פראג – הבדלי גרסאות

ב-[[1618]] התרחשה בפראג "ההשלכה השנייה מהחלון", אשר כתוצאה ממנה ניצתה [[מלחמת שלושים השנים]]. [[פרדיננד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] מ[[בית הבסבורג]] הודח ואת מקומו כמלך בוהמיה תפס [[פרידריך החמישי, הנסיך הבוחר מפפאלץ]] מ-Pfalz. ברם, הצבא הבוהמי הובס ב[[קרב ההר הלבן]] ([[1620]]) לא רחוק מפראג, וכתוצאה מכך סבלה העיר קשות מחוסר סובלנות דתית תחת האנטי-רפורמה הקתולית. העיר סבלה קשות גם מהכיבוש הסקסוני [[1631]] והשוודי ([[1648]]). יתרה מכך, אחרי [[שלום וסטפליה]], פרדיננד העביר את חצרו ל[[וינה|ווינה]] ומעמדה של פראג ירד וגם אוכלוסייתה קטנה מ-60,000 לפני המלחמה ל-20,000 אחריה. ב-[[1689]] פרצה שרפה שהרסה חלקים ניכרים מהעיר.

 

 

[[המהפכה התעשייתית]] השפיעה מאוד על פראג, שכן [[בית חרושת|בתי חרושת]] יכלו לנצל את מכרות ה[[פחם]] וה[[ברזל]] שהיו מצויים באזור. פרבר ראשון, קרלין, הוקם ב-[[1817]] ו-20 שנה אחרי הקמתו אוכלוסיית פראג מנתה מעל 100,000 תושבים. ב-[[1842]] חוברה פראג לרשת [[רכבת|מסילות הברזל]].

[[קובץ:Grave of Kafka.JPG|ממוזער|240px|קברו של [[פרנץ קפקא]] בבית הקברות היהודי החדש בעיר]]

[[קובץ:Mizelova-synagogue01.jpg|ממוזער|240px|בית הכנסת מייזל, הבנוי בסגנון [[התחייה הגותית|נאו-גותי]], כיום חלק מ[[המוזיאון היהודי בפראג|המוזיאון היהודי]] בעיר]]

 

בין השנים [[1597]] עד [[1609]] חי בעיר ה[[מהר"ל מפראג|מהר"ל]] (יהודה ליווא בן בצלאל) ושירת כ[[רב]] הראשי של פראג. הוא מגדולי חכמי ישראל בדורות האחרונים, וספרי המחשבה שלו (בידינו 18 כרכים, אך היו עוד כמה שאבדו) הם מהחשובים שבספרות המחשבה בתולדות הספר העברי. הוא קבור ב[[בית הקברות היהודי העתיק בפראג]]. במאה ה-19 נקשרה בשמו אגדת [[הגולם מפראג]].

תחילת [[המאה ה-17]] נחשבת לתור הזהב עבור יהודי פראג. הקהילה היהודית של פראג מנתה אז 15,000 איש (כ-30% מהאוכלוסייה) והייתה מבין הגדולות בזמנה ב[[אירופה]]. אירוע בולט אירע בשנת [[1696]], בו הואשם יהודי שביזה את הפסל ב[[גשר קארל]], וכעונש הוטל קנס על הקהילה היהודית, לתת זהב וליצור עמו את הפסוק "קדוש קדוש קדוש ה' צבאות" בראש הפסל. ב-[[1745]] גורשו היהודים מפראג על ידי [[מריה תרזה]] מ[[אוסטריה]] באשמת שווא של שיתוף פעולה עם הצבא ה[[פרוסיה|פרוסי]]. ב-[[1748]] הרשתה המלכה ליהודים לחזור לעיר. בשלהי [[המאה ה-18]] החלה לפרוח בעיר [[תנועת ההשכלה]], בשיתוף-פעולה מסויג של הממסד הרבני בראשות האב"ד [[יחזקאל לנדא]] (בנו ויורשו [[שמואל לנדא]] היה מנוי על "[[המאסף]]"). בכל מקום אחר היה להשכלה תפקיד שולי יחסית, ולפקודת הקיסר להקים בתי-ספר בשפה הגרמנית ב-1782 הייתה חשיבות רבה בשינוי פני הקהילה. בתוך דור אחד כמעט ולא טרחו ההורים לשלוח את ילדיהם לתלמודי תורה. עד שנות ה-1830 התפוגגה למעשה הפעילות התרבותית בעברית בעיר, בין אם רבנית או משכילית, והציבור עבר אקולטורציה וחילון מקיפים. מאז ועד המאה ה-20 דיברו רוב היהודים גרמנית והזדהו עם המיעוט הגרמני נגד הלאומיות הצ'כית. [[יהודה מאיר שפירא|מאיר שפירא]] העיד שערב מלחמת העולם השנייה לא היו בבירה אלא 160 שומרי מצוות. בעיני ה[[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסים]] הפכה פראג לסמל לכישלון המדיניות הקונבנציונלית של האליטה הרבנית במרכז אירופה ולהוכחה מובהקת לצורך במגננה ובסתגרנות. שפירא עצמו הנגיד "בין פראג ל[[החת"ם סופר|פרשבורג]]"{{הערה|מתוך תיאור מסע של רבי [[יהודה מאיר שפירא|מאיר שפירא מלובלין]].}}. רבי [[חיים אלעזר שפירא]] בהזכירו מאורע מפראג, מציין {{ציטוטון|ועל עיר פראג, שאול תחתיה, אין לתמוה, ומהם אין מביאין ראיה, כי כבר נכרתה האמונה מלבם ותרד פלאים במשך המאה שנים האחרונות ויתר הפליטה אכל וביער ה[[שי"ר]] בשירים בלב רע והדומה לו כל המחובר לטומאה ר"ל...}}{{הערה|דברי תורה, מהדורא ד' אות ס"ו.}}.

 

 

ב-[[15 במרץ]] [[1939]] ([[כ"ד באדר]] [[תרצ"ט]]), פלשו הנאצים לעיר, ללא קרב, וב[[מצודת פראג]] הוכרז [[הפרוטקטורט של בוהמיה ומוראביה]]. לאחר תקופה הוחלו [[חוקי נירנברג]] על היהודים והם חויבו לענוד סרט על בגדם. לאחר כשנתיים וחצי החלו המשלוחים ל[[טרזיינשטט]]. מרבית תושביה ה[[יהודים]] של העיר, שמנו 50,000 איש, נספו ב[[השואה|שואה]]{{הערה|1=בתוך 300,000 יהודי צ'כיה שנספו בשואה.}}. רוב היהודים שנותרו בפראג אחרי המלחמה היגרו ממנה וזאת עקב הכיבוש הסובייטי ב-[[1945]] עם השלטון הטוטליטרי המדכא והקמת [[מדינת ישראל]] ב-[[1948]]. בתחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] מנתה הקהילה היהודית של פראג רק 800 איש. ב-[[2006]] נרשמו בקהילה היהודית כ-1,600 איש. וב-[[2013]] 1,300 איש. רבים מהקהילה הם גרי צדק. רב הקהילה הוא הרב [[דוד פטר]].

 

====הרובע היהודי ומוסדות הקהילה====

 

באזור אחר (כיום אזור 3 בעיר) יש בית קברות נוסף בשם ז'יז'יקוב{{הערה|[[:cs:Židovský hřbitov v Praze-Žižkově|בית הקברות ז'יזיקוב בוויקיפדיה הצ'כית]].}}, שהחל לפעול בשנת [[ת"מ]] ([[1680]]). ריחוקו מהרובע היהודי היה בשל כך שקברו בו הרוגי מגפה, והשלטונות שפחדו מהידבקות, הורו לקבור את המתים רחוק מאזורי המגורים. מאה שנה לאחר מכן, החלו לקבור בקביעות בבית קברות זה עד שנת [[תר"נ]] ([[1890]]). בית קברות זה נמצא בסמוך לבית קברות נוצרי. בין השנים [[תשמ"ה]] - [[תשנ"ב]] נבנה על שטח בית הקברות מגדל רדיו, ונותרה ממנו רק חלקה קטנה של רבנים. בבית קברות זה קבורים ה"נודע ביהודה" ובניו רבי [[שמואל לנדא]] ורבי ישראל, רבי [[אלעזר פלקלס]], רבי [[בצלאל רנשבורג]] ועוד. סמוך ל[[בית קברות]] זה נמצא בית הקברות החדש, המשמש כיום את יהודי העיר, שנפתח בשנת תר"נ.