דברי הימים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←תגובת הנגד להיסטוריוגרפיה הדויטרונומיסטית - דברי הימים: עוד עריכה ומקורות |
|||
שורה 116:
[[שרה יפת]], המהימנות ההיסטורית של בעל דברי הימים: לתולדות מחקר הבעיה ומקומה בחקר המקרא", [[יאיר זקוביץ]] ו[[אלכסנדר רופא]] (עורכים), ספר יצחק אריה זליגמן: מאמרים במקרא ובעולם העתיק, כרך ב', ירושלים תשמ"ג, עמ' 333-327.
S . Japhet, I and II Chronicles : A Commentary (OTL) , London 1993 , pp . 28-29 </ref> בפירושי המקרא הקדומים שלטה התפיסה שמדובר בתיאור משלים, דהיינו, כזה שבא להציג פרטים שלא תוארו במלואם בחיבורים הקדומים יותר.<ref>זה משתקף כבר בשמו של הספר בתרגום השבעים ΠΑΡΑΛΕΙΠΟΜΕΝΩΝ - השלמת דברים.</ref> בשלב מאוחר יותר נתפס ספר דברי הימים בהיסטוריוגרפיה אלטרנטיבית לשאר תיאורי המקרא וכזה שמנוגדת לה. אולם תפיסה זו אינה עולה בקנה אחד עם הנטייה של ספר דברי הימים לרמוז או להניח היכרות מוקדמת של הקורא עם אירועים שאינם מתוארים בו.<ref>להרחבה אודות טיעון זה:
H. G. Williamson, 1 and 2 Chronicles (New Century Bible Commntary), Grand Rapid & London, 1982, pp 21-23</ref> על כן, מקובל לטעון שספר דברי הימים מבקש לצייר היסטוריה מתקנת : עיצוב מחדש של ההיסטוריה הקדומה מנקודת מבט חדשה ובתגובה למציאות בזמנו של המחבר.<ref>[[שרה יפת]], ההיסטוריוגרפיה המקראית בספרי נביאים ראשונים, בתוך: ספרות המקרא: מבואות ומחקרים, כרך ראשון, עורכת: [[צפורה טלשיר]], הוצאת יד בן צבי, ירושלים, 2011. עמ' 405. {{כותר|95229718}}</ref>
הגדרה זו של אופי הספר, הובילה חוקרים רבים להתמודד עם השאלה - כיצד התייחס מחבר דברי הימים לנושאים השונים שעמדו על הפרק בזמנו.
האופי הסיפורי של דברי הימים מוביל לכך שהספר מתאר נושאים רבים, אולם ניתן לראות כיצד חלוקת הספר לשלושה חלקים מרכזיים גם מאפשרת להבהיר את נושאי העומק בהם הוא דן:<ref>[[שרה יפת]], ההיסטוריוגרפיה המקראית בספרי נביאים ראשונים, בתוך: ספרות המקרא: מבואות ומחקרים, כרך ראשון, עורכת: [[צפורה טלשיר]], הוצאת יד בן צבי, ירושלים, 2011. עמ' 405. {{כותר|95229718}}</ref>
* דברי הימים א' פרקים א'-ט': עוסק בשאלת הזהות ועונה על השאלה מי הוא ישראל, שהוא גיבור הסיפור ונושא ההשגחה האלוהית.
* דברי הימים ב' פרק י' - דברי הימים ב' פרק ט': מציג את התקופה האידיאלית בתולדות ישראל שמשמשת כמודל לעתיד.
* דברי הימים ב' פרקים י'-ל"ו: מתרכז בתפיסתו ההיסטורית של המחבר וחושף את רזי מהלך ההיסטוריה.
יש תקופות שהוא מעריך בתיאורן, ויש תקופות שהוא מקצר בתיאורן. תפיסת הפריודיזציה שלו שונה לגמרי מהכרוניסט. הדויטרונומיסט שואלה על ההנהגה – שופטים, מלוכה, וביניהם תקופות ביניהם. הסוגיה הזו לא מטרידה את הכרונויסט. הוא מחלק את ההיסטוריה האנושית לשלוש תקופות מרכזיות – התקופה הראשונה, היא התקופה שמכוסה ב-9 הפרקים הראשונים, והיא מאדם ועד דוד המלך. התקופה הזו זוכה להכי מעט טקסט ובצורה לקונית ותמציתית. כל התקופה הזו, מתומצתת ודחוסה בצורת רשימות יחס. ואם אנחנו עושים זום אין על רשימות היחס, אנחנו מגלים שגם מהבחינה הזו גם רשימות היחס אינן משקפות בצורה שווה את ההיסטוריה מאדם ועד דוד. מהר מאוד נגמרות רשימות היחס הכלליות, ומתחילות רשימות של פונקציונרים במקדש. הטקסט מגיע לדוד ולשלמה שבונה את המקדש, וכן המחבר מתאר לנו באריכות את רשימת הכוהנים, המשוררים, משמרות כהונה ולויה וכו'.
שורה 136 ⟵ 142:
דבר זה מסביר למה פסח יאשיהו מתואר בהרחבה בד"ה (לעומת האזכור האגבי במלכים, וזה חשוב לו רק כי זה חלק מהברית עם ה'), אבל קיום הפסח חשוב לו מעוד בחינה – הפסח מעניין אותו כפי שהוא התקיים במקדש דווקא, איך כולם ממלאים את תפקידים בחגיגות הפסח. והוא מצרף המון נתונים פולחניים לגבי הפסח.
דברי הימים מכנה את ה'ארון'
מצד אחד – אנחנו רואים את החשיבות של המקדש דווקא בחיבור הכרוניסטי, והרבה דברים מובילים לשם. החשיבות המרכזית של המקדש קשורה גם לדמותו של דוד. דוד זוכה בספר ד"ה להאדרה מעל ומעבר למצוי במקורותיו. ספר שמואל, שממנו נסמך ד"ה מתאר את דוד בצורה ביקורתית. כל הסיפורים האלה, בעצם אינם מובאים בספר ד"ה. לעמת זאת, דוד מקבל סיפורים חדשים – איך הוא מכין את הקרקע לבניית המקדש.
| |||