תחקיר ארגוני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoavd (שיחה | תרומות)
Yoavd (שיחה | תרומות)
שורה 27:
בעקבות פרשה בה הסנגוריה בקשה לקבל ממצאי תחקיר להגנה על נאשם (בקשה שנדחתה בביה"ד לערעורים שפסיקתו בוטלה בבית המשפט הליון), נקבע בחקיקת משנה שביה"ד הצבאי (באמצעות שופט שאינו יושב בתיק) יוכל לעיין בחומר שבתחקיר ככלי שיסייע להגנת נאשם – ולקבוע מה יימסר בפועל לנציגי הנאשם. בית המשפט העליון דחה עתירה נגד שינוי הדין, תוך שמתח ביקורת (2015) על ש"חקיקת משנה" מכרסמת בחיסיון ססטוטורי.
 
ב"פרשת א. א." נידון עניינו של רב"ט ששמר במחסום ביו"ש ("פעילות מבצעית") והכניס פלסטינים תמורת שוחד, וסיפר כל כך לסמג"ד שחקר אותו. לאחר מכן התבצעה חקירת מצ"ח והחייל הועמד לדין בבית דין צבאי, אך הסניגור טען שהחקירה של הסמג"ד הייתה "תחקיר צבאי" ולכן יש עליה חיסיון, וגם חקירת מצ"ח פסולה כי היא התבססה על התחקיר באופן פסול. ביה"ד לערעורים קבע הבחנה בין "תחקיר" שמטרתו "למנוע תאונות עתידיות" וכו' שעליו יש חיסיון, לבין "בירור" שמטרתו לבדוק "התנהגות שאינה ראויה" כדי לבדוק אם לערב את מצ"ח שע"זשעל זה אין חיסיון (בשם "איזון אינטרסים"). בהלכה זו נעשה שימוש ב[[פרשת אלאור אזריה]], כאשר במשפט נעשה שימוש בחומר שעלה בחקירה שהמפקד ביצע לאלאור עזריה אחרי האירוע.{{דרוש מקור}}
 
==מתודולוגיות להפקת לקחים==