Difference between revisions of "ריאיון מקוון"

הלבשת קישורים עירומים, אחידות במיקום הערות שוליים
m (החצוני->החיצוני - תיקון תקלדה בקליק)
(הלבשת קישורים עירומים, אחידות במיקום הערות שוליים)
 
יתרונות אלה חלים הן על ראיונות באמצעות דואר אלקטרוני והן על ראיונות באמצעות תוכנת מסרים מידיים.
 
==== חציית מגבלות המרחק ====
 
'''נגישות נרחבת אל המשתתפים''' בהשוואה לראיונות פנים אל פנים. ההיקף הגלובלי של הרשת מאפשר מחקר שנראה קודם לכן בלתי אפשרי או כרוך בקשיים רבים. למדיום אפשרות לחצות גבולות מרחק וזמן, שעלולים להגביל מחקר מסורתי. מתאפשרת גישה לקבוצות וליחידים במרחקים גאוגרפיים ניכרים. הדבר בולט במיוחד ב[[נגישות]] הראיונות שהנעשים למוגבלים, לזקנים או לנשים מטופלות בתינוקות (oConnor & madge 2001 ). ניתן לראיין אנשים שקשה להגיע אליהם.
יתרונות אלה חלים הן על ראיונות באמצעות דואר אלקטרוני והן על ראיונות באמצעות תוכנת מסרים מידיים.
 
==== מקום המפגש ====
 
'''אין צורך במקום מפגש פיסי'''. מפגש פנים אל פנים דורש מן המראיין והמרואיין לקבוע מקום מפגש פיסי. דבר שאינו בהכרח נוח לשני הצדדים, ולעיתים מקשה מאוד על המחקר.
בראיון קבוצתי פנים אל פנים הלוגיסטיקה עלולה להיות מסורבלת. על המראיין לנסוע אל ביתו או אל מקום עבודתו של המרואיין, מקום בו נוכחות המעסיק או עובדים אחרים עלולה למנוע מתן תשובות כנות. היבט בעייתי זה נחסך בראיון הווירטואלי, אשר לו פחות בעיות ודרישות ארגוניות.
 
כמובן שלצורך לצורך המפגש בסוג זה של ראיון יש להיות מחוברים לאינטרנט.
 
==== היבטים חברתיים בראיון הווירטואלי ====
 
אין רמזים על גיל, מגדר, אתניות ומעמד חברתי. מאפיינים אלו מאפשרים סוג של שיחות שאינן אפשריות פנים אל פנים. אנו מציגים עצמנו בעולם הווירטואלי ללא קשר לגילנו או למאפיינים אחרים שלנו. בעולם הווירטואלי קיים מרחב חברתי המשוחרר מן המראה החיצוני. דוגמה לאפקט החיובי של האנונימיות מובאת במחקר בו נערכו ראיונות בחדר חשוך בו המרואיינים והמראיינים לא ראו זה את זה, בתנאים אלה חשפו המרואיינים פרטים אינטימיים רבים יותר מאשר אלה שהתראיינו בחדר מואר (GERGEN, GERGEN, and BARTON, 1973).{{הערה|1=Gergen, Kenneth J.; Gergen, Mary M., & Barton, William H. (1973). Deviance in the dark. In Psychology Today, 7, 129-130}}. המשתתפים בראיון בחדר חשוך עזבו את הראיון בתחושה חיובית יותר לגבי האדם השני, בהשוואה לתנאי הביקורת בהם האינטראקציות היו בתנאי תאורה. שיחה בסייבר ספייס נמצאה כבעלת דרגה גבוהה יותר של ספונטניות וחשיפה מאשר שיחה פנים אל פנים (JOINSON, 2001).{{הערה|1= Joinson, Adam N. (2001). Self-disclosure in computer-mediated communication: The role of self-awareness and visual anonymity. European Journal of Social Psychology, 31, 177-192}}.
"בחסות גלימת האנונימיות משתמשים נוטים לבטא את תחושותיהם ומחשבותיהם בצורה אמיתית יותר"(SPEARS & LEA, 1994, p. 435).{{הערה|1=Spears, Russel, & Lea, Martin (1994). Panacea or panopticon? The hidden power in computer-mediated communication. Communication Research, 21, 427-459}}.
 
משמע, יש יותר כנות ויושר בראיונות מקוונים, מאשר בראיונות פנים אל פנים. העדר רמזים חברתיים שאינם וורבליים מפחית אי הבנות הנוגעות לשונות תרבותית (SHACHAF, 2005).{{הערה|1=Shachaf, Pnina (2005). Bridging cultural diversity. Journal of Global Information Technology Management, 8(2), 46-60}}. העדר קשר עין ולחיצת יד עשויים להיות לטובה.
 
בעולם הווירטואלי הפתיחות כלפי זרים, כלפי אנשים שמעולם לא נפגשו, רבה יותר. הסביבה הווירטואלי מעניקה את הזמן הדרוש על מנת להפתח באנונימיות יחסית, דבר המסייע למסתייגים ולביישנים. תקשורת אסינכרונית מבחינת המקום מגינה על אנונימיות המראיין והמרואיין גם בשל אפשרות השימוש בפסיאודונים כך על פי BAMPTON ו- COWTON(2002){{כ}}.{{הערה|שם=ברמפטון|Roberta Bampton, Christopher J. Cowton,{{כ}} [http://www.qualitative-research.net/index.php/fqs/article/view/848 The E-Interview], באתר FQS (לקוח מכתב העת "Using Technology in the Qualitative Research Process" כרך 3 גיליון 2, 2002)}}.
כאשר נושא המחקר דורש מידע הנוגע לעמדותיו של המתראיין, עדיפות הראיון המקוון ברורה. יש סיכוי רב יותר שמרואיין ייתן תשובה מלאה וכנה, ולאו דווקא זו התואמת את הציפיות החברתיות.
 
==== ידידותיות ====
 
סביבה ידידותית ובטוחה למשתתף.
 
==== סינכרוניות ואסינכרוניות ====
'''השהות מאפשרת לאתר אינפורמציה נדרשת''', למרות שהחוקרים אינם יודעים אז מאילו מקורות שאב המרואיין.{{ש}}
'''אין צורך לערוך רשימות בראיון בדואר אלקטרוני''', שכן המראיין יכול תמיד לחזור ולראות את השאלות והתשובות שנענו קודם שהוא שולח שאלה נוספת למרואיין.{{ש}}
'''גמישות רבה בלוח זמנים למראיין ולמרואין'''{{הערה|שם=ברמפטון}} - אין חובה למצוא את הזמן המשותף הנוח לשני הצדדים כדי לדבר זה עם זה, דבר הנוח למרואיינים עסוקים.{{ש}}
'''ניתן לראיין בלשון זרה גם כאשר המראיין אינו שולט במידה מספקת באותה לשון לצורך ראיון פנים אל פנים'''. ניתן להשתמש בכלי עזר לתרגום בביצוע סוג זה של ראיון.
 
==== היבטים טכניים של הראיון המקוון ====
 
'''הורדה ישירה למחשב''' - יתרון הנעוץ בטכנולוגיה, שהרי התוצאות ניתנות להורדה ישירות למחשב, נחסך זמן העברת החומר.
'''קלות בניהול הנתונים''' - קל יותר לנהל את הנתונים: שימוש בנתוני כניסה למחשב, קידוד, חיפוש ודלייה, תצוגה ובניית הקונספט. ניתן להזין את הנתונים ישירות לתוכנה מתאימה.
 
'''שטף הדיאלוג''' - קיים קושי ברישום הערות במהלך הראיון בתוכנת מסרים מידיים, דבר שיש בו אמנם מן החסרון, אך יש בו גם יתרונות, שכן קיים דבר מה מלהיב במידיות של השאלות והתשובות, ובכך שאין עוצרים את שטף החשיבה למען רישום הערות, כך שטף הדיאלוג חלק יותר.{{הערה|[http://web.mala.bc.ca/education/Courses/INQUIRY/colleen_pollock.rtf] (POLLOCK, 2004, p. 4) {{קישור שבור|26.11.2010}}}}.
 
==== גודל המדגם ====
בראיון מקוון נעדרים כל הרמזים הלא ורבליים, הלא הם הרמזים החברתיים ותרבותיים הקיימים בראיון פנים אל פנים העשויים להואיל להבנת הזולת במפגש פנים אל פנים, כמו למשל מראה, לבוש, צורת התנהגות, דבור ושפת פנים וגוף. כל אלה הם רמזים חשובים בראיון. כלים אלו אינם קיימים בראיון המקוון דבר העלול להגביל במידת מה את התקשורת. על העדר כמה מאפיינים של רמזים חברתיים כמו אינטונציה ניתן לפצות באמצעות שימוש באמוטיקונים, אותם ניתן לשלב במסרים. אולם יש להתחשב בעובדה שהאמוטיקונים צמחו על רקע חברתי/תרבותי מסוים ומשקפים משמעויות חברתיות מסוימות.{{הערה|שם=geog|1=o'cconor,henrietta2006, exploringonline research methods,university of licester,http://www.geog.le.ac.uk/ORM/interviews {{קישור שבור|26.11.2010}}}}
 
לצירופי המקלדת, היוצרים אמוטיקונים, יש בתרבויות שונות כמה משמעויות שונות. לעיתים לאותה משמעות בתרבויות שונות ייתכנו צרופים שונים (MORIS, 1994).{{הערה|1=Morris, Desmond (1994). The naked ape. London: Vintage/Ebury}}. על כן כאשר מראיין יוצר קשר עם מרואיין אשר סגנון תרבות התקשורת שלו שונה, עליו להיות מודע לסגנון השימוש שלו באמוטיקונים. אין ודאות שהמרואיין יפרש את האמוטיקונים באופן להם התכוון המראיין. אין האומוטיקונים אוניברסליים.{{הערה|[{{קישור כללי|כתובת=http://www.cios.org/getfile\AOKI_V5N495]%5CAOKI_V5N495|כותרת=CIOS -|תאריך_וידוא=2020-01-24|אתר=www.cios.org}} (AOKI, 1995) {{קישור שבור|26.11.2010}}}}. למשל רגשות עזים כמו כעס משתקפים בצורה ישירה בתרבות האירופאית והאמריקאית, בעוד שבתרבות היפנית יש לרגשות אלה ביטויים עקיפים וחלופיים.
יש חוקרים המזהירים מפני הערכה יתירה של השימוש באמוטיקונים, שכן הודעות דואר אלקטרוני הכוללות אמוטיקונים, אינן מחוללות אינטרפרטציה שונה מהודעות שאין בהן אמוטיקונים.
בניהול ראיון זה יש למזער את הנזקים למרות הרמזים החסרים.
 
 
[[ראיון עומק]] טוב באמצעות תוכנת מסרים מידיים נמשך בזמן פי שניים מראיון פנים אל פנים
.{{הערה|1=Markham, Annette M. (2004). The Internet as research context. In Clive Seale, Giampietro Gobo, Jaber Gubrium & David Silverman (Eds.), Qualitative research practice (pp.358-374). London: Sage}}. בינתיים עלולה מידת הריכוז של המראיין והמרואיין לרדת, ולהשפיע לרעה על איכות הראיון. פתרון אפשרי הוא חלוקת הראיון למספר מפגשי שיחה באמצעות התוכנה, שיתרונם בהיות המראיין והמרואיין מרוכזים יותר, ולמראיין יש את הזמן לעבור על החלק הקודם של הראיון, ולהציג שאלות חדשות.
 
גם ראיון באמצעות דואר אלקטרוני עלול להתארך זמן רב יותר מראיון פנים אל פנים. בתקשורת אסינכרונית בזמן המרואיין ממתין לעיתים ימים או שבועות לפני שהוא עונה על השאלות. הסיכון בכך נעוץ לא רק בעובדה שהמרואיין עלול לאבד עניין במחקר, אלא גם בכך שהמרואיין עלול לשכוח לענות על השאלות. משלוח תזכורות בזמנים נכונים לראיון עלולים לצמצם בעיה זו.
Chen ו hanton 1999, טענו כי ראיון וירטואלי דורש רמת מוטיבציה גבוהה ועניין מן המרואיין. במחשב שלו צריכה להיות מותקנת התוכנה המתאימה, בעבר היה עליו גם לשלם הוצאות שימוש.
על המרואיין לכתוב ולקרא, כלומר להקליד ולבדוק את הכתוב על צג המחשב, עליו לשמור על רצף הגיוני של התשובה כפי שהיא מופיעה על הצג. כל זה דורש ממנו מאמץ נוסף.
גם המראיין נדרש ליכולת ריכוז גדולה יותר במעקב, לבדוק תשובות שאינן ברורות, לוודא שכל אחד מן המשתתפים נמצא ונוטל חלק, כלומר שהוא לא איבד את המרואיינים.
 
==== תהליך בלתי אישי ====
ראיון מקוון בשל מאפייני האנונימיות, האסינכרוניות מבחינת המקום ולעיתים גם מבחינת הזמן, הוא תהליך בלתי אישי, דבר שאינו יוצר מוטיבציה ומחויבות של המרואיין כלפי המראיין.
 
==== בעיות ייצוג במדגם ====
 
במדגמי אינטרנט יש ייצוג חסר של אוכלוסיות אשר להן נגישות נמוכה לאינטרנט. המשיבים/המגיבים יהיו המשתמשים בטכנולוגיות מידע מתקדמות, בעלי הנגישות למחשב. הם מאופיינים, בדרך כלל, בהיותם עובדי הצווארון הלבן, משכילים, מתוחכמים טכנולוגית ועירוניים. על כן תיתכן הטיה בבחירת התשובות.
 
==== תקשורת ====
 
קשר – קשה ליצור קשר ולגייס משתתפים, קשה למצוא כתובות דואר אלקטרוני של אנשים מתאימים (אין מדריכים לאומיים או גלובליים מקוונים לכתובות מייל). אי לכך, בראיון מקוון הגישה לקהילות ברשת ולספקי אתרים חשובה. כמו גם יש קושי להבטיח שיתוף פעולה לאורך זמן. קיימת אפשרות של איבוד קשר עם משתתפים.
נמצא כי 21% מבין אלה שהייתה להם גישה לאינטרנט בתקופה הראשונה של המחקר, לאחר שבעה, שמונה חודשים לא היו מקושרים, לפחות לא באותה כתובת.
 
==== אסינכרוניות ====
הדבר תלוי בשאלותיו של החוקר{{הערה|שם=geog}}
 
==== תשובות/תגובות ====
 
ייתכנו מצבים בהם יענו על הראיונות המקוונים אנשים שהראיונות לא היו מכוונים אליהם. קיימת אף אפשרות שאנשים ישיבו כמה תגובות.
 
==== אנונימיות ====
OCONNOR madge 2001, גילו שלמרואיינים היו בעיות להוריד את התכנות המתאימות לראיון הסינכרוני והם נזקקו לתמיכה טלפונית. במצבים אלו המראיין תלוי מאוד ברצונו הטוב של המרואיין לפתור את הבעיות הטכנולוגיות ולהבטיח יכולת לקחת חלק במחקר.{{ש}}
'''רישום/אי-רישום הערות''' – כיוון שהטכנולוגיה מאפשרת הורדת תוצאות ישירות למחשב, נוצר לעיתים מצב של אי רישום הערות במהלך הראיון. להערות הנרשמות על ידי המראיין חשיבות לצורך עיון חוזר בשאלות שנענו. בראיון מקוון בתוכנת מסרים מידיים, כאשר המראיין כותב (משוחח) בתיבת השיחה, ובאותה עת רושם רשימות הדבר קשה לביצוע.{{ש}}
'''אי-הבנות''' - למרותאף על פי שבכל הטכניקות של ראיון עלולות לצוץ אי-הבנות בשל משמעות מילוליות והבדלים תרבותיים, בראיון באמצעות תוכנת מסרים מידיים עלולה להיווצר אי הבנה המיוחדת לאמצעי זה, כאשר הן המראיין והן המרואיין מקלידים בעת ובעונה אחת. עם זאת ניתן לראות בתחתית המסך כשהזולת כותב, דבר המצמצם את האפשרות ששניהם יכתבו בו זמנית, וכן מצמצם את אי-ההבנות שעלולות להיווצר בשל כך.{{ש}}
'''הקלדה''' - היות שהראיון נערך באמצעות הצורה הבסיסית של החלפת טקסטים כתובים, סוג כזה של ראיון עשוי להתאים לאנשים המקלידים במהירות, במיוחד בתוכנת מסרים מידיים, והוא תלוי גם ביכולת הביטוי, אלה שאישיותם באה לידי ביטוי באמצעות הטקסט באותה בהירות כמו בראיון פנים אל פנים, יתאימו לסוג זה של ראיון.{{ש}}
'''חוסר רצף''' - ראיון מקוון יכול להיות קשה יותר מראיון פנים אל פנים, משום שהוא עלול להראות מקוטע מאד. כמה מאינטראקציות האי-מייל יגוועו, אחרות יסתיימו ברצון טוב. אולם אם האינטראקציה היא עמוקה ומתמשכת לא יהיה קושי בסיום הראיון.{{הערה|1=Mann, Chris & Fiona Stewart (2000). Internet communication and qualitative research. London: Sage}}.
 
=== סיכום ===