה]] ו[[מלייה]], הנמצאות ב[[מובלעת|מובלעות]] ב[[צפון אפריקה]], אשר גובלות במרוקו. בנוסף, לספרד איים ו[[איון (גאוגרפיה)|איונים]] השוכנים מול חופי חצי האי האיברי, דוגמת [[האיים הקולומברטיים]]. בנוסף, נמצאים תחת תחום שיפוטה של ספרד מספר טריטוריות בלתי יבשתיות קטנות אף יותר כגון [[האיים הצ'פריניים]], האיון [[ולס דה לה גומרה]] והאיון [[אלהוסמס]], השוכנים כולם מול חופי צפון אפריקה.
מבחינת היקף שטחה, ספרד היא המדינה הרביעית בגודלה באירופה, אחרי [[רוסיה]] (החלק האירופי של שטחה), [[אוקראינה]] וצרפת. מבין מדינות [[האיחוד האירופי]], היא מדורגת שנייה אחרי צרפת.
גבולותיה הפיזיים של ספרד הם כדלקמן: במערב - [[פורטוגל]] ו[[האוקיינוס האטלנטי]]; במזרח - [[הים התיכון]]; בדרום - [[מצר גיברלטר]], האוקיינוס האטלנטי והים התיכון; בצפון - [[הרי הפירנאים]], ו[[הים הקנטברי]] שהוא חלקו הדרומי של [[מפרץ ביסקאיה]].
===אקלים===
[[קובץ:Playa Sardinero - Santander - Spain.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חוף סרדינרו, בעיר [[סנטנדר]], [[קנטבריה]]]]
בספרד [[אקלים]] מגוון ביותר כשהנפוץ הוא ה[[אקלים ים-תיכוני|אקלים הים תיכוני]]. לחופיה הדרומיים והים-תיכוניים אקלים המכונה אקלים ים-תיכוני של חופים, אשר שורר אף ב[[עמק גוואדלקיביר]]. אקלים זה מתאפיין בטמפרטורות נעימות ובשפע משקעים במשך רוב השנה, מלבד בקיץ. ככל שמרחיקים פנימה אל תוך היבשת הופך האקלים לקיצוני יותר, והאקלים הוא ים תיכוני יבשתי, השורר ברוב שטח חצי האי - טמפרטורות נמוכות בחורף, טמפרטורות גבוהות בקיץ וכמויות משקעים משתנות, בהתאם למיקום הגאוגרפי. באופן כללי, בצפון-מערב הארץ כמות משקעים רבה יותר מאשר במזרח. בהתאם לכך, ב[[גליסיה]] וסמוך לחופי [[הים הקנטברי]] שורר [[אקלים ימי]] המתאפיין בשפע משקעים במשך כל השנה, במיוחד בחורף, ובטמפרטורות מתונות.
באזורים גבוהים ניתן להבחין באקלים הררי, ב[[ההרים הקנטבריים|הרים הקנטבריים]], ב[[הרי הפירנאים]], בשרשרת ההרים האיברית, בשרשראות ההרים המרכזית ובזו של [[בטיקה]], כמו גם באזורים הגבוהים של ה[[האיים הקנריים|איים הקנריים]], בהם שוררות טמפרטורות נמוכות (חורף קר או קר מאוד) ושפע משקעים.
באזורים מסוימים במזרח חצי האי שורר [[אקלים צחיח]] או [[אקלים צחיח למחצה|צחיח למחצה]] (פחות מ-300 מ"מ משקעים בשנה): מחוז [[אלמריה (מחוז)|אלמריה]] (בפרט [[מדבר טאברנאס]]) או [[הפארק הלאומי קאבו דה גאטה-ניחאר]] (בו נרשמים פחות מ-200 מ"מ [[גשם]] בשנה), [[גרנדה (ספרד)|גרנדה]], [[גוודיקס (גרנדה)|גוואדיקס]], [[מורסיה (עיר)|מורסיה]], [[אליקנטה]], ו[[אברו|עמק נהר אברו]], שבו נובעות כמויות המשקעים הקטנות מ[[רוח פן|אפקט פן]].
באיים הקנריים שורר [[אקלים סובטרופי]], עם [[טמפרטורה|טמפרטורות]] גבוהות כל השנה ומעט משקעים. האיים המערביים שופעים יותר במשקעים. אקלים זה שורר גם בחופיו הדרומיים של חצי האי - ב[[מאלגה|מלגה]], גרנדה, אלמריה, שבהן שוררות טמפרטורות נוחות יחסית במשך כל השנה, אף שנמדדות בהן כמויות משקעים גבוהות יותר במידת מה מאשר באיים הקנריים.
<!--
=== Sistemas montañosos ===
{{AP|Relieve de España}}
[[Archivo:Echium Wildpretii at The Teide.jpg|ממוזער|300px|El [[Teide]], en la isla de [[Tenerife]], es el punto más alto de España.]]
[[Archivo:Els Encantats.JPG|ממוזער|300px|[[Los Encantados]], dos picos emblemáticos de [[los Pirineos]] y el estanque San Mauricio.]]
El relieve de España se caracteriza por ser bastante elevado, con una [[altitud]] media de 660 metros, y [[montaña|montañoso]] si lo comparamos con el resto de países de [[Europa]], con excepción de [[Suiza]], [[Austria]] y los microestados de [[Andorra]] y [[Liechtenstein]], cuya altitud promedio es bastante mayor. En la España peninsular, el relieve se articula en torno a una gran [[Meseta Central]] que ocupa la mayor parte del centro de la [[Península Ibérica]] y que tiene una altitud media de 660 metros. Fuera de la meseta, está la [[Depresión (geografía)|depresión]] del [[río Guadalquivir]], situada en el suroeste de la península, y la del [[río Ebro]], en el noreste de la misma. Los principales sistemas montañosos son: [[Pirineos]], [[sistema Ibérico]], [[cordillera Cantábrica]], [[sistema Central]] y [[cordilleras Béticas]] ([[Cordillera Subbética|Subbética]] y [[Cordillera Penibética|Penibética]])
{|class="wikitable" border="1"
|+ <big>'''[[Montañas de España|Picos con mayor altitud]]'''</big>
|- style="background:#efefef;"
! Pico!! Provincia!! Altitud (msnm)
|-
| [[Teide]] || [[Provincia de Santa Cruz de Tenerife|Sta. Cruz de Tenerife]] || 3718
|-
| [[Mulhacén]] || [[provincia de Granada|Granada]] || 3478
|-
| [[Pico Aneto|Aneto]] || [[provincia de Huesca|Huesca]] || 3404
|-
| [[Pico del Veleta|Veleta]] || [[provincia de Granada|Granada]] || 3392
|-
| [[Punta de Llardana]] || [[provincia de Huesca|Huesca]] || 3375
|-
| [[Pico Alcazaba|La Alcazaba]] || [[provincia de Granada|Granada]] || 3366
|-
| [[Monte Perdido]] || [[provincia de Huesca|Huesca]] || 3355
|-
| [[Pico Marboré]] || [[provincia de Huesca|Huesca]] || 3328
|-
| [[Pico Perdiguero]] || [[provincia de Huesca|Huesca]] || 3321
|-
| [[Pico de la Maladeta]] || [[provincia de Huesca|Huesca]] || 3309
|-
| colspan="3" | <small> Fuente: Dirección General del Instituto Geográfico Nacional (España)''</small>
|}
-->
== היסטוריה ==
{{הפניה לערך מורחב|היסטוריה של ספרד}}
=== פרהיסטוריה ===
[[קובץ:10 Bisonte Magdaleniense.jpg|ממוזער|[[ציורי מערות|ציור קיר]] של [[ביזון אירופי]] ב[[מערת אלטמירה]]]]
שרידים [[מאובנים]] של בני-אדם קדומים שנמצאו ב[[אתר ארכאולוגי|אתרים ארכאולוגים]] בספרד [[תיארוך|מתוארכים]] ל[[התקופה הפלאוליתית|תקופה הפלאוליתית]] התחתונה, החל מגיל של יותר ממיליון שנה [[לפני זמננו]]. הם מסווגים ל[[מין (טקסונומיה)|מינים]] [[הומו אנטקסור]] ו[[הומו היידלברגנסיס]], והותירו אחריהם [[כלי אבן]] מסותתים מן ה[[תעשייה אשלית|תעשייה האשלית]]. בתקופה הפלאוליתית התיכונה, כ־100 אלף עד 40 אלף שנה לפני זמננו, חיו בספרד ה[[האדם הניאנדרטלי|ניאנדרטלים]]. הם הוחלפו בתקופה הפלאוליתית העליונה, כ-35 עד 10 אלף שנים לפני זמננו, על ידי בני [[המין האנושי]] המודרני, שהותירו יצירות [[אמנות פרהיסטורית|אמנות פרהיסטוריות]], דוגמת [[ציורי מערות|ציורי המערות]] שנתגלו ב[[מערת אלטמירה]], בצפון ספרד.
=== העת העתיקה ===
במהלך האלף הראשון לפני הספירה הייתה הגירה לספרד בעיקר מכיוון צפון, דרך ה[[פירנאים]], אך גם בדרך הים, של עמים שונים: [[קלטים]], [[קלטיברים]], [[טרטסים]], [[פיניקים]], [[יוון|יוונים]], [[קרתגו|קרתגים]], [[רומאים]]. אלה הצטרפו לשבטים של [[איברים (חצי האי האיברי)|איבֶרים]] ילידים. בחציו השני של האלף הראשון לפני הספירה ספרד הייתה שדה הקרב היבשתי העיקרי במלחמה בין [[הרפובליקה הרומית|רומא]] וקרתגו. לאחר ניצחון הרומאים במלחמה הפכה ספרד למושבה רומית בשם [[ספניה]] וסופחה לאימפריה שזה עתה קמה. בשנת 23 לפנה"ס הפך כל חצי האי האיברי להיות תחת שלטון רומי. השלטון הרומי הביא עמו את השפה ה[[לטינית]], אשר ממנה התפתחה ה[[ספרדית]] לצידן של ה[[פורטוגזית]], ה[[קטלאנית]] ושפות איבריות נוספות.
הרומאים כרו בחצי האי האיברי כסף וזהב בכמויות גדולות.
===התקופה הוויזיגותית===
ב-[[409]] פלשו [[שבטים גרמאניים]]: הסואבים, ה[[ונדלים]] וה[[אלאנים]] לחצי האי האיברי. ב-[[416]] הגיעה הפלישה של ה[[ויזיגותים|וויזיגותים]]. אלו גרשו את הונדלים והאלאנים והשתלטו על כל חצי האי, למעט האזור שבצפון מערב שנשאר בשלטון הסואבים.{{הערה|האנציקלופדיה העברית, כרך כ"ו, עמודה 34' 55-56}} התקופה הוויזיגותית בספרד נמשכה כ-300 שנה, עד [[הכיבוש המוסלמי של ספרד|הכיבוש המוסלמי]] בעשור השני של המאה השמינית.
תקופת שלטונם של הוויזיגותים הייתה רצופה במאבקים עם הסואבים, ה[[בסקים]], ה[[פרנקים]] ואף עם [[האימפריה הביזנטית]], שהשתלטה על דרום חצי האי והחזיקה בו בין 552 ל-628. בחצי השני של [[המאה ה-6]] השתלט המלך הוויזיגותי לאוויגילד על השטחים שבהם ישבו הסוואבים.
הוויזיגותים שהיו במקורם [[אריאניזם|נוצרים אריאנים]] עברו בשנת 589 ל[[נצרות קתולית|נצרות הקתולית]] .
=== מהכיבוש המוסלמי ועד הרקונקיסטה===
[[קובץ:Alcázar de Segovia 1-7-07.JPG|ממוזער|'''[[האלקסר של סגוביה|טירת סגוביה]]''' (Alcázar de Segovia). טירה זו נבנתה בתחילה כמבצר בידי ה[[מורים]] המוסלמים, וזכה לתוספות בניה מאוחר יותר כשנשלט בידי נוצרים. כיום, מעט מאוד נותר משרידי המבצר המורי המקורי.]]
{{ערך מורחב|הכיבוש המוסלמי של ספרד}}
במאה ה-8 לספירה, הופיעו בספרד [[מוסלמים]] ממוצא ערבי-[[ברברים (עם)|ברברי]] בהנהגתו של [[טארק בן זיאד]]. לאחר הניצחון על הצבא הוויזיגותי ב[[קרב גואדאלטה]] בשנת 711 (בו נהרגו עיקר אצילי הוויזיגותים ובראשם המלך [[רודריק]]), הכוח תוגבר על ידי [[מוסא אבן נוסייר]], המושל המוסלמי של צפון אפריקה, וכבש את עיקר השטח של חצי האי הספרד תוך שלוש שנים, עובדה שנזקפת לפילוג בקרב הוויזיגותים. בשנת 732 המוסלמים ה[[מורים]] חצו את הרי הפירנאים צפונה אל תוך צרפת והגיעו עד [[עמק הלואר]] אך שם נבלמו ב[[קרב טור]]. מנקודה זו המורים נהדפו על ידי ה[[פרנקים]] אל הפירנאים ובהמשך נסוגו גם משם.
במהלך כיבוש ספרד נוצרו עימותים בין הפלגים הערבים השונים ובנוסף התעוררה מרידה של ה[[ברברים (קבוצה אתנית)|ברברים]] שהחלה בשטחי צפון אפריקה והתפשטה לתוך ספרד. במקרים מסוימים מרידות אלו פגעו במאמצי הכוחות המוסלמים. המרידה הסתיימה בפשרה בין הפלגים שבעקבותיה מונה ב-747 יוסוף בן עבד א-רחמן א-פיהרי למושל אנדלוסיה לתקופה קצובה ולאחריה הוחלף בידי נציג פלג אחר. א-פיהרי לא עמד בסיכום והחזיק בכוח בשלטון 9 שנים.
ב-750 מרבית שושלת [[בית אומיה]], ששלטה עד כה בחליפות, [[האשמיה|חוסלה]] בידי [[בית עבאס]] שתפסו את השליטה בחליפות בדמשק. צאצא של השושלת, [[עבד א-רחמן הראשון]], הצליח לברוח מ[[דמשק]] ל[[קורדובה (ספרד)|קורדובה]] שבספרד, אליה הגיע ב-756 כאשר לצידו פמלייה גדולה ומפוארת, רובם נאמנים לשלטון אומיה. בהגיעו לספרד, הצליח לקחת את השלטון מידי א-פיהרי ומיסד את אמירות [[אל-אנדלוס]] כיישות עצמאית ונפרדת מהחליפות בדמשק שנשלטה בידי בית עבאס. עברו 25 שנים עד שא-רחמן הצליח להשתלט על החלקים הצפוניים של ספרד.
בימי [[בית אומיה]] (מ-756 ועד 1031), הייתה האמירות ממלכה משגשגת ביותר. חינוך חינם לעניים, יחסי שלום עם בני דתות אחרות בתוך ספרד, [[ספרייה|ספריות]], [[אוניברסיטה]] מוסלמית ראשונה מסוגה, ומסחר פורה הפכו אותה לממלכה המצליחה ביותר באירופה. התרבות המקומית הושפעה עמוקות מימי השלטון ה[[רומא העתיקה|רומאי]] ומימי השלטון הוויזיגותי. לאחר נפילת החליף האחרון ב-1031 התפצלה החליפות למספר ממלכות קטנות (נסיכויות [[טאיפה (ממלכה מוסלמית)|טאיפה]]).
ה[[רקונקיסטה]] היא תקופת כיבושה מחדש של ספרד מידי המוסלמים. ראשית התקופה בשנת [[722]], לאחר ניצחונו של האציל הנוצרי [[פלאיו]] (Pelayo) ב[[קרב קובדונגה]] וסיומה בכיבוש [[גרנדה (עיר)|גרנדה]], המעוז המוסלמי האחרון שנותר בספרד, ב-[[2 בינואר]] [[1492]].
בשנת 1469 נישאו [[המלכים הקתוליים]]: [[איזבלה הראשונה מקסטיליה|איזבלה הראשונה]] מלכת קסטיליה ו[[פרננדו השני מאראגון|פרננדו השני]] מלך ארגון. שניהם החליטו על [[גירוש ספרד|גירוש היהודים]] מארצותיהם ב-[[1492]].
=== האימפריה הספרדית ===
{{ערך מורחב|האימפריה הספרדית}}
[[קובץ:Spanish Galleon.jpg|שמאל|ממוזער|ספינת '''גליאון''' ספרדית. תחריט בן [[המאה ה-16]]. באמצעות ספינות מסוג זה ייבאה ספרד לאירופה במאה ה-16 את העושר הרב שריכזו מושבותיה שב[[העולם החדש|עולם החדש]].]]
בשנת 1492, שנת השלמת הרקונקיסטה, גילה [[כריסטופר קולומבוס]], מחדש,{{הערה|1=איים אלה, כמו יבשת אמריקה, התגלו על ידי פולשים שונים בתקופות שונות, כולל אבותיהם של בני [[מאיה]] ותרבויות ילידיות אחרות, וכן [[ויקינגים]], כ-500 שנה לפני קולומבוס.}} את [[האיים הקאריביים]] ובעקבותיהם, לאחר מספר שנים, גם את יבשת [[אמריקה]]. [[חוזה טורדסיאס]] משנת [[1494]] חילק את העולם החדש בין ספרד ו[[פורטוגל]].
התפתחויות אלה, השלמת הניצחון על המוסלמים בחצי האי האיברי וגילוי אמריקה מחדש בתקופה זו, הפכו את ספרד ל[[מעצמה]] אירופית ואף עולמית מובילה במאות [[המאה ה-16|ה-16]] ו[[המאה ה-17|ה-17]], תקופה המכונה [[תור הזהב של ספרד]].
[[האימפריה הספרדית]], שהחריבה את האימפריות של ה[[אינקה]] וה[[אצטקים]], שלטה על מרבית [[אמריקה הדרומית]] ו[[אמריקה המרכזית|המרכזית]], על חלק מ[[האיים הקאריביים]] ועל דרומה של [[אמריקה הצפונית]]. ספרד שיעבדה את תושביה המקוריים של אמריקה, הקימה בה מושבות ונהנתה מזרם שוטף של חומרי גלם, ובעיקר [[כסף (מתכת)|כסף]] ו[[זהב]]. התפשטותה הקולוניאלית לא הייתה מוגבלת לאמריקה בלבד, ובמהלך [[עידן התגליות]] פתחו [[מגלה ארצות|מגלי ארצות]] בשירות ספרד נתיבי מסחר והתיישבות ל[[אי]]י [[האוקיינוס השקט]] ולכמה אזורים ב[[דרום מזרח אסיה]], דוגמת ה[[פיליפינים]]. כל זאת, לצד שכניהם מפורטוגל, שהיו אף הם בעיצומה של בניית אימפריה קולוניאלית מסחרית-ימית משלהם - [[האימפריה הפורטוגזית]] - שחלשה על מושבות ו[[פייטוריה|תחנות סחר]] ב[[ברזיל]], ב[[אפריקה]], ב[[הודו]], ב[[סין (אזור)|סין]], ב[[יפן]] ובאיים ב[[האוקיינוס ההודי|אוקיינוס ההודי]].
ספרד חיזקה את השפעתה גם בתוך אירופה. באמצעות קשרי נישואין נקשר הכתר הספרדי ל[[בית הבסבורג]], ששלט ב[[האימפריה הרומית הקדושה|אימפריה הרומית הקדושה]] (שמרכזה ב[[אוסטריה]] של ימינו). [[קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]], מלך בעצמו גם על ספרד בשנים [[1516]]–[[1556]]; לאחר שלטונו פוצלו כתרי אוסטריה וספרד, אך השתיים, תחת שלטון ההבסבורגים, נשארו בעלות ברית קרובות. בהמשך הובאה ספרד ב[[איחוד פרסונלי]] עם השכנה [[פורטוגל]] ([[1580]]–[[1640]]), ובכך חלש שלטונה בשנים אלה גם על מושבות האימפריה הפורטוגזית ותחנות הסחר שלה. תחת שלטון ספרד הובאו גם חלקים נרחבים מ[[איטליה]] וכן ארצות השפלה, [[הולנד]] ו[[בלגיה]] של ימינו.
ואולם, לריבוי הנכסים האימפריאליים נודעו גם השלכות שליליות. בהיותה כוח אדיר ומאיים קנתה לה ספרד של בית הבסבורג אויבים רבים, ונמצאה כמעט באופן רציף ב[[מלחמה]] עם אחת או יותר מיריבותיה: [[צרפת]], [[אנגליה]], [[הולנד]], [[האימפריה העות'מאנית]] (בים) ונסיכויות גרמניות. ראוי לציון המאבק הממושך נגד הולנד, שהחל במרד הולנדי נגד שלטון ספרד ב-[[1566]], והתפתח ל[[מלחמת שמונים השנה]]. בתקופת ה[[רפורמציה]], הובילה ספרד, לצד אוסטריה, את המחנה ה[[נצרות קתולית|קתולי]] נגד ה[[פרוטסטנטים]], בעיקר בגרמניה וב[[ארצות השפלה]]. מבחינה כלכלית, לא השכילה האימפריה הספרדית לנצל את שטף ה[[מתכות יקרות|מתכות היקרות]] מאמריקה לפיתוח כלכלי, חברתי וטכנולוגי של ארץ האם. המלחמות הממושכות דלדלו את אוצר המלוכה, ומדינות אירופיות יריבות חלפו על פני ספרד במידת התפתחותן הכלכלית, ובהדרגה - גם בעצמתן הצבאית.
[[מלחמת הירושה הספרדית]] שהתחוללה בתחילת [[המאה ה-18]] הייתה נקודת ציון חשובה בהיסטוריה הספרדית. במלחמה זו, נאבקו [[בריטניה]] ו[[אוסטריה]] שבשלטון [[בית האבסבורג]] נגד [[צרפת]] בעניין כתרי צרפת וספרד: פיליפ מאנז'ו מ[[בית בורבון]], נכדו של [[לואי ה-14]], קיבל בירושה גם את ספרד. בריטניה, האויבת הגדולה של צרפת וספרד גם יחד, נאבקה בירושת הענק. אוסטריה הצטרפה אליה.
בתום המלחמה, בחוזה אוטרכט ([[1713]]) נקבע כי פיליפ יהפוך לפליפה מלך ספרד בלבד וחל איסור על איחוד המדינות.
=== שקיעת האימפריה ===
במאה ה-19 ספרד החלה לשקוע מכל עבר: בדרום אמריקה ובמרכזה הכריזו המדינות עצמאות; [[פלורידה]] אבדה לה לטובת [[ארצות הברית]] בתחילת המאה; [[נפוליאון]] ריסק אותה והשליט לזמן מה את אחיו [[ז'וזף בונפרטה|ז'וזף]] כמלך; ובסוף המאה גזלה ממנה [[מלחמת ספרד-ארצות הברית]] את מושבותיה האחרונות- [[קובה]], [[פוארטו ריקו]] וה[[פיליפינים]]. ב[[אפריקה]], נותרה ספרד עם המושבות [[גינאה המשוונית]], [[איפני]] (מושבה זעירה בדרום מערב מרוקו), ו[[סהרה הספרדית]] (כיום [[סהרה המערבית]]).
בתחילת המאה ה-20, החליטו ספרד ו[[צרפת]] לכבוש את [[מרוקו]] ולחלקה, וספרד קיבלה את צפון מרוקו - [[מרוקו הספרדית]].
ספרד המשיכה בשקיעתה, ובתחילת המאה ה-20 כבר נחשבה למדינה נחשלת. בשנת [[1931]] הודח מלכה האחרון של ספרד ותמו 439 שנות שלטון מלוכני בספרד ([[1492]]- 1931). באותה השנה קמה הרפובליקה הדמוקרטית של ספרד.
אולם, לאחר שהולאמו רכושם והונם של ה[[אציל]]ים, הכנסייה, משפחת המלוכה וקציני צבא בכירים החליטו הם יחדיו (ללא משפחת המלוכה) לצאת להילחם בכוח במשטר וב"[[בולשביזם|בולשביזציה]]".
=== מלחמת האזרחים בספרד ===
{{הפניה לערך מורחב|מלחמת האזרחים בספרד}}
[[קובץ:Grupos de milicianos con sus armas en la localidad de Alegia (7 de 10) - Fondo Marín-Kutxa Fototeka.jpg|250px|ממוזער|שמאל|לוחמי מיליציה רפובליקנים בחבל הבסקים, 1936]]
ב-[[1936]] פרצה [[מלחמת אזרחים]] בספרד. במלחמה התקוממו חלק מיחידות הצבא כנגד הממשלה הרפובליקאית. מקרב הנהגת הצבא התבלט הגנרל [[פרנסיסקו פרנקו]], שעמד, בסופו של דבר, בראש ההתקוממות. המורדים, שכינו עצמם "לאומנים", זכו לתמיכת מגזרים שמרניים מקרב החברה הספרדית, כגון ה[[כנסייה]], תומכי המלוכה ומפלגות הימין, ונתמכו בידי כוחות [[איטליה|איטלקיים]] ו[[גרמניה|גרמניים]]. מנגד התגוננו ה"רפובליקאים", שכללו את מרבית יחידות הצבא הסדיר, מפלגות השמאל ומרבית ה[[מיעוטים]] העיקריים בספרד, דוגמת ה[[באסקים]] וה[[קטלוניה|קטלאנים]]. כוחות אלו נתמכו בידי [[ברית המועצות]] ומתנדבי [[הבריגדות הבינלאומיות]].
לאחר כשלוש שנות מלחמה, בשנת [[1939]], תמה מלחמת האזרחים בניצחונם של הלאומנים.
=== ימי פרנקו ===
{{ערך מורחב|ערך=[[המדינה הספרדית]]}}
הגנרליסמו פרנסיסקו פרנקו, "אל [[קאודייו]]", היה מנהיג פופוליסטי ימני, בעל אידאולוגיה [[שמרנות|שמרנית]], המושפעת מן ה[[קורפורטיזם]] וה[[פאשיזם]]. משטרו ה[[רודנות|רודני]] מיסודו נשען על גורמים שונים ועוינים במידת מה זה לזה, שפרנקו תימרן ביניהם במיומנות: הצבא וזרועות הביטחון, הכנסייה, ובפרט אנשי מסדר [[אופוס דאי]], מפלגת ה"פלאנחה" הפאשיסטית, חוגים [[מלוכנות|מלוכניים]] שונים ואליטה עסקית וטכנוקרטית. המדינה הגבילה קשות את חירויותיהם הפוליטיות של האזרחים, ובין היתר אסרה על כל גילוי של [[זהות לאומית]] בקרב המיעוטים הקטלונים והבסקים.
על אף הקרבה האידאולוגית ל[[גרמניה הנאצית]] ול[[איטליה הפאשיסטית]], שסייעו לניצחונו במלחמת האזרחים, נמנע פרנקו ממעורבות פעילה של ספרד ב[[מלחמת העולם השנייה]]. ספרד נהנתה מקשרי מסחר עם שני הצדדים, שסייעו לכלכלתה ההרוסה לאחר מלחמת האזרחים. בראשית המלחמה נקטה ספרד במדיניות של נייטרליות אוהדת כלפי [[מעצמות הציר]], שאף התבטאה במשלוח כוח המתנדבים "[[הדיוויזיה הכחולה]]" ל[[החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה|חזית הרוסית]]. כאשר נטתה הכף לטובת [[בעלות הברית]], נעשתה מדיניותה של ספרד פרו-מערבית יותר, אך לא עד כדי הכרזת מלחמה על גרמניה.
לאחר המלחמה ובשנות החמישים סבלה ספרד של פרנקו מבדידות פוליטית וכלכלית. מאחר שהמשטר היה אנטי-דמוקרטי ואנטי-[[קומוניזם|קומוניסטי]], לא [[ברית המועצות]] ולא [[מדינות המערב]] כוננו קשרים טובים עם ספרד. ב-[[14 בדצמבר]] [[1955]] [[מדינות החברות באומות המאוחדות|הצטרפה ספרד לאו"ם]] אך רק בשנות ה-60 הבינו ארצות הברית וחברות ברית [[נאט"ו]] את חשיבותה של ספרד ב[[המלחמה הקרה|מלחמה הקרה]], והדבר הביא להתפתחותם ההדרגתית של הקשרים בין [[ארצות המערב]] לספרד. כסף זר החל לזרום בצורה שוטפת לספרד וענף ה[[תיירות]] החל להתרומם, בד בבד עם המגזר התעשייתי.
בימיו האחרונים, ביקש פרנקו מחואן קרלוס, נכדו של [[אלפונסו ה-13]], אחרון מלכי ספרד, להיות יורשו לאחר מותו ולהנהיג מלוכה חוקתית בספרד. פרנקו עצמו הלך לעולמו בשנת 1975.
=== ספרד הדמוקרטית ===
לאחר מותו של פרנקו עלה [[חואן קרלוס הראשון, מלך ספרד|חואן קרלוס]] לכס המלוכה. בתמיכת המלך עברה המדינה תהליך מהיר של דמוקרטיזציה, ללא שפיכות דמים. השלטון המרכזי הגיע להסדרים עם המיעוטים הבאסקי והקטלאני, שהכירו בזכויותיהם הלשוניות והתרבותיות והעניקו להם מידה רבה של אוטונומיה. נחקקו שורת חוקים [[סוציאליזם|סוציאליסטים]] לטובת השכבות החלשות. ב-[[1978]] חוקקה החוקה הספרדית. ב-[[1982]] הצטרפה ספרד ל[[נאט"ו]] וב-[[1986]] ל[[האיחוד האירופי|איחוד האירופי]].
למרות זאת, המשיכה המחתרת הבסקית, [[אט"א]] (ETA), לבצע [[פיגוע טרור|פיגועי טרור]] בספרד, החל מסוף שנות ה-60 ועד תחילת שנות ה-2000. ב-2011 הכריזה אט"א על הפסקת פעילותה האלימה.
== סמלים לאומיים ==
[[דגל ספרד]] הוא דגל בעיצוב [[פס ספרדי]] ה[[מטען (הרלדיקה)|מוטען]] ב[[סמל ספרד]]. הדגל כולל שלושה פסים: שני הפסים העליון והתחתון בצבע אדום והפס המרכזי אשר רוחבו כפול מרוחב הפסים הצרים בצבע צהוב. הדגל הוכרז כדגל ספרד ב[[חוקת ספרד]] משנת [[1978]]. הסמל המוטען במרכזו של הדגל הוא [[שלט אצולה]] הכולל אלמנטים המשלבים בין הממלכות ההיסטוריות אשר הרכיבו את ספרד: [[אריה (סמל)|אריה]] בעבור [[ממלכת לאון]]; [[טירה (מבצר)|טירה]] בעבור [[ממלכת קסטיליה]]; ארבעה פסים אדומים על [[מגן (הרלדיקה)|מגן]] זהב בעבור [[ממלכת אראגון]]; שרשרת זהב על מגן אדום בעבור [[ממלכת נווארה]] ו[[רימון מצוי|רימון]] בעבור [[ממלכת גרנדה#ממלכת גרנדה הנוצרית|ממלכת גרנדה הנוצרית]]. במרכז המגן מופיע סמל בית [[בית בורבון|בורבון-אנז'ו]] (שממנו יצאה שושלת מלכי ספרד), שלוש חבצלות מוזהבות על רקע כחול וגבול אדום. כ[[תומכים (הרלדיקה)|תומכים]] מופיעים [[עמודי הרקולס]] מוכתרים ועליהם המוטו [[עוד מעבר]] ובראש הסמל מופיע [[כתר ממלכת ספרד]].
ה[[המנון]] הלאומי הוא [[המארש המלכותי]] אשר הוא אחד ההמנונים הבודדים שאין להם מילים רשמיות. בנוסף לכך, לא ידוע מה מקור מנגינת ההמנון. בשנת [[1770]], גילה מלך ספרד [[קרלוס השלישי, מלך ספרד|קרלוס השלישי]] את השיר שכונה אז "La Marcha Granadera" (המארש ה[[גרנדיר]]י) והחליט להחשיב אותו כ"מארש הכבוד". את השיר ניגנו בכל טקס ציבורי, ומכיוון שהשיר נוגן בכל אירוע מלכותי, העם הספרדי התייחס אליו כהמנון - כמארש המלכותי.
== פוליטיקה ==
{{הפניה לערך מורחב|פוליטיקה של ספרד}}
[[קובץ:Constitucion_espanola_1978.JPG|200px|שמאל|ממוזער|עותק מקורי של החוקה הספרדית]]
[[קובץ:Congreso de los Diputados (España) 14.jpg|שמאל|ממוזער|200px|בניין קונגרס הנציגים]]
ספרד היא [[מונרכיה חוקתית]], [[דמוקרטיה|דמוקרטית]] המתנהלת לפי ה[[חוקה]] שהתקבלה ב-[[1978]] אחרי תום השלטון ה[[דיקטטורה|דיקטטורי]] של [[פרנסיסקו פרנקו]].
בראש המדינה עומד [[מלך ספרד]]. כיום הוא [[פליפה השישי, מלך ספרד|פליפה השישי]]. בדומה למדינות מערביות אחרות בעלות מונרכיה חוקתית, למלך יש תפקיד סמלי בלבד. אף על פי שהוא מוגדר כ[[ראש המדינה]] וכמפקד העליון של הכוחות המזוינים, כל החלטותיו חייבות לקבל את אישור [[ראש ממשלת ספרד]] ויושב ראש הקונגרס (הבית התחתון).
הרשות המחוקקת היא ה"[[קורטס חנרלס]]" ("Cortes Generales") אשר מורכב משני בתים: קונגרס הנציגים ("Congreso de los Diputados") שהוא הבית התחתון ואשר לו סמכויות רבות יותר, והסנאט ("Senado") שהוא הבית העליון. חברי הבית התחתון נבחרים בשיטה אזוריות-יחסית, בה לכל מחוז בחירה יש כמה נציגים שמתחלקים בין רשימות המפלגות באופן יחסי לתוצאות במחוז. רוב חברי הבית העליון נבחרים בבחירות אישיות, והיתר ממונים על ידי בתי המחוקקים של [[קהילות אוטונומיות של ספרד|הקהילות האוטונומיות]]
המפלגות הראשיות הן "[[מפלגת הפועלים הסוציאליסטית הספרדית]]" (PSOE) משמאל, ו[[המפלגה העממית]] (PP) מימין, ובנוסף יש עוד מספר מפלגות קטנות, רבות מהן מקומיות. מאז-[[2011]] המפלגה העממית נמצאת בשלטון.
בראש הרשות המבצעת עומד [[ראש ממשלת ספרד|ראש הממשלה]] אשר זקוק לאמון הבית התחתון של הפרלמנט (ה[[קורטס חנרלס]]). מאז [[2018]] ראש הממשלה הוא [[פדרו סנצ'ס]] מה[[מפלגת הפועלים הסוציאליסטית הספרדית]]
מערכת המשפט היא מערכת עצמאית שבנוסף אליה קיים [[בית המשפט לענייני חוקה של ספרד|בית משפט חוקתי]].
בנוסף לשלטון המרכזי, ל[[קהילות אוטונומיות של ספרד|קהילות האוטונומיות]] שמרכיבות את ספרד יש סמכויות שלטוניות שמשתנות בין קהילה לקהילה. ספרד אינה מוגדרת רשמית כ[[פדרציה]], אך מבחינה מעשית השלטון בה [[ביזור|מבוזר]] יותר מאשר במרבית מדינות המערב, וסמכויות רבות מסורות לידי הקהילות האוטונומיות.
== צבא וביטחון ==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[הלגיון הספרדי]], [[הכוחות המזוינים של ספרד]]}}
ספרד הצטרפה ל[[נאט"ו]] ב-[[30 במאי]] [[1982]].
== כלכלה ==
{{הפניה לערך מורחב|כלכלת ספרד}}
כלכלת ספרד המודרנית היא [[קפיטליזם|קפיטליסטית]] באופיה והיא אחת הכלכלות הגדולות והמשמעותיות באירופה. נכון ל-[[2017]], מדורגת ספרד ככלכלה ה-14 בגודלה בעולם והחמישית בגודלה באירופה. ה[[תמ"ג לנפש]] בה עומד על קרוב ל-38,000 דולר. ספרד, שבעברה הייתה מדינה חקלאית בעיקרה, היא כיום בעלת [[תעשייה|מגזר יצרני]] הנמנה בין החשובים במערב אירופה. זאת בשל קצב הצמיחה הגבוה בענפי התעשייה השונים ממנו נהנתה ספרד מאז [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]].
עם עלייתו של [[פרנקו]] לשלטון ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] הייתה כלכלת ספרד כלכלה נחשלת וריכוזית. בשנים [[1959]]{{כ}}-[[1973]], אירע מה שכונה בשם "הנס הספרדי", כאשר ספרד ידעה צמיחה כלכלית מהירה. מאז, הלך ופחת לאורך השנים כובד המשקל של מגזר החקלאות בכלכלתה של ספרד. פרנקו עודד תהליך זה על ידי כך שהפחית במידה ניכרת את [[ריכוזיות כלכלית|ריכוזיות המשק]] בשנים אלו. עם זאת, נותר המשק ריכוזי בסטנדרטים מערביים. תהליך זה הואץ בזכותה של תמיכה אמריקאית מסיבית, שניתנה בתמורה להצבת טילים ובסיסים אמריקאיים בשטח ספרד, שלא נכללה אז במסגרת [[נאט"ו]], על רקע [[המלחמה הקרה]].
אחת מתוצאותיו החשובות של תהליך זה הייתה היווצרותה של שכבת ביניים רחבה, שהקלה על המעבר לשלטון דמוקרטי בעשורים הבאים. החל משנת [[1964]] ביצעה ספרד בהצלחה סדרה של רפורמות שנועדו להמריץ את המשק ולעודד את התפתחותו. חרף זאת, לקראת סוף שנות השבעים נתן [[משבר הנפט העולמי]] את אותותיו גם בספרד ובדומה למדינות רבות בעולם אף היא שקעה ב[[מיתון]] עמוק. יחד חברו לזאת גם ההרעה שחלה במאזן המסחרי, שנבעה מיבוא מוגבר של הסחורות לתחומי המדינה, וכן חזרתה של הדמוקרטיה לספרד ופתיחת גבולותיה.
עם נפילת המשטר הדיקטטורי בספרד עמד התוצר הלאומי לנפש על 80% בערך מהממוצע המערב-אירופי. מאז שנות ה-80, בעידוד [[האיחוד האירופי]], פיתחה המדינה את כלכלתה, שיפרה את ה[[תשתית|תשתיות]], הפכה את ה[[תעשייה]] למודרנית ועידכנה חוקים שונים כדי שיתאימו לקווים המנחים של האיחוד האירופי. כתוצאה מהרפורמות השונות, הסקטור הפרטי התחיל לגדול והשקעות חוץ לא איחרו לבוא.
באיחור מה, בהשוואה למדינות אחרות במערב אירופה, התפתחו בספרד גם תעשיות ה[[פלדה]], ה[[מספנה|מספנות]], ה[[טקסטיל]] וה[[מחצבים]]. כיום, בכלכלתה של ספרד מיוחס ל[[מגזר השירותים]] פלח נכבד. הדבר מתבטא בבירור הן בנתון ה[[תמ"ג|תוצר המקומי הגולמי]] (בשנת [[2005]] - 67% מסך התמ"ג) והן בשיעורי תעסוקה לפי מגזרים (65%). ה[[הכנסה גולמית|הכנסות]] מענף התיירות מאפשרות להטות את הכף בשיפור [[מאזן תשלומים|מאזן התשלומים]].
בסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] ותחילת שנות [[המאה ה-21]], עודדה הממשלה הימנית [[ליברליזם כלכלי|ליברליזציה]], [[הפרטה]], דה-רגולציה והקטנת שיעור המס. ב-[[1 בינואר]] [[1999]] הייתה ספרד בקבוצה הראשונה של המדינות באיחוד האירופי, שהחליפו את המטבע שלהן ב[[אירו]]. לאחר הבחירות של [[2004]] הפחיתה המדינה עוד יותר את המעורבות הממשלתית בעסקים, נלחמה ביתר שאת בהונאות מס, ועודדה יצירתיות, מחקר ופיתוח. עם זאת, סובלת ספרד משיעור [[אבטלה]] גבוה מאד (21% ב-[[2011]]), בעיקר בקרב צעירים, מ[[גרעון]] ממשלתי, ומ[[בועת נדל"ן]] שהובילה בין [[1995]] ל-[[2007]] לזינוק של יותר מ-200% במחירי הבתים.
[[משבר החוב האירופי]] החמיר את מצבה הכלכלי של ספרד, כפי שהשפיע על שאר מדינות ה-[[PIGS]], בשל הגידול החד בחוב החיצוני של ספרד והתחזית לצמיחה נמוכה, אשר יחד עם הורדת דירוג האשראי של ספרד על ידי סוכנויות הדירוג הביא לחששות כי המדינה תגיע למצב שבו לא תוכל לפרוע את חובותיה ("[[פשיטת רגל]]"). בשנת [[2010]] התרחש בספרד משבר התעסוקה החמור ביותר במדינות ה-[[PIGS]], וכ-20% מתושבי ספרד לא השתתפו במעגל העבודה. אחת מתוצאות המשבר המהווה גם אינדיקטור לחומרתו הייתה ירידת השערים ועליית התשואות של אגרות החוב של ספרד הנסחרות בבורסה ומיועדות להיפרע בעוד 10 שנים. [[הבנק המרכזי האירופי]] (ECB) הגביר את רכישות אגרות החוב שהונפקו על ידי ספרד בניסיון למתן את הירידה החדה בערכן אך המצב הכלכלי של המדינה לא השתפר.{{הערה|1=[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000697927 ספרד חוזרת למסיבה: תשואה על אג"ח ל-10 שנים מעל 6%], גלובס, 14 בנובמבר 2011}} ביוני [[2012]] הודיעה ספרד כי היא זקוקה לסיוע של האיחוד האירופי, כדי לשמור על היציבות של המערכת הפיננסית שלה. נכון לפברואר [[2018]] רמת האבטלה ירדה לשיעור של 15%.{{הערה|[https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3718074,00.html נתונים מעודדים בספרד: הכלכלה חזרה לגודלה טרם המשבר הפיננסי של 2008]}}
===חקלאות===
עד [[שנות ה-60 של המאה ה-20]], כלכלת ספרד הייתה תלויה בעיקר בענף ה[[חקלאות]], אך כיום מעסיק הענף רק כ-5% מסך ה[[אוכלוסייה]] הפעילה כלכלית במדינה. הגידולים העיקריים הם [[חיטה]], [[שעורה תרבותית|שעורה]], [[סלק]], [[סלק סוכר]], [[תירס]], [[תפוח אדמה|תפוחי אדמה]], [[שיפון (דגן)|דגני שיפון]], [[שיבולת שועל]], [[אורז]], [[עגבנייה|עגבניות]] ו[[בצל]]. ספרד התברכה גם ב[[כרם|כרמים]], ב[[פרדס]]י [[הדרים]] וב[[מטע]]י [[זית]]ים נרחבים. סך התוצרת של דגנים לשנת [[2005]] עמד על 14 מיליון [[טון (מסה)|טונות]]; מתוכם 3.8 מיליון טונות חיטה, 8.3 מיליון טונות שעורה, 4 מיליון טונות תירס ו-126,1 אלף טונות שיפון. סך התוצרת השנתית של גידולים אחרים באותה השנה: 6.7 מיליון טונות סלק סוכר, 2.6 מיליון טונות תפוחי אדמה, 5.9 מיליון טונות [[ענבים]], 3.8 מיליון טונות עגבניות, כמעט 3 מיליון טונות של [[תפוז]]ים ומעט פחות ממיליון טונות בצל.
עקב תנאי ה[[אקלים]] השוררים בספרד והתוואי הטופוגרפי הייחודי לה, נחשבת [[חקלאות בעל|חקלאות הבעל]] ככורח המציאות ברוב שטחה. החקלאות במחוזות הנושקים לחוף הים התיכון מסתייעת מזה זמן רב במערכות השקיה. כך הפכה רצועת חוף זו מאזור שלפנים שרר בו אקלים שחון, לאחד האזורים הפוריים ביותר בענף החקלאות בספרד, ולעיתים קרובות ניתן להבחין בו בגידולי [[חממה]].
ב[[אברו|עמק נהר האברו]] בוצעו פרויקטים של [[השקיה]] בהם שולבו גם [[תחנת כוח הידרואלקטרית|תחנות כוח הידרואלקטריות]]. אזורים נרחבים ב[[אקסטרמדורה]] מושקים במי [[גוודיאנה|נהר גוואדיאנה]] באמצעות מערכות השקיה שהותקנו במסגרת פרויקטים ממשלתיים ("תוכנית בדאחוס" ו"regadíos de Coria", בין היתר). מיזמי השקיה בהיקף מצומצם יותר משמשים במידה נרחבת יותר את החקלאים באזורים בהם שורר אקלים לח יותר וכן בפרדסים שסביב הערים [[מורסיה (עיר)|מורסיה]] ו[[ולנסיה]].
===משק החי, יערנות ודיג===
[[קובץ:CorchoAlcornocales.jpg|ממוזער|ערימות [[שעם]] ביער בספרד. חומר גלם זה הוא משאב היערנות העיקרי של המדינה.]]
לגידולי [[כבש הבית|כבשים]] ו[[חזיר הבית|חזירים]] נודעת חשיבות רבה במשק החי בספרד. בשנת [[2005]] מנו עדרי משק החי שלה 22.7 מיליון ראשי כבשים, 25.1 מיליון ראשי חזירים, 6.5 מיליון ראשי [[בקר הבית|בקר]], 3 מיליון ראשי [[יעל]]ים, 240,000 ראשי [[סוס הבית|סוסים]] ו-131 מיליון ראשי [[עופות]] לסוגיהם. בשנת [[2001]] יוצרו בספרד 32 מיליון קילוגרמים של [[דבש]].
[[שעם]] הוא [[משאב]] ה[[יערנות]] העיקרי של ספרד. בשנת 2001 הסתכמה סך תוצרת השעם ב-57,581 טונות. סך התפוקה של עיסת [[תאית]] ו[[עץ (חומר גלם)|עצים]] מיערות ספרד אינו מספק את כל צורכי המדינה.
חשיבותה של תעשיית ה[[דיג]] בספרד פחותה כיום יחסית לעבר. עם זאת, גם כיום נמנית ספרד בין המדינות המובילות באירופה בענף הדיג, הן במונחים של היקף צי הדיג והן במונחים של כמות הדגה. בשנת [[2004]] הסתכמה כמות הדגה השנתית בספרד ב-1.2 מיליון טונות. מרבית הדגה ופירות הים מורכבת מדגי [[טונה]], [[דיונונים]], דגי [[בקלה]], [[סרדינים]] (ב[[ויגו]] וב[[האי כריסטינה|אי כריסטינה]]), [[אנשובי]] (בנמלי [[מפרץ ביסקאיה]]), דגי [[מקרל]], [[עיט הים]] ו[[צדפות]].
26% מסך דגי הטונה נדוגו ב-2004 בשיטת אלמדרבה (almadraba) הנהוגה בדרום ספרד, המנצלת את נדידתם הלוך וחזור של להקות דגי טונה בין האוקיינוס האטלנטי לים התיכון. דיג הטונה בספרד עומד על 60% מהסך הכולל באיחוד האירופי, כמות המציבה את ספרד במקום שני בעולם בדייג טונה.
מזה מספר עשורים חלה התפתחות ניכרת ב[[חקלאות ימית|חקלאות הימית]] בספרד, הן בים והן במקווי מים מתוקים ביבשה. מיני דגי גידול בולטים הם: [[דגי זהב]], דגי [[לברק]], צדפות מאכל, דגי [[שמך]], דגי [[פוטית]] ו[[סלמון]]; סך התוצרת בשנת [[2003]] הייתה 311,287 טונות.
===מחצבים===
החל משנת [[1996]] הסתמנה בתעשיית המחצבים בספרד מגמה של צמצום עקבי ומדורג בהפקת [[פחם]] וכן חל קיפאון מסוים בפעילות הכרייה של [[מתכת|מתכות]]. לעומת זאת, גברה בהתמדה פעילות החציבה של מינרלים וסלעים שונים (כגון [[סלסטיט]], [[נתרן גופרתי]], [[ספיוליט]], [[פלואוריט]], [[טיח]], [[פלדשפטואיד]], [[פצלת|פצלות]], [[שיש]], [[גרניט]] ועוד.). בשנת [[2003]], הסתכמה סך התפוקה השנתית הכוללת (בטונות) בכ-20,6 מיליוני טונות פחם ו[[ליגניט]] (פחם חום), 265,000 טונות עפרות [[ברזל]], 70,000 טונות עפרות [[אבץ]], 2,000 טונות [[עופרת]], 6,5 מיליוני טונות טיח ו-2,409,554 חביות [[נפט גולמי]] בשנה.
בשנת [[2001]] היוו ה[[ליגניט]] (פחם חום) וה[[פחם ביטומני|פחם הביטומני]] (פחם שחור) משאבי המחצבים העיקריים המשמשים את משק האנרגיה בספרד; בתחום המתכות בלטה תפוקת האבץ ובין המינרלים ומוצרי המחצבים התעשייתיים בלטו ה[[נתרן כלורי|נתרן הכלורי]] (מלח שולחן רגיל) ו[[חרסית|חרסיות]] מיוחדות. [[מכרה|מכרי]] הפחם העיקריים נמצאים במחוז [[אסטוריאס]] ובצפון מחוז [[ליאון (מחוז)|לאון]]; מרבצי עפרות הברזל העיקריים ממוקמים סביב הערים [[סנטנדר]] ו[[בילבאו]]; בעיירה [[אלמדן]] שבסביבות [[סיודאד ריאל]] נרשמה בעבר תפוקה משמעותית של המתכת [[כספית]]; יותר מכל, בולט חבל [[אנדלוסיה]] בו מופקת יותר ממחצית הכמות של מתכות בספרד כולה.
===תעשייה===
כ-40 % מהאוכלוסייה עוסקים בתעשייה.{{מקור}} בספרד מיוצרים, בין היתר, מוצרי [[טקסטיל]], מוצרי ברזל ופלדה, [[כלי רכב]], [[כימיקלים]], מוצרי ביגוד והנעלה, [[כלי שיט]], תזקיקי נפט ו[[מלט]]. בולטים בחשיבותם בין ענפי התעשייה - ענף המזון והמשקאות וענף כלי התחבורה, שמביניהם ראוי לציין את תעשיית המכוניות ואת התעשייה האווירית בספרד. ספרד נמנית בין יצרניות ה[[יין]] החשובות ביותר בעולם; בשנת [[2003]] עמדה סך התפוקה של יין במדינה על 30 מיליון [[הקטו]]-[[ליטר]]ים. לפני הרפורמות שעבר ענף הפלדה של ספרד ב[[שנות התשעים]], רוכזה תעשייה זו בעיקר ב[[בילבאו]], ב[[סנטנדר]], ב[[אוביידו]] וב[[אווילס]].
===משק האנרגיה===
תרומתו של מגזר האנרגיה בספרד ל[[תוצר מקומי גולמי|תוצר המקומי הגולמי]] של המדינה היא בשעור של כ-5%. עם זאת, חשיבותו היא מעבר לזו שמשתקפת בתרומתו גרידא לתפוקה הכלכלית הכוללת. זהו מגזר בעל חשיבות אסטרטגית ראשונה במעלה למשק, מכיוון שכל פעילות כלכלית תלויה באספקה סדירה של אנרגיה - בין אם בתחום מתן השירותים ובין אם ביצורן ובאספקתן של סחורות. אחת הבעיות הבולטות עימן נדרש להתמודד משק האנרגיה בספרד במאתיים השנים האחרונות הוא הדלות היחסית במקורות אנרגיה טבעיים במדינה. מחסור מתמיד זה במקורות אנרגיה דן את משק האנרגיה הספרדי למצב של גירעון תמידי באספקה ולתלות במדינות זרות. בשנת [[2008]], עמד שעור האספקה העצמית של אנרגיה בספרד על 25%, והוא נגזר מתוך שעור צריכה ראשוני של אנרגיה שהסתכם בשנת 2008 ב-148,070 קילוטון שווה ערך לנפט (ירידה של 3.1% לעומת 2007).
מאז שנת [[2002]] גדל הביקוש לאנרגיה חשמלית ב-3.5% בממוצע כל שנה, עם כמה חריגות, כמו למשל זו של שנת [[2003]] בה גדל הביקוש בקרוב ל-7%. בין השנים 2002 ל-[[2006]] גדלה הצריכה מ-211,500 [[ואט-שעה|ג'יגהואט-שעה]] ל-253,600 ג'יגהואט-שעה.
50% מסך האנרגיה החשמלית שיוצרה בשנת [[2008]] בספרד הייתה [[אנרגיה גרעינית]] (15.368 קילוטון שווה ערך נפט), 15% מ[[פחם]], 6% [[אנרגיה הידרואלקטרית]] ו-29% הנותרים יוצרו מ[[אנרגיה מתחדשת|אנרגיות מתחדשות]] אחרות.
בתחום האנרגיות המתחדשות, מדורגת ספרד בשנת [[2009]] ראשונה בעולם בהפקה של [[אנרגיה סולארית]] ושלישית בייצור [[אנרגיית רוח|אנרגיה מרוחות]].
לאחר קדחת התקנת לוחות פוטו-וולטאים שהתרחשה בספרד במהלך שנת [[2008]], צפוי היה כושר הייצור הריאלי של אנרגיה סולרית במדינה להגיע ל-3,130 [[מגה ואט|מגה-ואט]], ובכך לעבור את גרמניה שנחשבה לפני כן למובילה בהפקת אנרגיה מהשמש, על פי נתונים של הוועד הלאומי לאנרגיה של ספרד (Comisión Nacional de la Energía, CNE).
מזה מספר שנים מוערך בספרד כי כושרה התאורטי להפיק אנרגיה מהרוח הוא רב יותר מכושרה לספק אנרגיה גרעינית מכוריה שלה, שבשנת 2008 היה כושר האספקה המותקן שלהם 16,740 מגה-ואט. בשנת 2003 הובילה ספרד את העולם כיצרן הגדול ביותר של אנרגיה מהרוח. עם זאת, צפויות [[ארצות הברית]], [[גרמניה]] ו[[סין (אזור)|סין]] להוביל את הדירוג בשנת [[2010]]. ספרד וגרמניה אף הצליחו בשנת [[2005]] לייצר אנרגיה רבה יותר בחוות טחנות הרוח שלהן מאשר בתחנות הידרואלקטריות.
בשנת 2010 צפוי כושר הייצור של אנרגיה הידרואלקטרית בספרד להגיע ל-2,220 מגה-ואט, וצפויה בכך להתדרג כיצרן השני הגדול ביותר של אנרגיה הידרואלקטרית באיחוד האירופי, אחרי [[איטליה]].
על פי דו"ח מאוקטובר 2008 של חברת ראיית החשבון העולמית ''Ernst & Young'' אודות המדינות "האטרקטיביות" ביותר בעולם להשקעות בתחומי האנרגיות המתחדשות, מדורגת ספרד כמדינה החמישית בעולם בתחום זה, אחרי ארצות הברית, גרמניה, [[הודו]] וסין.
===תיירות===
[[קובץ:Cala Galdana (30097216346).jpg|ממוזער|מפרץ גלדנה, האי [[מנורקה]].]]
ספרד מדורגת שלישית בעולם, אחרי צרפת וסין, במספר התיירים הזרים המבקרים בה, על פי נתונים של [[הארגון העולמי לתיירות]]. נתח כלל התיירים בעולם המגיעים אליה עומד על 7% (נתח גדול יותר מזה של איטליה או ארצות הברית).
הכנסותיה של ספרד מתיירות בשנת 2006 הסתכמו בכ-48.2 מיליארדי יורו ולפי נתונים של משרד התעשייה, התיירות והמסחר של ספרד, סכום זה משקף עליה של 4.7% לעומת שנת 2005. בכך מובילה ספרד מבחינה זו, על צרפת ואיטליה, והיא ממוקמת שנייה אחרי לארצות הברית.
בין החודשים ינואר ודצמבר 2006, ביקרו בספרד 58.8 מיליוני תיירים זרים, 4.5% יותר ממספרם בתקופה המקבילה של שנת 2005, על פי נתונים של המשרד לענייני תעשייה, תיירות ומסחר של ספרד.
חבל [[קטלוניה]] הוא יעד התיירות המוביל בספרד. 15 מיליוני התיירים שהגיעו לחבל מהווים סך של 25.3% מסך כניסות התיירים הרשומות בספרד כולה. זוהי עליה של 6.9% לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת.
יעד התיירות השני בחשיבותו בספרד הם [[האיים הבלאריים]], אשר במהלך שנת 2006 קלטו 10.1 מיליוני תיירים (עליה של 4.7% לעומת שנת 2005). [[האיים הקנריים]] הם יעד התיירות השלישי בחשיבותו. באותה השנה ביקרו באיים אלה 9.6 מיליוני תיירים (עליה של 1.8% לעומת שנת 2005). באנדלוסיה, רביעית במספר התיירים הזרים, ביקרו ב-2006 8.5 מיליוני תיירים (עליה של 2.3% לעומת שנת 2005). ב[[ולנסיה (קהילה אוטונומית)|קהילה האוטונומית של ולנסיה]] ביקרו 5.5 מיליוני תיירים ב-2006 (1.5% לעומת 2005) וב[[מדריד (קהילה אוטונומית)|קהילה האוטונומית של מדריד]] - 3.9 מיליוני תיירים ב-2006 (עליה של 14.7% לעומת השנה הקודמת). מטה הארגון העולמי לתיירות ממוקם ב[[מדריד]], בירת ספרד.
על פי תחזיות של הארגון העולמי לתיירות, צפוי מספר הכניסות של תיירי חוץ לספרד לגדול ב-5% בממוצע כל שנה ב-20 השנים הבאות, ובהתאם לכך ניתן לחזות כי ספרד תקלוט בשנת 2020 75 מיליוני תיירי חוץ, כמעט 20 מיליונים יותר מאלה שביקרו בה בשנת 2005.
== חלוקה מנהלית ==
===מחוזות===
[[קובץ:Provinces of Spain-HE.svg|שמאל|ממוזער|300px|מחוזות ספרד]]
ספרד מחולקת מבחינה אדמיניסטרטיבית ל-50 מחוזות (Provincias) שהם היחידות הטריטוריאליות הבסיסיות בספרד. רוב המחוזות נקראים על שם עיר הבירה שלהם.
המחוזות וגבולותיהם מתבססים על החלוקה שנעשתה ב-[[1833]]. מאז ועד לסוף המאה העשרים המחוזות היוו את יחידת השלטון האזורית הגדולה ביותר. עם התגבשות החלוקה של ספרד לקהילות אוטונומיות, במהלך שנות השבעים והשמונים של המאה העשרים, חשיבותם המנהלתית של המחוזות ירדה. אולם הם נותרו "אבני הבניין" מהן מורכבות הקהילות האוטונומיות.
המחוזות משמשים גם כמחוזות בחירה לבית הנבחרים, ומחוזות משפטיים.
===קהילות אוטונומיות===
{{הפניה לערך מורחב|קהילות אוטונומיות של ספרד}}
סעיף 2 ב[[חוקת ספרד|חוקה הספרדית]] משנת [[1978]] מבטיח את הזכות לאוטונומיה של הלאומים והאזורים שמרכיבים את "האחדות שאינה ניתנת לחלוקה" של המדינה הספרדית. עיקרון זה מבטא שינוי דרסטי לעומת משטר [[פרנקו]] הצנטרליסטי, שדיכא ביד קשה גילויים של שונוּת תרבותית. דבר זה נעשה על ידי התאגדות מחוזות שכנים ל-17 '''[[קהילות אוטונומיות של ספרד|קהילות אוטונומיות]]''' (Comunidades Autónomas, ביחיד Comunidad Autónoma). מספר המחוזות (provincias) בכל קהילה אוטונומית נע בין 9 ב[[קסטיליה ולאון]], למחוז יחיד בשש מהקהילות האוטונומיות. בנוסף, לשתי הערים הספרדיות בחופי [[מרוקו]], [[מלייה]] ו[[סאוטה]], יש מעמד של '''ערים אוטונומיות''' (Ciudades Autónomas).
לכל קהילה אוטונומית יש מידת אוטונומיה שונה וסמכויות שונות. מהאוטונומיה הרחבה ביותר נהנות הקהילות ה"היסטוריות": [[חבל הבסקים]], [[קטלוניה]], [[גליסיה]] ו[[אנדלוסיה]]. קטלוניה וחבל הבסקים אף מחזיקות כוח משטרה עצמאי. כך גם חלק מהקהילות גובות את המיסים בעצמן ואף מנהלות משא ומתן עם ממשלת ספרד באשר לכמות המיסים שיועברו אליה, בעוד שאחרות מקבלות מהממשלה הקצאות כספיות. רוב השלטונות המקומיים מנהלים כיום מאבק עם השלטון המרכזי על היקף הסמכויות שיואצלו להם.
[[קובץ:Comunitats autònomes d'Espanya he.svg|שמאל|ממוזער|400px|הקהילות האוטונומיות של ספרד]]
שמות האזורים הם (מצפון מזרח לדרום):
* [[קטלוניה]] (Catalunya / Cataluña)
* [[אראגון]] (Aragón)
* [[נווארה]] (Nafarroa / Navarra)
* [[לה ריוחה]] (La Rioja)
* [[חבל הבסקים]] (Euskadi / País Vasco)
* [[אסטוריאס|נסיכות אסטוריאס]] (Principáu d'Asturies / Principado de Asturias)
* [[קנטבריה]] (Cantabria)
* [[גליסיה]] (Galiza / Galicia)
* [[קסטיליה ולאון]] (Castilla y León)
* [[האיים הבלאריים]] (Islas Baleares)
* [[ולנסיה (קהילה אוטונומית)|ולנסיה]] (Valencia)
* [[קסטיליה-לה מנצ'ה]] (Castilla-La Mancha)
* [[מדריד (קהילה אוטונומית)|מדריד]] (Madrid)
* [[אקסטרמדורה]] (Extremadura)
* [[מורסיה (קהילה אוטונומית)|מורסיה]] (Murcia)
* [[אנדלוסיה]] (Andalucía)
* [[האיים הקנריים]] (Islas Canarias)
<small>הערה: כאשר מופיעים שני שמות בלועזית, הראשון הוא בשפת האזור והשני בספרדית [[קסטליאנית]]</small>
שתי הערים האוטונומיות הן:
* [[מלייה]] (Melilla)
* [[סאוטה]] (Ceuta)
== דמוגרפיה ==
{{הפניה לערך מורחב|דמוגרפיה של ספרד}}
[[קובץ:EspDens2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת מוקדי צפיפות האוכלוסייה בספרד, 2008]]
אוכלוסיית ספרד מונה כיום כ-46 מיליון איש.{{הערה|1=מתוך [http://www.ine.es/jaxi/menu.do?type=pcaxis&path=%2Ft20/e260&file=inebase&L=1 INE, אתר המוסד הלאומי לסטטיסטיקה בספרד]{{קישור שבור|3.1.2019}}}} [[צפיפות אוכלוסייה|צפיפות האוכלוסייה]] היא 91 נפש ל[[קמ"ר]], מהנמוכות במערב אירופה, ובדירוג ה-29 בעולם. מרבית האוכלוסייה מרוכזת בעיקר ב[[מטרופולין]] [[מדריד]] וכן לאורך חופי המדינה. מדריד עצמה היא העיר הגדולה ביותר בספרד, עם כ-3.2 מיליון תושבים; העיר השנייה בגודלה היא [[ברצלונה]], עם 1.6 מיליון תושבים, והשלישית בגודלה היא [[ולנסיה]], ובה כ-800 אלף תושבים.{{הערה|1=מתוך [http://www.ine.es/jaxi/tabla.do?type=pcaxis&path=/t20/e260/a2009/l1/&file=ca002.px אתר המוסד הלאומי לסטטיסטיקה בספרד]{{קישור שבור|3.1.2019}}}} תושבים רבים התיישבו גם באיי ספרד, מתוכם הגדול ביותר כיום הוא [[טנריפה]], עם כ-886 אלף תושבים, ואחריו [[מיורקה]] עם 884 אלף תושבים, ו[[גראן קנריה]] שב[[האיים הקנריים|איים הקנריים]] עם כ-829 אלף תושבים.{{הערה|1=מתוך [http://www.ine.es/jaxi/tabla.do?type=pcaxis&path=/t20/e260/a2009/l1/&file=is02.px אתר המוסד הלאומי לסטטיסטיקה בספרד]{{קישור שבור|3.1.2019}}}} אוכלוסייתה של ספרד הכפילה את עצמה לאורך [[המאה ה-20]], ובמיוחד זינקה ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] ובראשית [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] של המאה.
הספרדים הילידים מהווים 89 אחוזים מאוכלוסיית ספרד. בשנים האחרונות חל גידול באוכלוסייה הספרדית, במיוחד בעקבות חזרתם של ספרדים רבים למולדתם לאחר שהיגרו בשנות ה-70 לארצות אחרות באירופה ובגלל המשבר הכלכלי חלה נסיגה במספר המהגרים, שמספרם נכון ל-[[2011]] כ-4.8 מיליון. ה[[מהגרים]] מהווים כ-11 אחוזים מכלל האוכלוסייה, נכון ל-2011 מעל 860,000 אלף מהגרים מוצאם מ[[רומניה]], מ[[מרוקו]] 770,000, מ[[אקוודור]] 360,000 ומ[[קולומביה]] כ-270,000. שאר המדינות העיקריות של מהגרים לספרד הן [[בריטניה]], [[בוליביה]], [[גרמניה]], [[איטליה]], [[בולגריה]] ו[[סין העממית|סין]]. ההערכות הן שיש כ-200,000 מהגרים מדרום ל[[סהרה]] וכי ספרד היא המדינה בעלת האחוזים הגבוהים של מהגרים באירופה אחרי [[קפריסין]] שבמקום הראשון.
גם ה[[ספרדים (עם)|ספרדים]] היגרו לאורך השנים למדינות אחרות בעולם. החל מ[[המאה ה-15]] היגרו ספרדים ו[[פורטוגל]]ים רבים אל [[אמריקה הלטינית]], וכיום הם וצאצאיהם מהווים כשליש מהאוכלוסייה באזור זה, ומכונים "אמריקאים-לטינים לבנים". ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]] היגרו לשם כ-240 אלף ספרדים, בעיקר ל[[פרו]] ול[[מקסיקו]], וב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] היגרו 450 אלף ספרדים נוספים. בשנים [[1846]]–[[1932]] היגרו כחמישה מיליון ספרדים ל[[דרום אמריקה]], בעיקר ל[[ארגנטינה]] ול[[ברזיל]]. בשנים [[1960]]–[[1975]] היגרו כשני מיליון ספרדים למדינות [[מערב אירופה]], וכ-300 אלף לאמריקה הלטינית.{{הערה|1=[http://www.focus-migration.de/Spain_Update_08_200.5420.0.html?&L=1 Focus–Migration - Spain]|שמאל=כן}}
=== שפות בספרד ===
[[קובץ:Spain languages.svg|ממוזער]]
ה[[חוקה]] הספרדית, למרות שהיא מאשרת את ה[[ריבונות]] של האומה הספרדית, מכירה בלאומים היסטוריים.
ה[[ספרדית]] שמקורה ב[[קסטיליאנית]] (הקרויה español או castellano בשפה עצמה) היא ה[[שפה רשמית|שפה הרשמית]] ברחבי ספרד, אך שפות אזוריות אחרות גם הן מדוברות. בלא לאזכר אותן בשמן החוקה הספרדית מכירה באפשרות של שפות אזוריות כרשמיות, במקביל לספרדית, באזורים האוטונומיים המתאימים של כל שפה ושפה. השפות להלן הן השפות האזוריות הרשמיות במקביל לספרדית, בחלוקה לפי אזורים:
* [[קטלאנית]] (català) - ב[[קטלוניה]] (Catalunya), ב[[האיים הבלאריים|איים הבלאריים]] (Illes Balears), ב[[ולנסיה]] (València) וברצועה המזרחית של [[אראגון]] (Aragó). קטלאנית מדוברת גם באלגרו שב[[סרדיניה]], ב[[לנגדוק-רוסיון|רוסיון]] ב[[צרפת]] וכן במדינת [[אנדורה]].
* [[בסקית]] (euskara) - ב[[חבל הבסקים]] (Euskadi) ובחלקים של [[נווארה]] (Nafarroa). מוצאה של שפה זו לא ידוע ולא מוכר קשר שלה לשפות אחרות.
* [[גליסית]] (galego) - ב[[גליסיה]] (Galicia או Galiza)
* [[אוקסיטנית]] [[אראנית]] (occitan aranés) - בוואל ד'אראן (Val d'Aran) שבתוך [[קטלוניה]].
קטלאנית, גליסית, אוקסיטנית וספרדית קסטיליאנית התפתחו כולן מה[[לטינית]] ולכולן ניבים משלהן, שחלק מדובריהם מתייחסים אליהם כאל שפה נפרדת (כמו למשל [[ולנסית]] שהיא ניב של קטלאנית). כמו כן ישנן עוד שפות מיעוטים ששרדו משפת ה[[רומנסה]]: אסטור-לאונית ב[[אסטוריאס]] ובחלקים מ[[לאון (ספרד)|לאון]], [[סמורה]] ו[[סלמנקה]], ואקסטרמדורית ב[[קסרס]] ובסלמנקה, שהתפתחו שתיהן מהניב האסטור-לאוני העתיק; ה[[אראגונית]] (או פאבלה, fabla), המדוברת בחלקים של [[אראגון]]; הפאלה (fala) המדוברת בשלושה כפרים ב[[אקסטרמדורה]]; וכן מספר ניבים פורטוגזיים באקסטרמדורה ובקסטיליה-לאון. עם זאת, שלא כמו הקטלאנית, הגליסית והבסקית, אין להן כל מעמד רשמי.
חוקרי לשונות רבים טוענים כי ניבי הספרדית המדוברים ב[[אמריקה הלטינית]] (המקסיקני, הארגנטינאי, הקולומביאני וכו') מקורם בספרדית של דרום מערב ספרד ([[אנדלוסיה]], [[אקסטרמדורה]] ו[[האיים הקנריים]]).
באזורים התירותיים של חופי הים התיכון וב[[האיים הבלאריים|איים הבלאריים]], [[אנגלית]] ו[[גרמנית]] מדוברות על ידי תיירים, תושבים זרים ועובדי תיירות. מהגרים רבים מ[[אפריקה]] וצאצאיהם דוברים את השפה האירופית הרשמית בארץ מוצאם ([[פורטוגזית]], אנגלית, [[צרפתית]] ואף [[אפריקנס]]).
===דת בספרד===
בספרד 67.7% מהאוכלוסייה מוגדרים כנוצרים קתולים. 2.2% מגדרים את עצמם בני דתות אחרות בעיקר אסלאם אך גם דתות מזרח אסייתיות וזרמים נוצריים נוספים. 27.3% מהאוכלוסייה מגדירה את עצמה כלא-דתית.
=== יהדות ספרד ===
{{הפניה לערך מורחב|יהדות ספרד}}
כיום יש בספרד כ-48,000 יהודים שהם כ־0.1% מכלל האוכלוסייה, מרביתם במדריד ובברצלונה. במדריד יש חמישה [[בית כנסת|בתי כנסת]], הגדול שביניהם ברחוב Balmes 3, בו נמצא גם בית הקהילה היהודית. בית כנסת פעיל אחר הוא בית הכנסת אהל שרה. במדריד קיים בית ספר יהודי "אבן גבירול" ובו מתחנכים כ-200 תלמידים.
== ספורט בספרד ==
{{ערך מורחב|ערכים=[[לה ליגה]], [[ליגת העל הספרדית בכדורסל]]}}
הכדורגל בספרד מפותח מאוד, ו[[נבחרת ספרד בכדורגל]] [[הדירוג העולמי של פיפ"א|מדורגת]] כאחת מעשר הנבחרות הטובות בעולם. בשנת 2008 זכתה הנבחרת הספרדית ב[[יורו 2008|אליפות אירופה]] ובשנת 2010 זכתה ב[[מונדיאל 2010|אליפות העולם בכדורגל]]. בשנת 2012 זכתה ספרד בפעם השנייה ברציפות ב[[יורו 2012|אליפות אירופה]], ושלישית ברציפות בטורניר גדול. גם [[לה ליגה|ליגת העל הספרדית]] המכונה "לה ליגה" היא אחת הליגות הטובות בעולם. בין 20 הקבוצות המשחקות בה בולטות במיוחד, קבוצת [[ברצלונה (כדורגל)|ברצלונה]] וקבוצת [[ריאל מדריד]] שהיא הקבוצה שזכתה הכי הרבה פעמים ב[[ליגת האלופות]].
{{ש}}בכדורסל ה[[נבחרת ספרד בכדורסל|נבחרת הספרדית]] נחשבת לטובה באירופה והשנייה בטיבה בעולם (אחרי [[נבחרת ארצות הברית בכדורסל|ארצות הברית]]). גם בליגת הכדורסל הקבוצות השולטות הן [[ברצלונה (כדורסל)|ברצלונה]] ו[[ריאל מדריד (כדורסל)|ריאל מדריד]] שזכתה הכי הרבה פעמים ב[[יורוליג]].{{ש}}עוד ענפי ספורט עיקריים בספרד: [[כדוריד]], [[כדורעף]], [[טניס]], [[מרוץ אופניים]] ו[[פורמולה 1]].
==ראו גם==
*[[יחסי ישראל-ספרד]]
== לקריאה נוספת ==
*[[שלמה בן-עמי]], '''ספרד בין דיקטטורה לדמוקרטיה''', [[עם עובד|הוצאת עם עובד]], 1990{{ULI|004033607}}
*פרד ברונר ואילן רחום. '''המעצמה העולמית הראשונה - ספרד, אירופה ואמריקה בראשית העת החדשה.''' ירושלים, [[הוצאת כרמל]], תשס"ז-2007
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Spain|שם ויקישיתוף=ספרד|ויקיציטוט=פתגמים ספרדיים|ויקיחדשות=קטגוריה:ספרד|שם ויקיחדשות=ספרד|ויקימילון=ספרד|ויקימסע=ספרד}}
*[https://www.idi.org.il/policy/world-comparison/states/spain/ מידע פוליטי-חברתי על ספרד,] באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
*{{CIA factbook|sp}}
*{{אוצר ישראל|ז|265|סְפָרַד||עמודים=258–264}}
*{{הארץ|משה גלעד|ספרד: המלצות, מסלולים, אטרקציות וכל המידע למטייל|1.6789721|12 במאי 2019}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{ניווטים
|רוחב=100%
|יישור=ימין
|רקע=
|צבע=black
|כותרת=ספרד – תבניות ניווט
|יישור טקסט=ימין
|תוכן={{הקהילות האוטונומיות של ספרד}}
{{מדינות אירופה}}
{{מדינות האיחוד האירופי}}
{{הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי}}
{{מדינות הים התיכון}}
}}
{{מונרכיות}}
[[קטגוריה:מדינות העולם]]
| 