הבדלים בין גרסאות בדף "מערכת העצבים המרכזית"

*הארכנואיד - שכבה ספוגית הנמצאת תחת הדורה. בשכבה זו נמצאים תאים במוח האחראים על ייצור [[נוזל השדרההמוח והשדרה]] (CSF). אשרבין זורםשכבת בינוהארכנואיד לבין שכבתלשכבת הפיה בחללנמצא בין הקרומיםחלל הנקרא החלל הארכנואידיהתת-ארכנואידי, ובו זורם נוזל המוח והשדרה.

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[חומר אפור]], [[חומר לבן]], [[תאי גליהגלייה]]}}

מערכת העצבים המרכזית בנויה משני סוגים עיקריים של [[רקמת תאים|רקמות]], אשר נראים בעין בלתי מזוינת. רקמות אלו מכונות "חומר אפור" ו"חומר לבן" על שם צבעםצבען{{הערה|שם=מהפיכתהמוח}}.

חוט השדרה הוא המשכו הישיר של המוח, אשר מהווהומהווה את נקודת הממשק בין [[מערכת העצבים ההיקפית|מערכת העצבים הפריפריאלית]] למערכת העצבים המרכזית. חוט השדרה מקבל את הקלט החושי מהגוף וכן מקשר בין המוח לאיברי הגוף כשנדרשת הפעלתם. לחוט השדרה כמו למוח ישנם שלושה קרומים אשר ביניהם זורם [[נוזל המוח והשדרה]], כמו כן לחוט השדרה תפקיד חשוב ב[[רפלקס|תנועות רפלקסיביות]] המאפשרותשמאפשרות את איזון הגוף תחת תנאי שיווי משקל משתנים, וכן תורמתתנועות למניעתשמטרתן פעולותלמנוע שעלולותנזק להזיקאפשרי לגוף. חתך רוחבי של חוט השדרה חושף מבנה חומר אפור דמוי פרפר, כאשר הפעולות המוטוריות מתאפשרות באמצעות נוירונים היוצאים מהחלק הבטניה[[גחוני|בטני]] (ונטרלי) של החוט, ואילו המידע הסנסורי זורם דרך נוירונים המגיעים מגבו של חוט השדרה, דרך צבר נוירונים הנקרא [[גנגליון השדרה]] (DRG){{אנ|Dorsal root ganglion}}.

המוח האמצעי מורכב משני חלקים עיקריים - ה[[טקטום]] וה[[טגמנטום]]. הראשון אחראי בין היתר על תנועות אוטומטיות כתגובה לקלט סנסורי, כגון הסבת הראש לכיוון [[קול]] נפץ חזק. השני מהווה בסיס חשוב ביצירת תנועות רצוניות וכן הוא לוקח חלק מרכזי ב[[מערכת החיזוק|מערכת התגמול]].

המוח הקדמי הוא הרקמה המוחית שהתפתחה מבחינה פילוגנטית הכי מאוחר מבחינה [[פילוגנטיקה|פילוגנטית]]. למוח הקדמי שלל תפקידים קוגניטיביים ובכללם התפקודים הקוגניטיביים הגבוהים הכוללים: חשיבה, רגש, קבלת החלטות ו[[זיכרון עבודה]]. כמו כן חקר הבסיס הביולוגי של החוויה המודעת מתמקד באזור זה. מבחינה אנטומית את המוח הקדמי נהוג לחלק לשתי תתי חלוקות. הראשונה: '''[[המוח הגדול]]''', הכולל את [[המערכת הלימבית]], [[הגרעינים הבזליים]] ו[[קליפת המוח|הקורטקס]]. השנייה אשר היא, ו'''[[מוח הביניים]]''' הכולל את ה[[תלמוס]], ה[[היפותלמוס]] וה[[אפיתלמוס]].

מחסום דםהדם-מוח הוא מבנה קרומי המשמש כמחסום סלקטיבי עבור מולקולות בין מערכת הדם ל[[נוזל מוחי שדרתי|נוזל המוחי השדרתי]]. מטרתו היא הגנה על רקמות המוח מפני מזהמים או נוגדנים ושמירה על הרכב הנוזל שבו נמצאים הנוירונים.

{{הפניה לערך מורחב|התפתחות עוברית של המוח}}[[קובץ:EmbryonicBrain.svg|ממוזער|שלוש התרחבויות בתעלה המרכזית מהוות את הבסיס לשלושת חלקי המוח היוצאים מחוט השדרה. בצד ימין מופיעות ההתרחבויות לאחר שניתן לזהות בהן חלוקות פנימיות יותר.]]

המערכת המרכזית הראשונה שמתפתחת בעובר היא מערכת העצבים המרכזית, היא מתחילה להתפתח שלושה שבועות לאחר ההפריה. ה[[עובר]] בימים הראשונים כולל שלוש שכבות של תאים, הנקראים [[שכבת נבט|שכבות נבט]]. שכבות אלו הן רקמות תאים ממויינים, אשר יהוו את הבסיס לכל מערכות הגוף המפותחות. במהלך השבועות הראשונים של חיי העובר החלק המרכזי של השכבה החיצונית ([[דורסלי]]ת) מתקפל ויוצר מעין תעלה מאורכת הנקראת [[התעלה העצבית]] (neural tube) אשר תהווה את הבסיס לחוט השדרה. החלק הקדמי של התעלה מתחיל להתרחב ויוצר שלושה חלקים מובחנים בצורת שקים בקצה התעלה. בשבוע החמישי כבר ניתן לזהות בהתרחבויות עצמן חלוקות פנימיות. התאים בדפנות של שלושת השקים ייצרו בהמשך את שלושת החלקים של המוח - [[המוח האחורי]] שמכיל את ה[[המוח הקטן|צרבלום]] ואת [[גזע המוח]], [[המוח האמצעי]] הכולל את ה[[טקטום]] וה[[טגמנטום]] ו[[המוח הגדול]] שמתפתח ל[[תלמוס]], ל[[היפותלמוס]] ול[[קליפת המוח]]{{הערה|

Schacter, D. L., Gilbert, D. T., & Nock, M. K., & Wegner, D. M. (2016). Psychology. 4th Edition. New York, NY: Worth Publishers, chapter 3.|שם=ספר קורס}}.

היחידה הקטנה ביותר של מערכת העצבים היא [[תא עצב|הנוירון]]. תא זה קולט ומעבד מידע באמצעות העברת אותות אלקטרוכימיים קולט ומעבד מידע. יחידה זו היא עתיקה מבחינה [[פילוגנטיקה|פילוגנטית]] וגרסה מקבילה לו המשתמשת באותות אלקטרוכימיים כבר נמצאת אצל אורגניזמים חד -תאיים כגון [[אמבות]]. עם התקדמות החץ האבולוציוני החלו היצורים לפתח מערכות יותר ויותר מתקדמות להעברה ושימור מידע מה שנתן להם [[כשירות|יתרון הישרדותי]]. עם הזמן נוצרו יותר ויותר יחידות יסוד קרי נוירונים, בד בבד עם התעצמות ביכולת הנוירונים ליצור קשרים מרובים. אצל חלק מהיצורים המערכת התפזרה בכל הגוף כאשר כל יחידה ויחידה מתפקדת כמערכת בפני עצמה כמו אצל מדוזות, ומתוך פיצול ב[[עץ פילוגנטי|עץ הפילוגנטי]] נוצר לחץ אבולוציוני לריכוז צברי נוירונים אשר ניתן לראות כבר אצל [[תולעים שטוחות]]. במורד העץ הפילוגנטי ניתן לראות התקדמות של צברי הנוירונים לכיוון ראש האורגניזם תוך יצירת חוט המקשר בינם לבין שאר מערכות הגוף. כמו כן משוער כי איבר הניתן לסיווג כמדולה הופיע לפני כחצי מיליארד שנים, איבר זה היווה תחנת שליטה המרכזת את כל תפקודי החיים הבסיסיםהבסיסיים. עם התקדמות האבולוציה התפתחו הסתעפויות רבות כמו התפתחות מערכות לימביות המקושרות לרגש. ובשלבמשערים כי בשלב מאוחר לאחר הימצאות הקורטקס משערים כיהתפתחה גם התפתחה תחושת המודעות, אך עדיין אין בנמצאעדיין הסבר לתהליך ההתפתחות זההזה{{הערה|שם=ספר קורס}}.

תופעה נוספת שהעסיקה [[מחקר|חוקרים]] רבים היא ההתפתחות המואצת של מערכת העצבים האנושית,. חוקרים גילו שהמוח האנושי גדל יותר מהר ביחס לקצב ה[[אבולוציה]] במינים אחרים, וההשערה היא שמעורבים בתהליך [[גן (ביולוגיה)|גנים]] אשר עושים מוטציות במוח באופן יזום. נגזרת מהשערה זו היא שהמוח האנושי עדיין ממשיך להתפתח בתהליך אבולוציוני מואץ{{הערה|שם=ספר קורס}}.