הרפובליקה הרומית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Dvirfinkler (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
Dvirfinkler (שיחה | תרומות)
←‏כינון הקיסרות הרומית: הרחבה סיכום וסידור
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
שורה 179:
{{ערך מורחב|ערכים=[[המלחמה האחרונה של הרפובליקה הרומית]], [[התהוות הפרינקיפט]]}}
 
===תחלת קריסת הרפובליקה===
===כינון הקיסרות הרומית===
[[קובץ:RSC 0015.jpg|שמאל|ממוזער|150px|דיוקנו של ברוטוס על מטבע המנציח את רציחת קיסר]]
התדרדרות מצבה של הרפובליקה הרומית, החל רשמית בשנת 91 לפני הספירה עם פתיחת מלחמת בעלות הברית.מלמה זו הדגישה והעצימה את השסע שהיה בהנהגה . מצד אחד הפופולרים דתמכו מאוד במתן מעמד אזרחות לאיטלקים, בראשם עמד קינה ורבים אחרים מראשי סיעת הפופולרים מריוס הצתרף לסיעה זו בהמשך. מנגד עמדו ביעת האופטימאים, השמרנים. הם התנגדו בחריפות למתן זכויות לאיטלקים. בראשם עמד סולה, לצידו עמדו גם קרקוס ופומפיוס ורבים אחרים. לאחר התחממות העינינים בים הסיעות גירשו הפופולרים את סולה מרומא ושלחו את מריוס להחליפו. סולה לא ראה זאת בעין יפה(כצפוי) ונכנס את צבאו לתוך רומא. סולה היה הראשון להכנס לרומא עם כח צבאי. סולה שנאלץ לעזוב את רומא כדי להלחם ביוון ובאסיה הקטנה, מינה מספר חברים מסיעתו שישמרו על העיר בזמן לכתו. עם עזיבתו סיעת הפופולרים השתלטה על רומא, והחזירה מהגלות את מריוס. הפופולרים הכינו את עצמם לקראת חזרתו של סולה והחילו את הרפורמות שלהם לגבי מעמד האיטלקים. כאשר סולה גמר את מלחמותיו במזרח הוא חזר לרומא עם כח צבאי והוריד את הממשל הפופולרי חיסל את מה שנשאר מהם, ומינה את עצמו לדקטטור של רומא. סולה החיל מספר רפורמות חדשות שמעצימות את כוחו של הסנאט. לאחר שהחיל שינויים אלה הוא פרש מהפוליטקה ככלל. מינויסולה שלהינו קיסראחת לדיקטטורהסיבות ולקיחתוהעיקריות לעצמולקריסת סממניהרפובליקה. מלכותהוא היוסלל לצניניםאת בעיניהדרך האצולהלשימוש הרומאיתבכוח הוותיקהכדי שהאמינהלשלוט ברפובליקה חופשית - שבה לסנאט יש חופש דיבור, בעלידבר המשרותשרבים מתחלפיםאחריו כל שנה ואף אדם לא יכול לצבור יותר מדי כוחיעשו. לבסוףכמו התגבשכן קשרהוא לרציחתוהגדיל בראשותם של [[מרקוס יוניוס ברוטוס]] ו[[גאיוס קסיוס לונגינוס]] שהוציאו לפועלוהעצים את תוכניתהשסע הרצחבין ב[[אידו של מרץ|אידו של מרס]] 44 לפנה"ס וחיסלו אתהאופטימאים קיסרלפופולרים.
 
רציחתו של קיסר הכניסה את רומא למערבולת פוליטית, הרוצחים נאלצו לצאת לגלות בפרובינקיות המזרחיות שם הם החלו לגייס צבא לצורך כיבושה של רומא. יורשיו של קיסר [[אוקטביאנוס]] ו[[מרקוס אנטוניוס]] החלו נלחמים על השליטה ברומא, אוקטביאנוס הצליח להביס את אנטוניוס ב[[קרב מוטינה]] והאחרון נאלץ לברוח ל[[גאליה נארבוננסיס]] שם הוא חבר עם כוחותיו של [[מרקוס אמיליוס לפידוס]]. כעת אוקטביאנוס עלה על רומא, הכריח את הסנאט למנותו לקונסול והכריז על הקושרים כרוצחים ואויבי המולדת, כמו כן הוא התפייס עם אנטוניוס והם, ביחד עם לפידוס הקימו את ה[[טריאומווירט]] השני.
 
הכרזתו של אוקטביאנוס על הקושרים כרוצחים ואויבי המדינה הביאה אותו למסלול התנגשות עם ברוטוס וקסיוס. אוקטביאנוס ואנטוניוס נצחו אותם ב[[קרב פיליפי]]. תבוסת מסמלת את מותה הסופי של התקווה להשיב לתחייה את הרפובליקה המסורתית ואת ניצחונו של המשטר ה[[אוטוקרטיה|אוטוקרטי]].
 
הניצחון גם סימן את תחילת המאבק בין אוקטביאנוס לאנטוניוס על הבכורה ברומא, תחילה נעשו מספר ניסיונות פיוס מוצלחים פחות או יותר אולם בשנת 31 לפנה"ס כוחותיו של אוקטביאנוס תחת פיקודו של [[מרקוס ויפסניוס אגריפה]] הצליחו להביס את אנטוניוס ב[[קרב אקטיום]], כעבור שנה הצליח אוקטביאנוס לכבוש את בסיסו של אנטוניוס ב[[מצרים]]. אנטוניוס הנואש התאבד ואוקטביאנוס נשאר כשליטו היחיד של העולם הרומאי.
 
אולם אוקטביאנוס למד מטעויותיו של קיסר, הוא הבין שכל ניסיון להמליך את עצמו למלך יתקל בהתנגדות גדולה מצד הציבור והסנאט הרומאי ויביא לאובדנו הפוליטי. פתרונו לכך היה להקים משטר מלוכני למעשה אך לא להלכה - הוא הכריז על החזרתה של הרפובליקה הישנה, הקונסולים ובעלי התפקידים האחרים המשיכו להיבחר כל השנה אולם בפועל אוקטביאנוס שלקח את התואר [[פרינקפס]] ("האזרח הראשון") החזיק בידיו סמכויות שלטוניות רחבות שרוקנו מתוכן את המשרות הרפובליקניות הישנות ולמעשה הוא הפך למלך בכל מלבד תוארו.
 
==מוסדות שלטונים בתקופת הרפובליקה==