רישום זכויות במקרקעין בישראל – הבדלי גרסאות

'''רישום זכויות במקרקעין בישראל''', שהוא רישום וקביעת הבעלות על [[מקרקעין בישראל]] נעשה כיום בעיקר על פי [[שיטת טורנס]], אך היות שכ־5% מהקרקעות בישראל טרם מופו והוסדרו כהלכה (מספר זה הולך ופוחת עם השנים), מתקיים במקביל גם רישום ציבורי של עסקאות בקרקעות אלו. הגורם האחראי על [[מרשם המקרקעין]] בישראל הוא [[אגףהרשות רישוםלרישום והסדר זכויות מקרקעין]] של ב[[משרד המשפטים]], המפעילהמפעילה תשע לשכות רישום מקרקעין אזוריות ושלוש שלוחות.

לשכת רישום המקרקעין נקראה בתקופת [[האימפריה העות'מאנית|השלטון העות'מאני]] בשם הטורקי '''טאפו''' (בוטאה בערבית '''טאבו'''), כינוי המקובל עד היום. תהליך הסדרת המקרקעין החל באמצע [[המאה ה־19]], ונמשך בתקופת [[המנדט הבריטי]] וב[[מדינת ישראל]].

בעוד נושא הבעלות על קרקעות מוסדר יחסית בתחום ישראל של [[הקו הירוק]], [[מעמד הקרקעות ביהודה ושומרון]] ורישומן, סבוך הרבה יותר.

'''מחלול''' היה פנקס בו נרשמו הקרקעות הבלתי מעובדות או הקרקעות הנטושיםהנטושות.

'''שמסיה''' היה רישום האדמות שנמצאו בסקר כאדמות נטושות ללא בעלים.