מניעת התאבדות – הבדלי גרסאות

הוסר בית אחד ,  לפני שנתיים
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
החל מתקופת "[[האמנה החברתית]]" ל[[ז'אן-ז'אק רוסו|רוסו]] התעצבו נימוקים הומניסטיים, המדגישים את מחויבותה של חברה לכבודו של אדם ולחייו, זאת אפילו בנסיבות בהן האדם מוותר מרצונו על זכויות אלה{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=יעל דליהו ויובל מלמד|שם=התמודדות עם אובדנות שלא על רקע מחלת נפש|כתב עת=רפואה ומשפט|כרך=27|עמ=79-83|שנת הוצאה=2002|קישור=www.ismal.co.il/imgs/uploads/refua-umishpat-27-179.pdf}}}} במאה ה-20 עבר בהדרגה מרכז הכובד מהענשת המנסים להתאבד להגנה על חייהם.
 
[[אמיל דורקהיים]] (Durkheim, 1952)  בחיבורו המפורסם על התאבדות מציג [[טקסונומיה]] ראשונית לסיבות להתאבדות. היה זה אחד החיבורים המדעיים הראשונים שהצביעו על כך שלהתאבדות יש סיבות שמקורן בחברה או ליתר דיוק ביחסי הגומלין בין החברה לאדם הבודד. לפי חיבור זה  שורשי המעשה האובדני נעוצים לא רק באדם המתאבד עצמו אלא גם במאפייני החברה בה הוא חי, וביחסי הגומלין שלו עם חברה זו. במדינות שונות ובחברות שונות נתפסה ההתאבדות כצורה של הפרעה לסדר החברתי  בהתאם לכך נקבעו למנסים להתאבד עונשים שונים שהשתנו ממדינה למדינה. גם בארץ ישראל של ימי המנדט הבריטי היה קיים חוק כזה. זהו הסבר חלקי לכך שהמשטרה בישראל מעורבת לפעמים במניעת התאבדויות{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=אליעזר ויצטום , יעקב מרגולין|שם=פסיכיאטריה ומשפט בארץ ישראל: היבטים היסטוריים|כתב עת=רפואה ומשפט|כרך=41|עמ=124-140|שנת הוצאה=2009|קישור=www.justice.gov.il/Units/NetzivutShivyon/.../psychiatriaumishpatberetzyisrael.pdf}}}}.
 
==== צידוקים כלכליים ====
351

עריכות