בג"ץ נח - ההתאחדות הישראלית של הארגונים להגנת בע"ח נגד היועץ המשפטי לממשלה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
←‏רקע: הגהה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 4:
פיטום של [[אווזים]] הוא הליך [[חקלאות תעשייתית|חקלאי]] שמטרתו ייצור [[כבד]] מוגדל ושומני, שממנו מכינים את המאכל המכונה [[כבד אווז]]. הליך הפיטום מתחיל כאשר האווז מגיע למשקל של כ- 4 ק"ג, וגילו 8–10 שבועות. במהלך הפיטום ניתן המזון לאווז בצורה כפויה, באמצעות הכנסת צינור ל[[וושט]], דחיסה בלחץ של מזון עשיר באנרגיה דרך הצינור, פעולה זו מבוצעת כמה פעמים ביום, כדי להביא לכך שהכבד יהיה שומני במיוחד. כמות המזון הניתנת באופן כפוי עולה בהרבה על הכמות הנדרשת לקיומו הרגיל של האווז. תקופת הפיטום נמשכת מספר שבועות, עד שהכבד מגיע לגודל האופטימלי. בשלב הסופי ממדיו של הכבד עולים במספר מונים על גודלו הטבעי. בשלבי הפיטום ניזון האווז אך ורק בצורה הכפויה, שתיית מים מתבצעת בדרך הטבעית{{הערה|שם עמוד 220 פיסקה 2}}. תהליך הפיטום פוגע אף בכושר התנועה וביציבות של האווזים, התהליך הוא פוגעני, פולשני ואכזרי.
 
בישראל פעלו בענף גידול האווזים כמאה [[חקלאות תעשייתית|משקים]] משפחתיים, ארבעים וחמישה מהם עסקו בפיטום עצמו וכל השאר ב[[רבייה]] של האווזים. מדי שנה יוצרו בישראל מעל חמש מאות [[קילוגרם|טון]] של כבד אווז לצריכה מקומית ולייצוא. המחזור השנתיעלהשנתי בענףשל הסתכמוהענף הסתכם בעשרות מיליוני שקלים. נוסף על העוסקים בגידול היו מערכות נלוות של נותני שירותים, מכאן נובע שפרנסתן של מאות משפחות היו תלויות בענף חקלאי זה. הענף פעל בישראל כארבעים שנה{{הערה|שם עמ' 220 פיסקה 3}}. המגדלים השקיעו סכומי כסף גדולים בפיתוח ענף הפיטום. חלק מן ההשקעה מומן על ידי [[משרד החקלאות ופיתוח הכפר|משרד החקלאות]] שתמך ועודד את פיתוחו של הענף.
 
קיימות פרקטיקות חקלאיות אחרות המעוררות שאלות דומות למשל גידול [[בקר הבית|עגלים]] ("עגל חלב"), גידול תרנגולות מטילות ביצים, גידול תרנגולות למאכל, גידול בקר לחלב{{הערה|שם עמ' 224 פיסקה 9}}.