טורבינת רוח – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קידוד קישורים, החלפות (אזור, ביישובים, אטמוספירה, מיליארד, תעשייה, יתרון,, קונבנציונלי , גאופוליטי), קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים, הגהה |
|||
שורה 13:
טורבינות רוח מופיעות בשתי גרסאות עיקריות:
#'''[[טורבינה|טורבינות]] ציר אופקי''', ברובן בעלות מבנה הדומה בעיקרו לזה של [[מאוורר]] עם כנפי [[מדחף]], אך אופן פעולתן הפוך: בעוד
#'''[[טורבינה|טורבינות]] ציר אנכי''', ברובן בעלות מבנה דמוי "להבת נר" הנוצר באמצעות שניים עד שלושה להבים קשתיים המחוברים בקדקדם ובבסיסם אל ציר אנכי המניע גנרטור. סוג נוסף של טורבינות ציר אנכי, אשר לעיתים מונח אופקית בצמוד לקרקע, או אנכית צמוד לקיר, היא טורבינת המפוח, או "גלגל סנאי". מחקר של הרשות המדעית באיחוד האירופי עבור הפעלת טורבינות רוח באסיה, מצא שיעילות הטורבינות הללו מגיעה ל-85% ויותר, בעוד טורבינות המדחף מגיעות ליעילות של 55%-65% בלבד{{הערה|1=מחקר לצורך התקנת [http://www.energyefficiencyasia.org/docs/ee_modules/Chapter-Fans%20and%20Blowers.pdf טורבינות רוח באסיה]}}.
שורה 20:
בשנת 2008 הומצאה מערכת מיתרים להפקת אנרגיה מרוח (חגורת רוח), ללא טורבינה. מערכת זו פועלת בעקבות תנודות של חגורה בין סלילים ומפיקה אנרגיה חשמלית{{הערה|1=[http://video.aol.com/video-detail/new-wind-power-the-wind-belt-invention/2877773564 מערכת חגורת הרוח]}}. הממציאים צופים שמערכת זו תקל מאוד על הפקת אנרגיה ביתית מרוח.
בשנים האחרונות מתבצעים ניסויים עם טורבינת רוח חדשה שעובדת בהשראת תעופת ציפורים
==הפקת חשמל באמצעות טורבינות רוח==
הפקת [[חשמל]] מאנרגיית רוח היא בין הדרכים הזולות ביותר לייצור [[חשמל]], בהשוואה למחירי השוק של הפקת החשמל מאנרגיות אחרות. פוטנציאל ייצור החשמל באנרגיית הרוח, יחסי ל[[מהירות]] הרוח בחזקה שלישית. למשל: תפוקת החשמל מיחידת שטח הניצבת לכיוון הרוח ב[[רמת הגולן]], היא בממוצע פי 8 מאשר ב[[מישור החוף]], מאחר שמהירות הרוח ברמת הגולן היא בקירוב כפולה מזו שבמישור החוף. ההערכה היא שייצור החשמל באנרגיית רוח הוא כלכלי, באזורים בהם מהירות הרוח עולה על 8 מטרים לשנייה (28.8 קמ"ש), בממוצע. מהירויות כאלה נרשמו באזורים שונים בעולם, כגון ב[[קליפורניה]] (בין האוקיינוס למדבר), באיים שונים ([[האיים הקנריים|הקנאריים]], [[הים האגאי]], [[הוואי]]) ועוד. עם זאת, עשרות אלפי טורבינות רוח הותקנו ב[[ארצות הברית]] ואלפי טורבינות ב[[אירופה]], ב[[הודו]] ובמדינות נוספות רבות, גם באזורים בהם עוצמת הרוח קטנה יחסית. ב[[דנמרק]], לדוגמה, הותקנו טורבינות רוח על בסיס כלכלי, באזורים בהם נושבות רוחות במהירות ממוצעת של 5.6 מטרים לשנייה, בתנאים בהם תפוקת החשמל נמוכה
הפעלת הטורבינות ביעילות הנמוכה כדאית, בגלל מחירי עידוד והטבות שונות לייצור חשמל מאנרגיית רוח. בארצות אלה, קובעי מדיניות תעריפי החשמל מכירים בערך הסביבתי של ייצור אנרגיה נקייה, ומוצאים דרך לסבסד אותו.
שורה 31:
עלות הפקת חשמל נמוכה, עקב הניצול של אנרגיה זמינה. רוח אינה עולה כסף, ולא נדרש דבר כדי ליצור אותה. המקור לה הוא [[אנרגיה סולארית|מהאנרגיה הסולארית]] (כשהאוויר מתחמם אוויר אחר תופס את מקומו ונוצרת רוח). למעשה, העלויות העיקריות הכרוכות בהפקת החשמל מטורבינות רוח הן עלויות התכנון וההקמה של התחנות המבוססות עליהן. השקעה ראשונית זו עשויה להיות כדאית, משום שתהליך ייצור החשמל והתפעול השוטף זולים. עקב פשטות המערכת כמות התקלות בה נמוכה יחסית.
יתרון נוסף הוא ש[[אנרגיה חלופית]] זו אינה [[זיהום הסביבה|מזהמת את הסביבה]] ואינה מכלה [[מחצב
מניעת פליטות - טורבינות רוח אינן פולטות גזים מזהמים כמו טורבינות ששורפות גז למשל.
מניעת פליטת חום לסביבה - טורבינות רוח אינן פולטות חום לסביבה ואינן מוציאות אויר חם מואד (בטמ]פרטורה של כמה מאות מעלות) ששורפות מיידית בעלי כנף שעוברות בסביבת תחנות הכוח הקונבנצינאליות.
השתלבות נופית - המבנה של טוריבנות רוח הוא מבנה
חשמל זמין בשעות שיא - ישנם זרמי רוח בשעות צריכת השיא בחורף כאשר יש סופות והפרשי טמפרטורות
עצם
===חסרונות===
הפקת חשמל מרוח מזיקה לסביבה פחות מייצור חשמל בתחנות כוח קונבנציונליות, אולם חוות הרוח משפיעות על הסביבה בתוכה הן פועלות. המפגעים העיקריים המיוחסים לניצול האנרגיה של הרוח הם: [[רעש]], פגיעה בנוף, בטיחות, פגיעה ב[[בעל חיים|בעלי חיים]], [[קרינה אלקטרומגנטית]], עלות החומרים באנרגיה ופגיעה בניצול קרקעות. החששות העיקריים הם מפני הרעש שיוצרים להבי טורבינות הרוח, הפגיעה בנוף והנזק לבעלי חיים. כמו כן ישנם מחקרים שהוכיחו שלחוות גדולות ישנה השפעה שלילית על האקלים ולשימוש מאסיבי בטורבינות בינוניות יכולה להיות השפעה על האקלים הקרוב{{הערה|שם=אקלים|1=[http://www.pnas.org/cgi/content/full/101/46/16115 מחקר על השפעות חוות רוח על האקלים העולמי]}}. להלן פירוט של החסרונות ופתרונותיהם:
# בפעולתה של טורבינת רוח נוצרים שני סוגים של רעש: רעש מכני ורעש אווירודינמי. הרעש המכני נגרם על ידי פעולת המערכת (גנרטור, מסבים) ועוצמתו מושפעת מגודל המערכת. הרעש האווירודינמי נגרם על ידי תנועת הלהבים באוויר, והוא תלוי בגודל הלהבים ובצורתם. ניתן להפחית את עוצמת הרעש האווירודינמי באמצעות התאמת צורת הלהבים ובחירת אתרים מתאימים מבחינת זרימת הרוח, המרוחקים ממקומות יישוב. כשממקמים חוות רוח במרחק מספיק מהיישוב (
# השפעת טורבינות הרוח על [[עופות]] נחקרה במדינות המנצלות אנרגיה של הרוח. הנושא החשוב ביותר היה התנגשויות של עופות בטורבינות, אולם נבחנו גם ההשלכות על תזונת הציפורים וקינונן. הסכנה לציפורים צומצמה במידה ניכרת באמצעות הגדלת הלהבים והקטנת מהירותם, על מנת שייראו בעיני הציפורים במעופן. כמו כן הותקנו סולמות פנימיים וחיווט תת-קרקעי כדי למנוע קינון ציפורים על המתקנים. כשמשווים את הפגיעה טורבינות רוח למבנים אחרים מעשי אדם היא נמצאת זניחה.{{דרוש מקור}}אחד התחומים הידועים הוא אסדות נפט מוארות שמשמידות בעלי כנף בשיטתיות, מתקני ייצור חשמל קונבנציונאליים שורפים בעלי כנף וגורמים למוות מהיר כתוצאה
# שאלת הפגיעה בנוף היא סובייקטיבית מעיקרה, אבל את ההתנגדות הגדולה ביותר מעוררות חוות רוח הבולטות לעין באזורים גבוהים בהרים. חלק מהגורמים המשפיעים על המראה ניתנים לוויכוח: המרחק מהמתבונן, מספר הטורבינות הנראות בשלמותן או בחלקן, סוג הטורבינות, גודלן וצבען, מספר הלהבים ומהירות סיבובם, תנאי האור וסידור הטורבינות באתר. בחינה אובייקטיבית של גורמים אלו יכולה לסייע להפחית את השפעות חוות הרוח על הנוף. יחד עם זאת יש לזכור כי מתקני ייצור קונבנציונאליים יוצרים מפגעים נופיים קשים ולכן רמת היעילות יורדת כי יש להרחיקם ממקומות יישוב. לכן אם מתבוננים במבט מאוזן הרי שטורבינות רוח מהוות את הרע במיעוטו.
# החיסרון העיקרי של ייצור חשמל מאנרגיית רוח נובע מהתלות המוחלטת בנשיבת הרוח. ניתן להתגבר על מחסור ברוח באמצעות תכנון מערכי טורבינות הרוח לפעולה בזמן שיא הביקוש, אומר ביירה-מדסן, נשיא חברת טורבינות הרוח הדנית,
# חיסרון עיקרי נוסף הוא היעדר אמצעי אחסון לחשמל, שהופק בעת שהרוח נשבה בחוזקה. מעריכים שטכנולוגיות עתידיות כגון גלגלי תנופה, או כ[[מצבר|מצברי ענק]] יפתרו בבוא הזמן את בעיית אחסון החשמל. יחד עם זאת גם חשמל
# חיסרון עיקרי נוסף הוא כמות התפוקה: נדרשות הרבה טורבינות על מנת להפיק חשמל בהספק של תחנת כוח שורפת-דלק גדולה. מצד שני תחנת כוח גדולה מבטלת שטח רב מאוד וגם לא ניתן לקיים יישוב ליד תחנת כוח גדולה ששורפת דלקים. אז אולי החסרון הוא שיהיו יותר טורבינות אולם מצד שני יהיו פחות אוניות ומיכליות גז נוזלי, ונמלי ים תקועים ותקנים ענקיים לתת שירות לוגיסטי לייצרו החשמל שהצורך בו ובר עם השנים.
# השפעה על האקלים. חוות רוח יכולות לשנות את מאפייני זרימת האוויר ועוצמתו, ובכך להשפיע על הסביבה הקרובה והרחוקה, הן ברמות החום והקור, והן במשקעים, על ידי שינוי מקום ירידת הגשם, ושינוי בעצמת הגשם והטל{{הערה|שם=אקלים}}.מצד שני תחנת כוח גדולה מזרימה חום רב
===שיקולים נוספים===
ההוצאות החיצוניות של יצור חשמל בתחנות כוח הכוללות [[זיהום אוויר]], נזק לבריאות, ניקוי כתמי [[נפט]] ודליפות אינן נכללות בדרך כלל בתחשיב מחירי החשמל. מנגד, לטורבינות הרוח ישנה השפעה שלילית על המגוון הביולוגי והמרקם האקולוגי, שההשקעה בשיקומם ושימורם לרוב אינה נכללת בתחשיבי עלות הייצור של אנרגיית הרוח. לעומת זא עלות המשק לתחלואה הקשורה בייצור חשמל באמצעות תחנו כוח השורפות דלק היא מאוד גבוהה גם בכסף וגם בחיי אדם. בישראל אומדים את מספר האנשים שאבדו חיים כל שנה כתוצאה ממחלות ריאה הקשורות לזיהום אויר נאמד באלפים כל שנה.
ייצור חשמל מאנרגיית הרוח ברחבי העולם מקטין את ההשפעות השליליות של שימוש בדלק פחמימני לייצור חשמל. באירופה, המובילה בפיתוח אנרגיה מרוח, מקובלת הטכנולוגיה כחלופה מועדפת לשימוש באנרגיה גרעינית ובדלק פחמימני לייצור חשמל, במקומות המתאימים להפקת אנרגיית רוח. ▼
אולי אחד הסממנים של שינויי האקלים הוא האסון הקשר שמתרחש בסוף 2019 באוסטרליה שלא מפסיקה לבעור ונמצאת מספר שנים בבצורת. מספר בעחי החיים שמתו נאמד ביותר ממליארד פריטיפ, אם נשווה, מדובר בזק פי 10000 ממה שגורמות כל טורבינות הרוח במשך 10 שנים לעומת מה שקרה בשנה אחת באוסטרליה וזהו צלצול השקמה לעולם - כדאי להתעורר ולהפסיק לייצר חשמל באמצעות דלקים פוסיליים וגז ולעבור לאנרגיה מתחדשת. כך גם כדאי שנעבור לרכבים חשמליים עם בטיות שיוטענו ממתקנים שיקבלו את האנרגיה שלהם מממקורות מתחדשים.בנושא זה כבר נערך ניסוי מאוד מוצלח לפני 10 ש נים בקפריסין. ▼
▲ייצור חשמל מאנרגיית הרוח ברחבי העולם מקטין את ההשפעות השליליות של שימוש בדלק פחמימני לייצור חשמל. באירופה, המובילה בפיתוח אנרגיה מרוח, מקובלת הטכנולוגיה כחלופה מועדפת לשימוש באנרגיה גרעינית ובדלק פחמימני לייצור חשמל, במקומות המתאימים להפקת אנרגיית רוח.
▲אולי אחד הסממנים של שינויי האקלים הוא האסון הקשר שמתרחש בסוף 2019 באוסטרליה שלא מפסיקה לבעור ונמצאת מספר שנים בבצורת. מספר בעחי החיים שמתו נאמד ביותר
==השימוש בטורבינות רוח בעולם==
ב[[ארצות הברית]] וב[[אירופה]] השימוש בטורבינות רוח נפוץ ביותר. בארצות הברית החלה התפתחות משמעותית בתחום בתחילת [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] ב[[מדינה (ארצות הברית)|מדינת]] [[קליפורניה]]. גם באירופה החלה התפתחות בתחום בשנות ה-80: ב[[גרמניה]] ובמדינות [[סקנדינביה]]; [[דנמרק]] היא אחת החלוצות בהקמת [[טורבינה|טורבינות]] רוח, ובשנת 2004 כ-20 אחוז מהחשמל במדינה זו יוצר באמצעותן. ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] ו[[שנות ה-2000|ה-2000]] הואץ השימוש בטורבינות רוח במדינות נוספות באירופה כמו [[אנגליה]], [[ספרד]], ועוד.
ב-[[2013]] הסתיים השלב הראשון בהקמת חוות הטורבינות הימית [[מערך לונדון]], אשר עם השלמתה צפויה להיות חוות טורבינות הרוח הימית הגדולה בעולם.
* בשנת [[1990]] כבר פעלו בעולם כ-20,000 טורבינות על אנרגיית רוח, וסיפקו בערך 2,000 מגוואט חשמל. 90% מטורבינות הרוח בעולם מופעלות במדינת קליפורניה בארצות הברית, בה גדולה המודעות למקורות אנרגיה חלופיים.
* בשנת [[1998]] נוספו 2,100 מגוואט חשמל שיוצר באמצעות אנרגיית רוח. זוהי עלייה של 35% לעומת שנת 1997. סך הכול ייצור החשמל בשנת 1998 באמצעות טורבינות רוח הסתכם ב 9,100 מגוואט. תעשיית המתקנים לניצול אנרגיית הרוח מכרה בשנת 1998 בסכום של כמעט שני מיליארד דולר.
שורה 81 ⟵ 75:
* בשנת [[2002]] הותקנו בעולם תחנות כוח חדשות המפיקות 6848 מגוואט חשמל, והביאו את הייצור העולמי לרמה של 31,000 מגוואט.
* הייצור של חשמל מאנרגיית הרוח בארצות הברית הגיע בשנת 2002 לכמות של 4,700 מגוואט (כמות אנרגיה המספיקה לכ-3 מיליון דירות מגורים). מתוך זה נוספו במשך שנת [[2002]] כ 400 מגוואט.
* בשנים
===טורבינות רוח בישראל===
====פעילות ממשלתית לקידום טורבינות רוח בישראל====
עוד לפני הקמת המדינה, הקימה [[הסוכנות היהודית]] ועדה לבחינת ניצול אנרגיית רוח. בשנת 1951 הגיעה ל[[ישראל]] ועדה של [[אונסקו]] לייעוץ לגבי ניצול אנרגיית רוח לייצור חשמל. בעקבות זאת הוקמו מתקנים למדידת עצמת הרוח ב-18 נקודות ברחבי ישראל ובאמצע שנת 1953 הוקם מתקן ראשון לניצול אנרגיית רוח ב[[אילת]]{{הערה|{{דבר||מתקז נסיוני להפקת חשמל בכוח הדוח מוקם באילת|1952/12/24|00401}}}}{{הערה|{{הצופה||אפשרויות טובח להפקת חשמל במתקני רוח|1954/07/29|00406}}}}. בשנת 1959 הוצבו שוב נקודות למדידת אנרגיית הרוח, הפעם על ידי [[הטכניון]]{{הערה|{{דבר||הוקמו תחנות רוח נסיוניות לייצור חשמל|1960/01/19|00400}}}}.
ב[[נובמבר]] [[1980]] הוכרזה לראשונה ב[[משרד האנרגיה והתשתית]] תוכנית לניצול אנרגיית הרוח ב[[ישראל]], שבמסגרתה בוצעו פעולות לאיתור אתרים לטורבינות רוח וחוות רוח, מחקר ופיתוח, התחברות לרשת החשמל ולהקמת טורבינות רוח לייצור חשמל כמתקני הדגמה ובחוות רוח. משרד האנרגיה אף הציע סובסידיות ליזמים שישקיעו בטורבינות רוח{{הערה|{{דבר||מתקני רוח יזינו רשת החשמל הארצית|1983/12/05|01100}}}}.
בשנת 2009 החליטה הממשלה על קידום ייצור חשמל באמצעות [[אנרגיה מתחדשת]], אולם לא נקבעו מכסות ייחודיות לאנרגיית רוח{{הערה|{{החלטת ממשלה|2009|4450|קביעת יעד מנחה וגיבוש כלים לקידום אנרגיות מתחדשות בפרט באזור הנגב והערבה|31}}}}. בשנת 2011 החליטה הממשלה על הקצאת מכסה של 800 מגהוואט לייצור חשמל בטורבינות רוח{{הערה|{{החלטת ממשלה|2011|3484|מדיניות הממשלה בתחום הפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים|32}}}}. בהתאם לכך נקבע באוקטובר 2011 תעריף מובטח לחשמל מאנרגיית רוח של
בתחילת 2016 לא התקדם באופן משמעותי התקנת טורבינות רוח בישראל. היצרנים בענף ייחסו זאת לתעריפים שאינם מספקים סבסוד מספק להתקנת הטורבינות, ולמגבלות על גובה הטורבינות המותרות בישראל{{הערה|{{ynet|צבי לביא|"רשות החשמל מכשילה את טורבינות הרוח"|4749047|5 בינואר 2016}}}}.
====ייצור בפועל====
טורבינת רוח גדולה להדגמה ראשונה לייצור חשמל הוקמה והופעלה בשנה [[1981]] בקרבת מפעל [[ישקר]] ב[[מעלות-תרשיחא]] ביוזמת משרד האנרגיה והתשתית ובסיועו, בשיתוף פעולה עם מפעל ישקר{{הערה|{{מעריב||טורבינת הרוח תופעל השבוע|1981/10/12|00400}}}}. החשמל שייצרה הטורבינה סופק ישירות למפעל. טורבינת הדגמה שנייה הוקמה והופעלה ב-1985 ב[[תל קטיף]]{{הערה|{{מעריב|מנחם רהט|טורבינה רוח להפקת חשמל מופעלת בגולן|1985/07/25|01909}}}}. הטורבינה הוכרה על ידי משרד האנרגיה והתשתית ועל ידי חברת החשמל כ"יצרן חשמל פרטי" ראשון, וחוברה לרשת חברת החשמל. החשמל שייצרה נמכר לחברת החשמל על פי תעריפי חשמל ליצרני חשמל פרטיים מאנרגיות מתחדשות שהוגדרו אז לראשונה.
ב-[[1984]] משרד האנרגיה אישר לתושבי [[כליל]] ש[[הגליל המערבי|בגליל המערבי]], להתקין טורבינות רוח קטנות וזולות, ולמכור עודפי חשמל לחברת החשמל. האישור ניתן בעקבות כישלון הניסוי בתאים פוטו-וולטאים, שייצרו מעט מדי חשמל. יוזמה זו הצליחה, ותושבי כליל החלו למכור עודפי חשמל ל[[חברת החשמל]] כבר ב-[[1985]].
ב-[[1986]] הקימה חברת החשמל טורבינת רוח להדגמה ב[[גוש שגב]] ב[[הגליל|גליל]]. כמו כן הוקמה ב-1986 טורבינת רוח להדגמה כ"יצרן חשמל פרטי" ב[[מעלה גלבוע]]. ב-1987 הוקמה טורבינת הדגמה ב[[בית יתיר]] וב-[[1988]] - על רכס [[הר כביר]], ליד [[אלון מורה]]. ב-[[1987]] נבנתה טורבינת רוח אופקית גדולה, לפי שרטוטיו של המהנדס והממציא [[אלכסנדר זרחין]] באתר הבניה של העיר [[אפרתה|אפרת]]. הרוחות החזקות במקום פרקו את המתקן, והניסוי הופסק. באותה שנה בסיוע משרד האנרגיה נוסתה טורבינת רוח אופקית נמוכה, ביישוב [[תקוע]]{{הערה|1=מאמר [http://www1.snunit.k12.il/heb_journals/mada/322072.html על מצב הפקת אנרגיית הרוח בישראל] בדיוק לפני הקמת החוות הראשונות.}}. ב-1992 הוקמה [[חוות הרוח בהר בני רסן|חוות רוח ובה עשר טורבינות]] על [[הר בני רסן]] שב[[רמת הגולן]].
נכון ל־2013, טורבינות רוח הפיקו חשמל ל[[משק החשמל בישראל|מערכת החשמל הארצית]] בהיקף של 6.2 מגה-וואט, בשני אתרים ב[[רמת הגולן]].
בשנת 2016 החלו לפעול שתי חוות רוח: האחת ב[[רמת סירין]] שבגליל התחתון{{הערה|{{גלובס|עמירם ברקת|האם חוות הרוח הראשונה בישראל תהיה גם האחרונה?|1000948807|25 ביוני 2014}}}} והשנייה בגלבוע, בשטח שבין הקיבוצים [[מעלה גלבוע]] ו[[מירב]]{{הערה|[http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4720429,00.html מעלה גלבוע: הקיבוץ מקים 14 טורבינות רוח]}}.
====תוכניות עתידיות====
במקומות שונים ב[[ישראל]] נעשו סקרי רוחות לגבי כדאיות הפעלת טורבינות רוח במקום. מחקר שנערך הצביע על מזרח רמת הגולן ([[קו התלים הישראלי|קו התלים]]), כאתר מועדף להצבת טורבינות רוח. עם זאת, התנגדות [[מערכת הביטחון]] (בשל טענה לשיבוש מערכות צבאיות אלקטרו-מגנטיות) מונעת את הרחבת פריסת טורבינות הרוח ברמת הגולן{{הערה|[http://www.wind-golan.com/he/content/
בסקר שנעשה ב-1980 עבור משרד האנרגיה, נבחר מספר מקומות מצומצם, ולשם הופנו עיקר המאמצים{{הערה|מחקרו של ד"ר משה דן הירש מ-1980 לגבי [http://www.enconsol.com/WindHpictures.htm מקומות מתאימים לטורבינות רוח] המחקר שימש בסיס למשרד האנרגיה בכל פעולותיו בשני העשורים הבאים.}}. בעקבות החוק החדש של משרד האנרגיה משנת [[2008]], יש בישראל היערכות של ארגונים שונים, לקראת הפעלת טורבינות קטנות ובינוניות בפריסה רחבה הרבה יותר{{הערה|1=[ftp://132.68.13.3/events/26.2.2007/Rosen.pdf על פריסה רחבה של תחנות פרטיות] בעקבות החוק החדש}}{{הערה|1=ארגון [http://www.ecoop.org.il/ הקואופרטיב לאנרגיית רוח] בישראל}}.
בשנת [[2018]] אישרה [[חברת החשמל]] לחברת [[אנלייט אנרגיה מתחדשת]]
==קישורים חיצוניים==
שורה 117 ⟵ 111:
* {{דוידסון|ארז גרטי|כיצד פועלת תחנת כח המונעת על ידי הרוח?|maagarmada/earth_sci/כיצד-פועלת-תחנת-כח-המונעת-על-ידי-הרוח|30 אפריל 2010}}
* הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות - [http://www.ecoop.org.il/index.php?option=com_content&view=article&id=88&Itemid=135 הקמת טורבינות רוח קטנות לייצור חשמל].
*[http://www.haganhasolari.co.il/
* [http://www.magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=529 הערכה כלכלית-סביבתית של הפקת אנרגיה באמצעות טורבינות רוח בישראל], כתב העת אקולוגיה וסביבה, אוקטובר 2015
* [http://www.magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=530 אטלס אנרגיית הרוח של ישראל], כתב העת אקולוגיה וסביבה, אוקטובר 2015
| |||