גורל הגר"א – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 21:
בשל זרותו של הטקס לעולם היהדות וביקורת שנמתחה על עריכתו הוא נערך לעיתים נדירות, אולם ידועים מספר מקרים ב[[המאה ה-20|מאה העשרים]] שנעשה בהם שימוש בגורל.
 
המקרה המפורסם ביותר שבו נעשה שימוש בגורל הגר"א הוא הגורל שערך הרב [[אריה לוין]] בשנת [[1950]] לשם זיהוי גופותיהם של 12 מחללי [[שיירת הל"ה]] שלא זוהו לפי סימנים אחרים. על פי המסופר בספרו של [[שמחה רז]] "איש צדיק היה" הגורל נערך על פי קביעתו של רבה של ירושלים הרב [[צבי פסח פרנק]], שסבר כי יש הצדקה לכך. לפי תיאורו, בעת עריכת הגורל, לאחר שהופיעו מספר פסוקים כלליים כמו "בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ" ({{תנ"ך|ויקרא|י|ג|קצר=כן}}), ו"לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ" ({{תנ"ך|תהלים|כד|א|קצר=כן}}) שרומז על הל"ה, החלו להופיע אחד עשר פסוקים הרומזים לסדר הקבורים, כמו "וּמִמַּטֵּה בִנְיָמִן בַּגּוֹרָל" ({{תנ"ך|יהושע|כא|ד|קצר=כן}}) כרומז לחלל {{יזכור|7702|בנימין בוגלבסקיבוגוסלבסקי}}, "הֲלוֹא בֶן יְמִינִי" ({{תנ"ך|שמואל א|ט|כא|קצר=כן}}) כרומז לחלל {{יזכור|88064|עודד בן ימיניימין}}, וכיוצא בזה.
 
שימוש נוסף בגורל עשה הרב ד"ר [[אהרן קלר]] לשם זיהוי גופותיהם של חללי [[שיירת יחיעם]] שלא זוהו לפי סימנים אחרים.