בנות צלפחד – הבדלי גרסאות

ב[[תלמוד]] וב[[מדרש]]ים התייחסות רבה לפרשת בנות צלפחד. שלושה כיווני פרשנות לסיפור: פירושים העוסקים בפרשת דיני ירושה הבת, פרשנות כהלכתי-אינטלקטואלי, ופרשנות מוסרית-חברתית. פירושים נוספים, בקונוטציה תאולוגית, המצטטים את פסוקים הרלוונטיים בצורה חלקית אולם משלבים אותם בהקשר חדש, עוסקים בשאלת נתינת הנחלה מארץ הקודש לבנות.{{הערה|שם=הערה מספר 26265483:0|{{צ-מאמר|מחבר=ניצן-דבורה שטיין|שם=שיחתן ודמותן של בנות צלפחד |כתב עת=גרנות 2|עמ=63-93|שנת הוצאה=תשס"ב|קישור=https://www.bmj.org.il/assets/files/821326266854.pdf}}}}.

ב-1910, בחפירות הארכאולוגיות שנערכו בשומרון העתיקה נתגלה בית מחסנים ובו כמאה שברי חרסים שעליהם [[אלפבית פיניקי|כתב פיניקי]], המכונים [[חרסי שומרון]]. בחלק מן הכתובות (בעיקר מן הקבוצה השנייה שנרשמו בשנה ה-15 לכהונת המלך) הופיע גם שם הנחלה בנוסף לשם היישוב. זיהוי היישובים שבתעודות נעשה על בסיס מחקרים ארכאולוגיים גאו-היסטוריים והשתמרות השמות ההיסטוריים בשמם של יישובים ערביים הקיימים כיום. מקומות ששמם הקדום לא השתמר זוהו על בעזרת פרקים מן התנ"ך ונתונים גאוגרפיים-היסטוריים וארכאולוגיים. שתיים משמות בנות צלפחד, חגלה ונעה, מופיעים כשמות נחלות בחרסים.{{הערה|שם=הערה מספר 26265483:1|{{צ-מאמר|מחבר=בורנשטיין, אריה|שם=הזיקה לנחלה המשפחתית בתקופת המקרא|כתב עת=טללי אורות|כרך=יב|עמ=100-115|שנת הוצאה=תשס"ו}}}}. על בסיס זהות בין שם הפקיד המוזכר בחרס של חגלה לבין שם הפקיד שבחרסים אחרים המתייחסים ליישובים מזוהים, אפשר להסיק שנחלת משפחת חגלה כללה את היישוב [[יצת]]. יצת מזוהה, ככל הנראה ככפר הערבי בשם ציד'.{{הערה|שם=הערה מספר 26265483:1}}{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=|שם=אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=מוסד ביאליק|שנת הוצאה=1965|כרך=ג : חבב - יתת (אות חית)}}{{ש}}[[יואל אליצור (חוקר מדעי היהדות)|יואל אליצור]],"מקום בפרשה", פרשת פינחס}}. נחלת נעה, על פי [[סקר הר מנשה]], הייתה באזור עמק זבבדה שממזרח לעמק דותן{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=אדם זרטל|שם=סקר הר מנשה|מקום הוצאה=חיפה|מו"ל=|שנת הוצאה=תשנ"ו|כרך=כרך ב - העמקים המזרחיים וספר המדבר|עמ=99-100}}}}. זיהוי נחלת תרצה מתבססת על [[תרצה]] בתל אל-פארעה שהתגלתה בחפירות ארכאולוגיות בשנות הארבעים. העיר תרצה המוזכרת לראשונה ברשימת הערים שכבש יהושוע.

בנות צלפחד שימשו כמקור השראה ומודל תרבותי למאבק לשוויון זכויות בכלל, ולנשים בפרט. [[אליזבת קיידי סטנטון]], מחלוצות המאבק להענקת [[זכות בחירה לנשים]], פתחה את ספרה, "תנ"ך האישה" (The Woman's bible), בקריאה למחוקקים בני תקופתה ללמוד מהכבוד המוענק בתנ"ך לבנות צלפחד ולראות בהן מודל לחיקוי להענקת שוויון זכויות. חוקרים תיארו את בנות צלפחד בתור הנשים הפמיניסטיות הראשונות{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=J. Derby|שם=The Daughters of Zelophehad Revisited|כתב עת=( JBL 25 (1997|עמ=169-171}}}}. אולם, העובדה שבקשתן מאלוהים לא שיפרה את המעמדן המשפטי והכלכלי של נשות ישראל או אפילו של קבוצת נשים מסוימת, לא מאפשרת לטעון שבנות צלפחד הן הפמיניסטיות הראשונות. ובכל זאת, הן היוו השראה לרעיונות פמיניסטיים.{{הערה|שם=הערה מספר 26265483:2}}.

[[יואל אליצור (חוקר מדעי היהדות)|יואל אליצור]]{{הערה|בספרו "מקום בפרשה", פרשת פינחס}} משער שמניית חמש הנחלות של בנות צלפחד יחד עם חמש הנחלות של חמש המשפחות האחרות בשבט מנשה (אחי חפר, סבן של בנות צלפחד) ב{{תנ"ך|קצר=כן|יהושע|יז}}, על אף שבנות צלפחד השתתפו בנחלה של משפחה אחת בלבד, וכן אזכור נחלות הקרויות על שמן ב[[חרסי שומרון]], לצד נחלות של המשפחות האחרות בשבט, מעיד על כך שחוכמתן ותעוזתן זכו להערכה והן מהוות דוגמה לפמיניזם כבר בתקופת המקרא. [[יעל שמש]] במאמרה,{{הערה|שם=הערה מספר 26265483:2|{{צ-מאמר|שם=A Gender Perspective on the Daughters of Zelophehad: Bible, Talmudic Midrash, and Modern Feminist Midrash|קישור=http://dx.doi.org/10.1163/156851507x168502|כתב עת=Biblical Interpretation|שנת הוצאה=2007|עמ=80–109|כרך=15|doi=10.1163/156851507x168502|מחבר=Yael Shemesh}}}}, טוענת שאף על פי שבנות צלפחד יזמו שינוי ואף זכו שיתקבל בברכה על ידי אלהים בעצמו, לא ניתן לראות בהם "הנשים הפמיניסטיות הראשונות". וזאת מכיוון שמטרתן המפורשת הייתה לשמר את שמו של אביהם, מתוך דאגה שתואמת דווקא ערכים פטריארכליים. הרב [[אלחנן סמט]] כתב שמסיבה זו קריאת הסיפור בהקשרו המקראי מפקיעה ממנו כל שמץ פמיניזם, והשווה אותו לסיפורים על [[תמר (אשת ער)|תמר]] אשר נאבקה על הזכות לדבוק במשפחת [[יהודה בן יעקב|יהודה]], [[רות]] אשר נאבקה על הקמת שם בעלה המת על נחלתו, ו[[האישה החכמה מתקוע]] אשר התחננה על נפש בנה, פן "כִבו את גחלתי אשר נשארה לבלתי שום לאישי שם ושארית על פני האדמה". ועם זאת, הוסיף שביסוד טענתן של בנות צלפחד ובקבלתה ניצבת ההשקפה שאף הבנות נחשבות המשך לאביהן{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.etzion.org.il/he/פרשת-פינחס-האם-היו-בנות-צלפחד-פמיניסטיות-ישראליות-קדומות-כז-א-יא|הכותב=הרב אלחנן סמט|כותרת=פרשת פינחס - האם היו בנות צלפחד פמיניסטיות ישראליות קדומות? (כ`ז, א-יא)|אתר=VBM|תאריך=2015-12-31|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-07-11}}}}.