קידוש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
#1Lib1Ref
#1Lib1Ref
שורה 53:
דעת ה[[רמב"ם]] היא שיין שנוספה לו אפילו כמות קטנה של [[סוכר]] או [[שאור]] פסול לקידוש, היות שיין כזה פסול ל[[נסכים]] הבאים יחד עם ה[[קורבן (יהדות)|קורבנות]] הקרבים ב[[בית המקדש]]. עם זאת רוב הפוסקים חלקו עליו, היות שהקריטריונים ליין למצוות הקידוש קלים יותר מאשר ליין הקרב כנסכים.
 
ישנה מחלוקת לגבי כשרותו של [[יין מבושל]] לקידוש. דעת הרמבהגאונים{{הערה|הגאונים מקילים בנוסף בו סוכר, אבל מחמירים ביין מבושל, והאחרונים דנים בחילוק שביניהם.}} והרמב"ם היא שיין כזה פסול, כשם שפסול לנסכים. לדעת [[רש"י]] יין זה פסול מסיבה אחרת, היות שהבישול הופך אותו למוצר אחר, ועל כן לשיטה זו גם ברכתו משתנה מ'בורא פרי הגפן' ל'[[שהכל נהיה בדברו]]'. לעומת זאת, ראשונים אחרים{{הערה|ר"ת ור"י והעיטור והרא"ש}} הכשירו שימוש ביין זה לקידוש, היות שלשיטתם הבישול אף משביח את היין, ופסול יין זה לנסכים קשור לדרישה מקורבנות להיות במצב טבעי, ולא בגלל ירידה באיכותו של היין. בשולחן ערוך הובאה דעת רוב הראשונים, ולאחריה בשם 'יש אומרים' שיטת הרמב"ם ורש"י. הרמ"א כתב שהמנהג ב[[יהדות אשכנז]] הוא לקדש על יין מבושל. ישנה מחלוקת בין האחרונים האם תהליך ה[[פסטור]] שעובר על היין, תהליך שכולל חימום לטמפרטורה בה מתקיים בישול לזמן קצר, הופך את היין המפוסטר ליין מבושל, מבחינת ההתייחסות ההלכתית.
 
בגמרא מובא כי ניתן לערוך קידוש על יין שטרם [[תסיסה|תסס]] ועל כן אינו מכיל [[אלכוהולים|אלכוהול]] ('יין מגיתו'), ועל כן [[מיץ ענבים]] כשר לקידוש. יש שפסלו את השימוש במיץ הענבים לקידוש בגלל השימוש ב[[ביסולפיט]] למניעת התסיסה, דבר ההופך את מיץ הענבים לחסר יכולת תסיסה (בניגוד ליין מגיתו, שבחלוף הזמן יתסוס ויהפוך ליין רגיל). למרות דעה זו, השימוש במיץ ענבים לקידוש נפוץ מאוד.