סידני פארבר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{אישיות
|תמונה=[[קובץ:Sidney Farber nci-vol-1926-300.jpg|250px|ממוזער|שמאל|סידני פארבר, 1960210px]]
|כיתוב=סידני פארבר, 1960
}}
'''סידני פארבר''' (ב[[אנגלית]]: '''Sidney Farber'''; {{כ}} [[30 בספטמבר]] [[1903]] - [[30 במרץ]] [[1973]]) היה [[פיזיולוגיה|פיזיולוג]], מומחה ל[[פתולוגיה]] של [[רפואת ילדים|ילדים]], אבי השימוש ב[[כימותרפיה]] לריפוי [[לוקמיה]] בילדים והכימותרפיה המודרנית בכלל{{הערה|[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16803563 Sidney Farber-- the father of modern chemotherapy]}} ומראשי התועמלנים למען חקר ה[[סרטן (מחלה)|סרטן]].
 
שורה 9 ⟵ 12:
לאחר סיום לימודיו בשלהי [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות העשרים]], התקבל לעבודה כפתולוג במשרה מלאה ב[[בית החולים לילדים של בוסטון]]. הוא עבד במעבדה מרוחקת ועסק בבדיקת דגימות עם צוות זעיר של [[התמחות (רפואה)|מתמחים]]. באותה עת מתו בבית החולים כל הילדים חולי הלוקמיה שהגיעו אליו, באין כל תרופה או טיפול למחלה.
 
בשנת [[1947]] נטל על עצמו פארבר לנסות ולטפל ב"מחלה היתומה", הלוקמיה של הילדים, שהציבה בפני מדע הרפואה חידה בלתי פתירה, כיוון שאין גידול שניתן להבחין בו ולהסירו (הטיפול היחיד שניתן אז לסרטן). באמצעות [[מלגה (חינוך)|מלגה]] קטנה מ"[[החברה האמריקנית לסרטן|החברה האמריקנית לשליטה בסרטן]]" ניסה פארבר לטפל בגידול הפרוע של [[תא דם לבן|תאי דם לבנים]] ב[[רקמה|רקמות]] [[מח עצם]] באופן ממוקד. החומר הראשון שהצליח להשיג שליטה ממוקדת בגידול היה [[אמינופטרין]] (Aminopterin), [[מולקולה]] המונעת קליטת [[חומצה פולית]] ולפיכך מעכבת את התפתחות תאי הדם הלבנים, שהתגלתה על ידי [[ילפרגדה סובארו]] (שגילה גם את מולקולת ה-[[ATP]]). רעיון ה[[כימותרפיה]] היה ידוע לשם טיפול במחלות שונות, אך נחשב מסוכן, ניסיוני ולא נערכו בו [[מחקר]]ים שיטתיים. פארבר החל לטפל ב[[לוקמיה לימפוציטית חריפה]] בילדים בבית החולים, ללא קבלת הסכמה מהורי הילדים או מהנהלת בית החולים. ביוני [[1948]] פרסם לראשונה פארבר את ניסוייו בכתב העת [[ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין]]{{הערה|[http://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJM194806032382301 המאמר המקורי]}}.
 
במהלך [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות החמישים]] התקדם פארבר וחקר גידולים נוספים וחומרים כימיים נוספים, אך עקב יחסי האנוש המעורערים שלו, לא מצא מקום בבית החולים לילדים של בוסטון. במקביל יצא פארבר במאמץ לגיוס אמצעים כספיים להקמת מכון מחקר ייעודי למציאת תרופה לסרטן.
שורה 15 ⟵ 18:
במאי 1948 יצר יחד עם ארגון [[וראייטי (ארגון)|וראייטי]] [[קרן מחקר]]. סמלה של הקרן היה ילד חולה בן 12 בשם איינר גוסטפסון, שכונה "ג'ימי". הנער הופגש בשידור חי עם גיבוריו, שחקני קבוצת ה[[בייסבול]] [[בוסטון ברייבס]]. השידור, שלאחריו הוצבו קופות באצטדיוני ספורט ואולמות קולנוע, הוביל לגיוס התרומות הנרחב הראשון לשם מחקר הסרטן. בסיוע "קרן ג'ימי" הקים פארבר בית חולים ומכון מחקר מודרני בבוסטון.
 
אולם, עד מהרה הבין פארבר שלא די בגיוס כספים ושהמחקר מצריך הן משאבי-עתק והן תוכנית פדרלית ותמיכה פוליטית ממוקדת. לשם כך חבר לאשת החברה והשתדלנית [[מרי לסקר]]. מאמצע [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות החמישים]] ועד מותו פעל פארבר כחוקר הראשי וכרופא היחיד במועצת [[החברה האמריקנית לסרטן]].
 
ב-[[1958]] טיפלו פארבר ועוזריו ב[[נפרובלסטומה]] ("גידול וילמס") באמצעות [[אקטינומיצין D]] בשילוב הקרנות [[קרני רנטגן]]. היה זה הסרטן ה[[גרורה|גרורתי]] הראשון שנרפא בהצלחה מלאה כתוצאה מכימותרפיה.