תחקיר ארגוני – הבדלי גרסאות

ב"פרשת א. א." נידון עניינו של רב"ט ששמר במחסום ביו"ש ("פעילות מבצעית") והכניס פלסטינים תמורת שוחד, וסיפר כל כך לסמג"ד שחקר אותו. לאחר מכן התבצעה חקירת מצ"ח והחייל הועמד לדין בבית דין צבאי, אך הסניגור טען שהחקירה של הסמג"ד הייתה "תחקיר צבאי" ולכן יש עליה חיסיון, וגם חקירת מצ"ח פסולה כי היא התבססה על התחקיר באופן פסול. ביה"ד לערעורים קבע הבחנה בין "תחקיר" שמטרתו "למנוע תאונות עתידיות" וכו' שעליו יש חיסיון, לבין "בירור" שמטרתו לבדוק "התנהגות שאינה ראויה" כדי לבדוק אם לערב את מצ"ח שע"זשעל זה אין חיסיון (בשם "איזון אינטרסים"). בהלכה זו נעשה שימוש ב[[פרשת אלאור אזריה]], כאשר במשפט נעשה שימוש בחומר שעלה בחקירה שהמפקד ביצע לאלאור עזריה אחרי האירוע.{{דרוש מקור}}