פולחנסיו בטיסטה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת תבנית:Find a Grave בקישורים חיצוניים (תג) |
מ ISBN |
||
שורה 21:
=== הפיכה צבאית ונשיאות שנייה (1952-1959) ===
ב-[[1952]] נערכו בחירות נוספות לנשיאות קובה. בטיסטה התמודד בהן, אך לא היה למועמד המוביל{{הערה|Morales Dominguez, Esteban; Prevost, Gary (2008). United States-Cuban Relations: A Critical History. Rowman & Littlefield. p. 34. }}. לפיכך, בעשרה למרץ 1952, שלושה חודשים לפני בחירות המיועדות, חולל [[הפיכה צבאית]] ועלה לשלטון. בטיסטה הדיח את הנשיא המכהן, ביטל את הבחירות והכריז על עצמו כנשיא זמני. [[ארצות הברית]] הכירה בממשלתו ב-27 במרץ{{הערה|התאריך הזה מצוין במקורות רבים, למרות שאינו לגמרי ברור. הדבר הקרוב ביותר להכרה מצד ארצות הברית הוא המלצתו של מזכיר המדינה [[דין אצ'יסון]] לנשיא [[הארי טרומן|טרומן]], מ-24 במרץ, להכיר במשטר.}}. ארתור מ. ששלסינגר, היסטוריון אמריקאי, התבקש בידי ממשלתו לנתח את המצב הקובה. כך כתב{{הערה|''The Dynamics of World Power: A Documentary History of the United States Foreign Policy 1945-1973'', by Arthur Meier Schlesinger, 1973, McGraw-Hill,
כשחזר לשלטון זכה לתמיכה כלכלית וצבאית מ[[ארצות הברית]]{{הערה|Guerra, Lillian (2010). Grandin, Greg; Joseph, Gilbert M., eds. ''Beyond Paradox. A Century of Revolution. American Encounters/Global Interactions''. Durham, NC: Duke University Press. pp. 199–238. {{ISBN|978-0-8223-4737-8}}}}. בטיסטה הקפיא את חוקת 1940 וביטל את רוב זכויות האזרח, ובכלל זה הזכות לשבות. בנוסף חבר לבעלי הקרקעות ולבעלי מפעלי הסוכר והנהיג שיטה כלכלית שהרחיבה את הפערים הכלכליים בחברה הקובנית{{הערה|שם=Bravo|''Fidel: The Untold Story''. (2001). Directed by Estela Bravo. First Run Features. (91 min). "Batista's forces were trained by the United States, which also armed them with tanks, artillery, and aircraft." [https://www.youtube.com/embed/NW1Yh8D-xCg קטע לצפיה]}}. בסופו של דבר, כתוצאה ממדיניות כלכלית כושלת, רוב תעשיית הסוכר עברה לבעלותם של אמריקאים ו-70% מהשטח החקלאי היה בבעלות זרה{{הערה|שם=Bravo}}. כדי להתמודד עם המצב הכלכלי העגום החל בטיסטה לשתף פעולה עם ה[[מאפיה]] האמריקנית, ואפשר לה להקים ב[[הוואנה]] מרכז של סמים, הימורים וזנות{{הערה|''Havana Nocturne: How the Mob Owned Cuba and Then Lost It to the Revolution'', by T. J. English, William Morrow, 2008, {{ISBN|0-06-114771-0}}.}}. התמיכה העממית בבטיסטה החלה לרדת ומרידות סטודנטים והפגנות החלו להתרחש. הוא הגיב לכך בהגברת הריכוזיות של התקשורת ובהקמת [[משטרה חשאית]], שתפקידה 'לדכא את הפעילויות ה[[קומוניזם|קומוניסטיות]]'. המשטרה השתמשה באלימות בקנה-מידה רחב, בעינויים ובהוצאות להורג. באותה סערת אלימות נהרגו, לפי הערכות, מאות עד אלפי אנשים{{הערה|Wickham-Crowley, Timothy P. (1990). Exploring Revolution: Essays on Latin American Insurgency and Revolutionary Theory. Armonk and London: M.E. Sharpe. P. 63 "Estimates of hundreds or perhaps about a thousand deaths due to Batista's terror are also supported by comments made by Fidel Castro and other Batista critics during the war itself."}}.
| |||