הבדלים בין גרסאות בדף "קשירה רפואית"

מ
ויקיזציה
(הוספתי בצורה יפה על מה שדיברנו עליו בשיחה של הערך, לאישורכם. לא נגעתי בהגדרה אבל הרחבתי אותה ב2 פסקאות נוספות על השימושים בפסיכיאטריה וכן הוספתי ברפואה. עקב הביקורת של דב נמנעתי מלהוסיף על כך שזה משמש גם בבתי כלא. אולי ערך נוסף מתישהו. לדעתי יצא לי טוב, אז הויכוח היה לטובת הערך. אני לא יודע אם זה נאות לרשום תיאור סובייקטיבי ואובייקטיבי יותר מפורטים, זאת לא שיטה נעימה וזה עשוי להזיק לאנשים שטופלו בשיטה להרחיב מדי בנושא.)
מ (ויקיזציה)
[[קובץ:PinelRestaint.jpg|ממוזער|דוגמה לקשירה רפואית]]
'''קשירה רפואית''' שיטה טיפולית [[פסיכיאטריה|פסיכיאטרית]] להשלטת משמעת ולהרגעת מטופלים המסוכנים לעצמם או לאחרים המוכרת ב[[בית חולים פסיכיאטרי|בתי חולים פסיכיאטריים]] עוד מ[[ימי הביניים]].
 
אף שהשיטה שימשה למגוון שימושים בעבר כולל כאמצעי שכנוע, למשל כדי לקחת תרופות, כאמצעי לחינוך מחדש, כאמצעי ענישה והרתעה, כאמצעי נגד אלימות מילולית כנגד הצוות וכן הלאה וזאת גם באופן לא פורמלי. יש למשל עדויות כי כאמצעי רפואי, השיטה עשויה אמנם בצורה לא נעימה וטראומטית אף להוציא אדם מהפסיכוזה בו הוא שרוי (הוא נכנע ל"רודפים אחריו" ומסכים לשתף פעולה עם הדרישות שלהם, לפחות במודע). השימוש הנרחב של השיטה בעבר, נאסר כיום, ועל פי הוראת שר הבריאות [[יעקב ליצמן]] ומשרד הבריאות פירסםפרסם הנחיות חדשות בנושא שאין להשתמש בשיטה זו אלא כדי למנוע סכנה למטופל או לאחרים מהמטופל וגם במקרים אלה, יש להעדיף את שיטת הבידוד כשניתן. השינוי נעשה בסוף העשור השני של המאה ה21ה-21 עקב לחץ ציבורי בנושא (בעקבות חשיפה וכיסוי תקשורתיים) שנוצר מגלל הסבל הרב וההשפלה שנגרמים למטופלים בשיטה ועקב ניצול לרעה של השיטה וקשירות לזמנים ארוכים.
 
בנוסף לשימוש בפסיכיאטריה, יש שימוש ברפואה בקשירת מטופלים (אף שזאת איננה קשירה רפואית כמתואר בערך זה שנועדה לשם יצירת אפקט פסיכולוגי על המטופל) גם במקרים נוספים, למשל קשירת חולה קשיש שעלול ליפול מהמיטה או חולה שנפגע בראשו שעשוי לנסות להוריד מעצמו ציוד רפואי, או בזמן טיפול הדורש חוסר תזוזה וכן הלאה.
 
== אופן הטיפול ==
האדם הרשאי להורות על קשירה הוא [[פסיכיאטר]] או [[רופא]] אחר. גם [[אחות]] יכולה להורות על פעולה זו - במקרה ששני אלו לא נמצאים והצורך בקשירה הוא דחוף, אך למשך עד 30 דקות ולאחר מכן הדבר טעון באישור רופא.
 
עוד על פי הנחיות משרד הבריאות, נאסר כי קשירה תעשה עקב הסיבות הבאות: כאמצעי ענישה, כאמצעי חינוכי, כאמצעי לעיצוב ההתנהגות, כאמצעי הרתעה באלימות מילולית, כאמצעי לטפל באי שקט שאינו מסכן את המטופל או את סביבתו, בסירוב למלא הוראות, בסירוב ללקיחת טיפול תרופתי, באי הסכמה לאשפוז, במחסור בכוח אדם במשמרת, וכאמצעי שליטה ליצירת משמעת בקרב המטופלים.
 
על פי ההנחיות, בכל מצב בו ניתן הדבר, יש להעדיף [[בידוד (פסיכיאטריה)|בידוד]] (סגירה בחדר מבודד וחסר גירויים כמו חדר הקשירה, אך ללא קשירה).
 
לאחרונה מצטמצם השימוש בחדרי קשירה (איזולאטור) לאור ההבנה כי דרך זו הולכת ונעשית [[טאבו (סוציולוגיה)|טאבו]] בחברה המערבית, וישנה מחלוקת האם הקשירה מועילה למטופל או מזיקה למצבו.
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://bizchut.org.il/he/wp-content/uploads/2016/03/%D7%93%D7%95%D7%97דוח-%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9Dשוברים-%D7%A7%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%94קשירה.pdf דו"ח עמותת בזכות בנושא הקשירה], [[בזכות - המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות]]
* סרגי וישניבצקי ואחרים, [http://www.themedical.co.il/Article.aspx?f=12&s=2&id=3090 בידוד בחדר רגיעה או קשירה למיטה], 12 בדצמבר 2010, the medical
* {{הארץ|פסח ליכטנברג|להוציא את הלוקים בנפשם מהמחלקה הסגורה|1.2180484| 9 בדצמבר 2013}}
* {{הארץ|דליה וירצברג-רופא|מתמודדי הנפש בישראל מפחדים למות קשורים למיטה|1.2660796|22 ביוני 2015}}
* {{הארץ|עידו אפרתי|אחד מכל ארבעה מאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים נקשר למיטתו|1.2892442|23 במרץ 2016}}
* {{ynet|תמר דרסלר|שוברים קשירה|4808403|27 במאי 2016}}