|
בשנים [[115]]–[[117]] [[מרד]]ו [[יהודי]] האי בשלטון הרומי כחלק מ[[מרד התפוצות]] בהנהגתו של ארטמיון. כתוצאה ממרד זה נחרבה העיר [[סלמיס (קפריסין)|סלמיס]] ונהרגו כ-240,000 מתושבי האי. לאחר מיגור המרד, מספר [[קסיוס דיו]] כי נאסר על היהודים לדרוך על אדמת האי, כאשר כל יהודי העובר על הוראה זו – דינו מוות.
=== ירציצריצגיצגיצעציקצ ===
=== ימי הביניים ===
[[קובץ:Giacomo Franco. Carte de l'île de Cypre et d'une partie de la côte de Caramanie, de Syrie et d'Egypte. 1570-1568.jpg|ממוזער|שמאל|250px|מפת היסטורית של קפריסין. גיאקומו פרנקו, [[המאה ה-16]]]]
עם [[שקיעת האימפריה הרומית|פיצול האימפריה הרומית]] ב-[[395]] עברה קפריסין לשליטת [[האימפריה הביזנטית]], ועיר הבירה הפכה להיות [[סלמיס (קפריסין)|סלמיס]]. עם התפשטות ה[[אסלאם]] מ[[חצי האי ערב]] תקפו ה[[ערבים]] את האי כמה פעמים. לבסוף, בהנהגת ה[[ח'ליף]] [[עבד אל-מלכ]], הגיעו הערבים והביזנטים להסכם שלטון משותף באי בשנת [[688]]. ההסדר החזיק מעמד כמעט 300 שנה, אז שבו הביזנטים והשתלטו על קפריסין. ב-[[1191]] כבש אותה [[ריצ'רד הראשון, מלך אנגליה]] ב[[מסע הצלב השלישי]]. הוא השתמש בקפריסין, הבטוחה יחסית, כבסיס אספקה למלחמותיו במוסלמים. שנה לאחר מכן מכר אותה ריצ'רד ל[[מסדר אבירי היכל שלמה|טמפלרים]] (אבירי היכל שלמה). שלטונם הנוקשה של הטמפלרים הביא את תושבי האי לידי מרד, המסדר הטמפלרי רצה לחזור בו מהרכישה והיה מוכן להחזיר את האי בתמורה לדמי הקדימה ששולמו למלך האנגלי. [[גי דה ליזיניאן]], [[ממלכת ירושלים|מלך ירושלים]] המובס (שמפלתו ב[[קרב קרני חיטין]] הייתה אחת הסיבות למסע הצלב השלישי), הסכים לוותר על כתר ירושלים, שילם את דמי הקדימה הללו למסדר הטמפלרים, ובכך קנה את זכותם על האי והתחייב לשלם את שאר המחיר על האי לריצ'רד לב ארי. ליזיניאן ייסד באי שושלת [[צלבנים|צלבנית]] (ראו [[ממלכת קפריסין]]), ששלטה בו עד [[1489]] וקבעה את פמגוסטה כעיר הבירה של האי.
===העת החדשה===
|
