תחקיר ארגוני – הבדלי גרסאות

הייתה פסיקה של ביה"ד לערעורים שהחיסיון גם חל גם כלפי הליך משמעתי, אבל זה פסיקה זו בוטלה בבית המשפט העליון. כיום דברי החייל בתחקיר (בו אין לו "זכות שתיקה") עלולה להוות "הפללה עצמית" ביחס להליך מנהלי.

 

 

ב"פרשת א. א." נידון עניינו של רב"ט ששמר במחסום ביו"ש ("פעילות מבצעית") והכניס פלסטינים תמורת שוחד, וסיפר כל כך לסמג"ד שחקר אותו. לאחר מכן התבצעה חקירת מצ"ח והחייל הועמד לדין בבית דין צבאי, אך הסניגור טען שהחקירה של הסמג"ד הייתה "תחקיר צבאי" ולכן יש עליה חיסיון, וגם חקירת מצ"ח פסולה כי היא התבססה על התחקיר באופן פסול. ביה"ד לערעורים קבע הבחנה בין "תחקיר" שמטרתו "למנוע תאונות עתידיות" וכו' שעליו יש חיסיון, לבין "בירור" שמטרתו לבדוק "התנהגות שאינה ראויה" כדי לבדוק אם לערב את מצ"ח שעל זה אין חיסיון (בשם "איזון אינטרסים"). בהלכה זו נעשה שימוש ב[[פרשת אלאור אזריה]], כאשר במשפט נעשה שימוש בחומר שעלה בחקירה שהמפקד ביצע לאלאור עזריה אחרי האירוע.{{דרוש מקור}}