Aufheben – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 1:
ב[[גרמנית]], ל[[פועל (בלשנות)|פועל]] '''Aufheben''' ול[[שם עצם|שם העצם]] '''Aufhebung''' שלוש משמעויות שונות ואף סותרות: ביטולשלילה, העלאהשימור ושימורוהעלאה. כבכל [[שפה]], גם בגרמנית משמעותה של המילה, מתוך שלוש משמעויות אלה, נקבעת לפי ההקשר, אך ה[[פילוסוף]] ה[[גרמנים|גרמני]] [[גאורג וילהלם פרידריך הגל|הגל]] השתמש במילה להבעת השילוב של שלוש המשמעויות, בתארו את המתרחשה[[אונטולוגיה]] באינטראקציהה[[דיאלקטיקה|דיאלקטית]] ביןשל תזהתהליכי ל[[אנטיתזההתפתחות]], בהתאם לשיטתו הפילוסופית, או כפי שהוא כינה זאת - "[[לוגיקה]]". בהערה המשתרעת על עמוד וחצי בספרו "מדע הלוגיקה", הוא מציג את המשמעות שהוא מייחס למילה. המושג מופיע גם בכתביהם של [[קרל מרקס|מרקס]] ו[[זיגמונד פרויד|פרויד]].
אמנם בהקשר לוגי פורמאלי הרגיל, דבר לא יכול להיות דבר והיפוכו, בגלל [[חוק הסתירה]]. אבל בלוגיקה של הגל, ניתן להסביר תהליכי התפתחות כמכילים סתירות בהן דבר מכיל גם את שלילתו. ניתן להבין זאת באמצעות [[אנלוגיה]] בה הגל משתמש ב[[מבוא לתולדות-הפילוסופיה (הגל)]]: ההוויה של [[ילד]] היא Aufheben של הווית התינוק, היא שלילה שלו, אך בה בעת היא משמרת את הפוטנציאל של אותו תינוק ומייצרת העלאה למומנט הבא.
 
המושג מופיע גם בכתביהם של [[קרל מרקס|מרקס]] (בהקשר של [[מטריאליזם היסטורי]]) ואצל [[זיגמונד פרויד|פרויד]] (בהקשר של [[סובלימציה]]).
כל מאמץ אנושי, טען הגל, לא רק נבנה על בסיס מה שקדם לו, אלא גם מגיב לו ומבקר אותו. בתיאורים בני ימינו של הֶגֶלְיָאניזם, נהוג לחלק את ה[[דיאלקטיקה]] של הגל לשלוש תנועות הקרויות "'''תזה'''", "'''אנטיתזה'''" ו"'''סינתזה'''". הגל עצמו לא השתמש בחלוקה זו בדרך כלל, אף כי היא פותחה מוקדם יותר על ידי [[יוהאן גוטליב פיכטה|פיכטה]] בתארו את היחס השורר בין הפרט לבין העולם. הגל אמנם מזכיר את שתי התנועות הראשונות, אך אינו מזכיר את ה"סינתזה" אלא את ה"שלם". היחס בין האנטיתזה לתזה, והיחס של הסינתזה לשניהם הוא יחס של Aufhebung: שימור, ביטול והעלאה גם יחד. בהתאם לכך ראה הגל את האליליות ואת היהדות כתזה ואנטיתזה, ואילו את הנצרות ראה כסינתזה. אך גם סינתזה זו הופכת להיות בשלב הבא לתזה, וכך הלאה. לפי הבנתו, כל התפיסות הללו הובילו אל ההבנה השלמה והמודעת של הרוח המוחלט כסובייקט של ההוויה כולה, וכמגלמת את התבונה והחירות. המושגים הדתיים של האל לא היו אלא שלבים במסלול הדיאלקטי לקראת הבנה מודעת זו.
 
כל מאמץ אנושי, טען הגל, לא רק נבנה על בסיס מה שקדם לו, אלא גם מגיב לו ומבקר אותו. טעות נפוצה היא לחלק את ה[[דיאלקטיקה]] של הגל לשלוש תנועות הקרויות "'''תזה'''", "'''אנטיתזה'''" ו"'''סינתזה'''". הגל עצמו לא השתמש בחלוקה זו בדרך כלל, אף כי היא פותחה מוקדם יותר על ידי [[יוהאן גוטליב פיכטה|פיכטה]] (שהפיע על הגל רבות) בתארו את היחס השורר בין הפרט לבין העולם.
אצל הגל לא מתקיים שילוש סכמטי מעין זה, אין אנטיתזה חיצונית לתזה שמייצרת סינתזה, לשם המחשה על בסיס האנלוגיה של התינוק והילד שהוצגה לעיל: הילד אינו אנטיתזה של התינוק, אלא הוא תולדה של התהליכים והכוחות שפעלו בתינוק. תינוק צורך חלב כדי לשמר את עצמו, אך באופן סטיכי, החלב מפתח את מערכת העיכול שלו למערכת שמסוגלת לצרוך מאכלים מורכבים יותר ומאפשר לו לגדול ולהפוך לילד. הפוטנציאל להיות ילד כבר היה קיים בו, הוא איננו [[טרנסצנדנטי]] לתינוק, אלא [[אימננטי]].
 
==תרגום המושג==