מרוקאית יהודית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏לקריאה נוספת: הוספתי פריט קריאה נוספת #1lib1ref
ערבית
שורה 1:
[[קובץ:Jewish Moroccan Newspaper.png|ממוזער|שמאל|עיתון [[אלחוררייא]] (La Liberté) מ-[[4 באוגוסט]] [[1922]] בגרסתו המרוקאית-יהודית]]
'''ערבית-מרוקאית יהודית''' או '''מוגרבית''' היא [[שפות יהודיות|שפה יהודית]] המדוברת בפי [[יהודי מרוקו]] ויוצאיה זה דורות רבים. לשון זו שונה מה[[ערבית מרוקאית|ערבית המרוקאית]] בהיותה כתובה ב[[אותיות עבריות]], ב[[תחביר]] וכן ב[[אוצר מילים|אוצר המילים]] שלה, המאופיין ב[[שאילת מילים|שאילה]] מ[[עברית]], [[צרפתית]], [[ספרדית]], ערבית מדוברת ו[[שפות ברבריות|תמזיגית]].
 
קשה לקבוע מתי החלה הלשון היהודית להתפתח במרוקו. לשון זו מכונה במרוקו "אְל-יְ'הוּדִייָ'א" או "לְ-עָארְבִּייָ'א דְל-לִ-יהוּד".
 
במרוקאיתבערבית-מרוקאית היהודית משולבים ביטויים ומונחים רבים בשפה העברית, ולעיתים שימש שילוב זה כמעין לשון סתרים של הסוחרים היהודיים בקרב קהילות היהודים בצפון אפריקה{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=אהרון ממן|שם=מרקם לשונות היהודים בצפון אפריקה ירושלים|מו"ל=מוסד ביאליק, ירושלים|שנת הוצאה=תשע"ד|עמ=22}}}}.
 
לאחרונה החלו בישראל הדורות הצעירים של העדה המרוקאית ללמוד את השפה, להחיות אותה ולהפיץ אותה ברבים על מנת לשמור על התרבות המרוקאית. במסגרת זו החלו לכתוב ספרים בעברית בהם משולבים מילים בערבית מרוקאית כמו אצל המשורר [[ארז ביטון]] בספרו "מנחה מרוקאית", ואצל [[הרצל כהן]] בספרו "אבני שיש טהור". בשפה זו עוסקים כמה [[אתר אינטרנט|אתרי אינטרנט]] (ובהם "קוסקוס") וכן הוקם [[תיאטרון]] מרוקאי ראשון בישראל. בשנים האחרונות נשמעים קולות של חוקרים הטוענים שמדובר בשפה עתיקה שבדומה ל[[יידיש]] ול[[לאדינו]] יש מקום להעניק לה מעמד של שפה לשימור. ב[[קול ישראל]] היה מקריין [[רפאל בן שמחון]] בשפה המוגרבית.