חלוקת התנ"ך לסדרים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקלדה |
←פתיח: הפטרות |
||
שורה 1:
'''חלוקה לסדרים''' הינה שיטה לחלוקת ה[[תנ"ך]] למקטעים קצרים ששימשה בעם היהודי קודם לחלוקה ל[[חלוקת הפרקים בתנ"ך|פרקים]]. ב[[תורה]] ישנם 154{{הערה|אמנם ראו [[#כמות הסדרים|בהמשך]]}} סדרים וב{{מונחון|נ"ך|[[נביאים]] ו[[כתובים]]}} ישנם 293 סדרים נוספים. במנהג ארץ ישראל הקדום, היו [[קריאת התורה|קוראים בתורה]] בשבתות על פי חלוקת הסדרים, במחזור שאורכו כשלוש שנים וחצי.{{הערה|בשונה ממנהג [[יהדות בבל]], הנהוג כיום בכל עם ישראל, לקרוא בתורה במחזור שנתי, לפי החלוקה ל[[פרשת השבוע|פרשות]]}}.{{ציטוטון|"לבני {{מונחון|מערבא|ארץ ישראל (זהו הכינוי של ארץ ישראל ב[[תלמוד הבבלי]], משום שארץ ישראל מערבית לבבל}} ד{{מונחון|מסקי|מעלים, ובהקשר זה גומרים}} {{מונחון|לדאורייתא|את התורה}} ב{{מונחון|תלת שנין|שלוש שנים}}}}"{{הערה|{{תלמוד בבלי|מגילה|כט|ב}}}}.
כמו בחלוקה התורה לפרשות השבוע, גם בחלוקה הארץ ישראלית לסדרים היו הפטרות כפי שנמצא בגניזה הקהירית{{הערה|יוסף עופר, "סדרי נביאים וכתובים", תרביץ נח )תשמ"ט(, עמ' 173–189.}}.
במהלך הדורות חלוקה זו הוזכרה פעמים רבות וחלק [[מדרש|מספרות המדרש]] מחולקת על פיה. כמו כן, היא מוזכרת גם במהדורות של פרשנות לתנ"ך{{הערה|הקדמה לפירוש ה[[מלבי"ם]] - מהדורת פרשנות שנדפסה על פי ספרי המדרשים לפי ה"פרשתאות" שסומנו באותיות}}.
| |||