נמל תעופה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לצבא ארצות הברית
אין תקציר עריכה
שורה 46:
*מערכת שעוקבת אחר שמות הנוסעים ופרטיהם ושומרת את המידע לאורך זמן. מערכת זו חשובה במיוחד מכיוון שהיא התשתית לניהול "בסיס נתונים" לגבי אנשים חשודים.
*[[ACARS|מערכת שמאפשרת קשר רדיו אל המטוסים]] - גם כאשר הם בצידו השני של כדור הארץ.
*מערכת להפצה והצגה של טיסות נוחתות וטיסות ממריאות - איזה טיסה ממריאה או נוחתת מתי, מאין לאן ובאיזה שערים היא תשתמש.[[:en:Flight information display system|FIDS]]
*מערכת לניהול הטענת מזון אל המטוסים, ניקוי המטוסים, ריקון אשפה וביוב, תדלוק, מילוי מים טריים
*מערכות לניהול הקשר עם חברות התעופה
שורה 53:
*מערכות קשר עם גורמי סיוע כמו משטרה, מערכי כיבוי אש ורפואה.
*מערכות לתמיכה בכל ההבטים המסחריים בשדה התעופה (Duty Free).
*עמדות צ'ק אין אחודות, (Common use terminal equipment (CUTE.
*"[[עמדה אחודה לבידוק עצמי|קיוסקים]]" אוטומטיים לביצוע צ'ק אין על ידי הנוסע לבדו ("עמדות אחודות לבידוק עצמי").
*"נקודות חמות" לטובת אספקת יכולת גלישה אלחוטית באינטרנט, ברחבי השדה.
שורה 77:
 
==גישה אל השדה וממנו==
כמות הנוסעים שעוברת דרך שדה התעופה עשויה להיות מאוד גדולה. לדוגמה, בנמל התעופה בן-גוריון עברו למעלה מ־22 מיליון נוסעים במהלך 2018. מכיוון שכך, הגישה אל שדה התעופה וממנו היא נושא חשוב ועתיר משאבים. בשדות תעופה גדולים, בדרך כלל, תהיה [[רכבת ישראל|תחנת רכבת]] המאפשרת נסיעה אל השדה וממנו - ליעדים רחוקים יחסית, תחנת [[מונית|מוניות]] המופעלת על ידי רשויות השדה, מגרשי חניה גדולים המהווים חלק משדה התעופה ושרות של קווי אוטובוס. עם כניסת החברות שמספקות "שרות הסעות לפי קריאה", כמו למשל, [[Gett| "גט"]] או "אובר", מתפתח ויכוח על הגישה שכן או לא יתנו להם אל שדה התעופה.
 
==מערכת הסעים פנימית==