מנוחה ושמחה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
#1Lib1Ref חתום משה בראשי החרוזים
מ עיצוב
שורה 1:
{{חלונית|רוחב=25%|תוכן=
'''"מְנוּחָה וְשִׂמְחָה"''' הוא [[פיוט]] שהולחן ומושר ב[[אשכנז|קהילות אשכנז]] בדרך כלל ב[[ליל שבת]], חתום משה בראשי החרוזים, מיוחס לרבי [[משה בן קלונימוס]].
|| מְנוּחָה וְשִׂמְחָה אוֹר לַיְּהוּדִים{{ש}}
 
נושא הפיוט הוא שבח והלל ליום ה[[שבת]]. השומר את השבת וה[[זיכרון|זוכר]] את השבת מעידים על כך שה[[עולם]] כולו [[בריאת העולם|נברא]] בשישה ימים על ידי [[הקדוש ברוך הוא|האלוהים]]. כזכר לשביתתו אשר עשה ה[[אלוהים (יהדות)|אלוהים]] בשבת הוא ציווה אף את עמו לשבות. ואולם השבת אינה מצוינת רק בהימנעות מעשייה ויצירה (ראו גם: [[ל"ט מלאכות]] ו[[חילול שבת]]), אלא מתייחדת לעשייתם של מעשים חיוביים, כגון תוספות מיוחדות לסדר ה[[תפילה]] ו[[עונג שבת|עונג השבת]] ב[[סעודת שבת|סעודה]]. הפיוט מסיים בהבטחות של רוב טוב למקיימי מצוות השבת.
 
== הפיוט ==
 
{| border="1" align="center"
|-
! בתי השיר
|-
|| מְנוּחָה וְשִׂמְחָה אוֹר לַיְּהוּדִים{{ש}}
יוֹם שַׁבָּתוֹן יוֹם מַחֲמַדִּים{{ש}}
שׁוֹמְרָיו וְזוֹכְרָיו הֵמָּה מְעִידִים{{ש}}
כִּי לְשִׁשָּׁה כֹּל בְּרוּאִים וְעוֹמְדִים
 
|-
|| שְׁמֵי שָׁמַיִם אֶרֶץ וְיַמִּים{{ש}}
כָּל צְבָא מָרוֹם גְּבוֹהִים וְרָמִים{{ש}}
תַּנִּין וְאָדָם וְחַיַּת רְאֵמִים{{ש}}
כִּי בְּיָהּ יְיָ צוּר עוֹלָמִים
 
|-
|| הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר לְעַם סְגֻלָּתוֹ{{ש}}
שָׁמוֹר לְקַדְּשׁוֹ מִבֹּאוֹ וְעַד צֵאתוֹ{{ש}}
שַׁבָּת קֹדֶשׁ יוֹם חֶמְדָּתוֹ{{ש}}
כִּי בוֹ שָׁבַת אֵל מִכָּל מְלַאכְתּוֹ
 
|-
|| בְּמִצְוַת שַׁבָּת אֵל יַחֲלִיצָךְ{{ש}}
קוּם קְרָא אֵלָיו יָחִישׁ לְאַמְּצָךְ{{ש}}
נִשְׁמַת כָּל חַי וְגַם נַעֲרִיצָךְ{{ש}}
אֱכוֹל בְּשִׂמְחָה כִּי כְּבָר רָצָךְ
 
|-
|| בְּמִשְׁנֶה לֶחֶם וְקִדּוּשׁ רַבָּה{{ש}}
בְּרוֹב מַטְעַמִּים וְרוּחַ נְדִיבָה{{ש}}
יִזְכּוּ לְרַב טוּב הַמִּתְעַנְּגִים בָּהּ{{ש}}
בְּבִיאַת גּוֹאֵל לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא:
|כותרת=מנוחה ושמחה|ניקוד=כן}}
|}
'''"מְנוּחָה וְשִׂמְחָה"''' הוא [[פיוט]] שהולחן ומושר ב[[אשכנז|קהילות אשכנז]] בדרך כלל ב[[ליל שבת]], חתום משה בראשי החרוזים, מיוחס לרבי [[משה בן קלונימוס]].
 
נושא הפיוט הוא שבח והלל ליום ה[[שבת]]. השומר את השבת וה[[זיכרון|זוכר]] את השבת מעידים על כך שה[[עולם]] כולו [[בריאת העולם|נברא]] בשישה ימים על ידי [[הקדוש ברוך הוא|האלוהים]]. כזכר לשביתתו אשר עשה ה[[אלוהים (יהדות)|אלוהים]] בשבת הוא ציווה אף את עמו לשבות. ואולם השבת אינה מצוינת רק בהימנעות מעשייה ויצירה (ראו גם: [[ל"ט מלאכות]] ו[[חילול שבת]]), אלא מתייחדת לעשייתם של מעשים חיוביים, כגון תוספות מיוחדות לסדר ה[[תפילה]] ו[[עונג שבת|עונג השבת]] ב[[סעודת שבת|סעודה]]. הפיוט מסיים בהבטחות של רוב טוב למקיימי מצוות השבת.
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיטקסט=מנוחה ושמחה}}