צום גדליה – הבדלי גרסאות

*בקהילות הספרדים, יש [[סליחות]] של תענית אחרי חזרת הש"ץ של שחרית; אצל האשכנזים, אומרים סליחות רגילות של עשרת ימי תשובה (קודם תפילת שחרית) הכוללים כמה פיוטים הדנים בענייני צום גדליה. מנהג חסידי חב"ד לומר סליחות בתוך סדר תחנון לאחר נפילת אפיים, כבשאר תעניות ציבור. כמו כן מוסיפים ב[[תפילת שמונה עשרה]] את [[תפילת עננו|תפילת "עננו]]" (הספרדיםהתימנים וקצת ספרדים בכל התפילות, עדותרוב המזרחהספרדים ואיטלקים ב[[שחרית]] ומנחה, והאשכנזים בתפילת [[תפילת מנחה|מנחה]] בלבד). קוראים בתורה את "ויחל משה", בקהילותשחרית האשכנזיםומנחה. נוהגיםלאחר קריאת התורה במנחה נהגו בני אשכנז לקרוא בתפילתבמנחה מנחהאת גםהפטרת [[הפטרה]]דרשו ב[[נביאיםה' בהמצאו, העוסקת בקריאת ה' אל העם (על ידי הנביא ישעיהו) לחזור בתשובה. אך בקרב בני עדות המזרח נחלקו הדעות, ישנם קהילות שלא נהגו להפטיר{{הערה|נביא]][http://www.yahadoot.net/item.asp?id=973&cid=16> -סעיף כ"ג]}}, וישנם קהילות שנהגו להפטיר 'דרשו ה' בהמצאו"'.{{הערה|באותן קהילות ספרדיות, מפטירין ברוב התעניות ב'שובה ישראל' ({{תנ"ך|ישעיהוהושע|נהיד|וב}}), אבל בצום גדליה מפטירים 'דרשו', כנראה משום שבשבת הסמוכה לצום גדליה (שבת שובה) קוראים את הפטרת 'שובה ישראל' ולא רוצים שיקראו פעמיים בשבוע את אותה הפטרה.}}.