פהיניו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מאין תקציר עריכה
שורה 30:
פהיניו הצטרף לקבוצה [[סלטה ויגו]] בשנת 1943, והפך שם לשחקן הרכב מידי. אף על פי שכבש רק 4 שערי ליגה בעונתו הראשונה, לאחר שקבוצתו חזרה לליגה הראשונה הוא כבש בכל עונה 15 שערים ומעלה עד עזיבתו ממנה. בעונת [[עונת 1947/1948 בלה ליגה|1947/48]] עזר לה להגיע למיקום הטוב ביותר שלה אי פעם בלה ליגה, מקום רביעי, תוך כדי שהוא גם זוכה בתואר הפיצ'יצ'י עם 21 שערים. בנוסף לכך הוא גם עזר לה להגיע באותה עונה לגמר הגביע הספרדי, אותו הפסידה ל[[סביליה (כדורגל)|סביליה]].
 
בקיץ 1948 פהיניו ו[[מיגל מוניוס]], ששיחק איתו באותו זמן בסלטה, חתמו ב[[ריאל מדריד]] שם המשיך פהיניו למצוא את הרשת פעמים רבות, וזכה בעונת 1951/1952 בתואר הפיצ'יצ'י השני שלו, לאחר שכבש 28 שערים. עם זאת, הוא איבד את מיקומומקומו בסגל לאחר הגעתו של [[אלפרדו די סטפנו]], והביע את תסכולו בכך שמעולם לא יצא לו לשחק לצידו. בכל המסגרות פהיניו כבש 124 שערים ב-143 משחקים.
 
עד פרישתו בשנת 1957, בגיל 34, הוא ייצג בליגה הבכירה את [[דפורטיבו לה קורוניה]], ואת [[גרנדה (כדורגל)|גרנדה]] בליגה השנייה. הוא היה מאמן בקריירה שלו רק למשך שנה אחת ב-1956, בה אימן את דפורטיבו לה קורוניה. פהיניו ממוקם היום במקום ה-9 בטבלת הכובשים בכל הזמנים של הלה ליגה עם 210 שערים ב-278 הופעות.
שורה 37:
 
==חיים אישיים==
פהיניו נולד בשכונת סן פלייאו דה נביה ב[[ויגו]] שב[[ספרד]], בשנת 1923. הוא קיבל את כינויו מהשםמשם המשפחהמשפחתו השני של אביו, פאניו. הוא היה ידוע קקורא מושבענלהב של יצירותיהם של [[פיודור דוסטויבסקי]] ו[[לב טולסטוי]]. הוא נפטר בבירת ספרד, [[מדריד]], ב-12 ביוני 2012, בגיל 89.
 
==קישורים חיצוניים==