הבדלים בין גרסאות בדף "יוסף אלרון"

נוספו 9,878 בתים ,  לפני 8 חודשים
עדכון
(עדכון)
תגיות: עריכה חזותית לבדיקה נוספת
|שם התפקיד=תפקידים בולטים
|פירוט=
*סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה
*שופט צבאי, סא"ל (במיל') בבית הדין הצבאי לערעורים
*יו"ר הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי-הדין
אלרון הביע דאגה מכך, שקיים חוסר אמון רב בקרב הציבור במערכת המשפט בכללותה, וציין מספר פעמים כי יש לחתור להשבת אותו אמון, שכן המערכת תלויה באמון הציבור{{הערה|יוסף אלרון, דברים בטקס פתיחת שנת המשפט - לשכת עוה"ד חיפה, 24 באוקטובר 2013}}. בהזדמנות אחרת אמר כי לא די בשיפור הממשק המנהלי שבין ציבור המתדיינים ועורכי הדין לבין בית המשפט, וכי גם השופטים צריכים לחתור לשיפור בתפקודם. עוד ציין, כי גם לעורכי הדין תפקיד חשוב בהשבת אמון הציבור במערכת{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.israelbar.org.il/article_inner.asp?pgId=220301&catId=6|הכותב=|כותרת=יוסף אלרון, נאום בטקס הסמכת עורכי דין חדשים, 27 באוגוסט 2013|אתר=|תאריך=}}}}.
 
אלרון שב ומדגיש את חשיבות הקשר עם האזרח וציין, לא אחת, כי חשוב להבין איך הדברים נראים מנקודת מבטו של אותו אזרח, שעבורו, "המפגש עם בתי המשפט הוא, לא פעם, מפגש טעון ומרגש, ולעיתים המפגש הדרמטי בחייו", לדבריו{{הערה|יוסף אלרון, דברים בפני העמותה למשפט ציבורי בישראל - נוסח מקוצר, 26 בינואר 2016}}. גישה כללית זו שזורה בפסיקותיו הןבהן בתחומיהוא המשפטמקפיד הפלילילהעצים והןאת בתחומיהאזרח המשפטבהתמודדותו המנהלימול והחוקתירשויות המדינה בהגנה על זכויותיו בכל תחומי המשפט.
 
=== משפט פלילי ===
פסיקתו של השופט אלרון במשפט הפלילי מתאפיינת בשילוב של מדיניות ענישה מחמירה לצד עמידה דווקנית ובלתי-מתפשרת על זכויות נאשמים, תוך בחינה מדוקדקת של הראיות שבפניו. כך, בעניינו של אלון חסן, לשעבר יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד, הדגיש השופט אלרון כי "אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות; ועליו להסיק את המסקנה המשפטית המתבקשת ממכלול העובדות שהוכחו בפניו, ולא על פי 'תחושת בטן' שאינה מבוססת היטב בראיות"<ref>{{פס"ד עליון|קישור=18038170.J10|סוג=ע"פ|עותר=מדינת ישראל|משיב=אלון חסן|ניתן ב=3 דצמבר 2019|פד"י=}}</ref>.
 
כמו כן, במקרה נוסף הרשיע השופט אלרון אדם בביצוע עבירות מין בקטינות לאחר שזוכה בבית המשפט המחוזי, וקבע כי כאשר הערכאה הדיונית קבעה כי גרסת מתלוננת "לכל הפחות 'אינה משוללת יסוד' ו'אינה שקרית', פתוחה הדרך בפני ערכאת הערעור לבחון לגופם את אותם קשיים וחוסרים ראייתיים שעוררו את הספק הסביר בליבה של הערכאה הדיונית"<ref>{{פס"ד עליון|קישור=19002290.J08|סוג=ע"פ|עותר=מדינת ישראל|משיב=פלוני|ניתן ב=30 בדצמבר 2019}}</ref>.
 
<br />
====ענישה====
השופטכך אלרוןלמשל, הוא מהמחמירים בענישה.באחד הואהמקרים התנגד, בדעת מיעוט, להקלה בעונשה של אישה שהורשעה בהזמנתבבקשירת קורבןקשר שנהרגובסיוע למקוםלתקיפה, בובגין יפגעוהזמנתו בו,של ללאאדם שידעהלאזור מגוריה על מנת לאפשר את מהותתקיפתו התקיפהעל-ידי המתוכננתמכרה – תקיפה אשר הסתיימה במותו. לטענתובפסק דינו, העבירההשופט שלהאלרון היאעמד חמורההשופט אלרון על חומרת העבירות וקבע כי היא ואינהאינה עומדת בתנאים להקלה בעונש עלמשיקולי שיקום. בנוסף,תוך שהדגיש קבעכי ש"שיקול השיקום אינו השיקול היחיד שיש להביא במנין השיקולים לצורך גזירת דינו של נאשם. הקלה בעונשו של נאשם בשל שיקולי שיקום מהווה חריג ..."{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=17066370.A12|סוג=ע"פ|עותר=אליזבת קרנדל|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=18 באפריל 2018}}}}.
 
במקרה נוסף, בו רוצח פנה לבית המשפט בדרישה שיקבע שהוא זכאי לשחרור מוקדם, הביע אלרון, למעלה מן הצורך, את שאט נפשו מחומרת העבירה של הרוצח{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=17051210.J05|סוג=ע"פ|עותר=אילן טסלר|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=11 במרץ 2018}}}}. בערעורו של הרב [[עזרא שיינברג]] שהורשע בביצוע עבירות מין, הביע אלרון התנגדות ל[[הסדר טיעון|הסדר הטיעון]] שהושג עם שיינברגעמו וכתב: "אני מביע פליאה על הסדר הטיעון העונשי אליו הגיעו הצדדים, אף לאחר שהוצג לנו הנימוק שעמד בבסיס ההגעה להסדר. לגישתי, על אף שהעונש שהוטל על המערער על ידי בית המשפט המחוזי מצוי ברף העליון של טווח הענישה שעליו הסכימו הצדדים במסגרת הסדר הטיעון, עונש זה אינו הולם כלל את חומרת מעשיו."{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=18024540.M10|סוג=ע"פ|עותר=עזרא שיינברג|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=6 בדצמבר 2018}}}}
 
במקרים נוספים, בהם שנגעושהתייחסו לעבירות של שימוש בנשק{{הערה|שם=סובח}} ו[[הריגה]] בתאונת דרכים שנגרמה בגללבשל מעבר באור אדום{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=18049080.J04|סוג=ע"פ|עותר=פואד אל עסייוי|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=7 נובמבר 2019}}}} הוביל להחמרה בענישה.
 
אלרון התנגד להקלה משמעותית בעונש בעקבות [[סולחה]] בין הצדדים. בהקשר זה הוא כתב{{הערה|שם=סובח|{{פס"ד עליון|קישור=19044060.J01|סוג=ע"פ|עותר=מדינת ישראל|משיב=יונס סובח|ניתן ב=5 נובמבר 2019}}}}:
:"מתן גושפנקה ל"סולחות" כמעין "מרכיב משלים" לדרכי הענישה הקבועים בדין, יש בו כדי להוות מעין הפרטה פסולה של ההליך הפלילי. לא זו בלבד שאין במערך ההסכמות בין משפחת העבריין לבין משפחת הקורבן כדי להוות חלופה לדין הפלילי, אלא שהשלמה עם מעגל אלימות הכולל שימוש בנשק חם בטרם הצדדים פועלים ליישוב מחלוקותיהם "בדרכי שלום" חותר תחת יסודות הדין הפלילי. איתותה של מערכת המשפט כי "סולחה" עשויה להביא להקלה משמעותית בעונשו של העבריין מחליש את ההרתעה מפני ביצוע עבירות וחושף את קורבן העבירה ואת משפחתו ללחצים פסולים."
 
אלרון התנגדהביע להצעהאת דעתו נגד ההצעה להרחיב את תחולת האפשרות להטיל עונש מופחת על רוצחים הסובלים מהפרעות נפשיות שאין בהן כדי לפטור אותם מאחריות פלילית, וכתב: "בבוא בית המשפט להכריע אם התקיימו התנאים האמורים באופן המצדיק הטלת עונש מופחת על נאשם, עליו לשוות לנגד עיניו את הערך של קדושת חיי אדם, שהופר ונרמס במעשה הרצח, ולנהוג במידה כפולה ומכופלת של זהירות בטרם ישית עונש מופחת על נאשם. לטעמי, קביעתו של עונש מופחת צריכה להישמר אפוא לאותם מצבים חריגים ביותר"{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=14018280.J24|סוג=ע"פ|עותר=אשר דאהן|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=27 ביוני 2019}}}}.
 
השופט אלרון קבע לא אחת כי "חומרה מיוחדת יש לייחס לפגיעה בקטינים בתוך המסגרת המשפחתית ובתוך ביתם שלהם, שאמור היה לשמש עבורם מבצר מוגן"{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=18029650.J09|סוג=ע"פ|עותר=פלוני|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=12 ביוני 2019}}}}. כך, באחד המקרים ציין אלרון כי "הענישה המחמירה בשל עבריינות המין בתוך המשפחה המבוצעת על ידי דמויות בעלות סמכות בתוך התא המשפחתי, מבטאת סלידה עמוקה מהניצול של המבנה המשפחתי, שבבסיסו הורים ואחים בוגרים לעומת ילדים רכים בשנים התלויים באופן כמעט מוחלט בדמויות המשמעותיות במשפחה". לדבריו, גם "כאשר גורם אחר במשפחה זוכה למעמד דומה [לזה של הורה], ומנצלו לשם פגיעה מינית בבן-בת משפחה, השיקולים שבבסיס הצורך בענישה מחמירה ומרתיעה נותרים בעינם"{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=18045280.J07|סוג=ע"פ|עותר=פלוני|משיב=מדינת ישראל ופלונית|ניתן ב=16 ביוני 2019}}}}.
 
לגבי עבירות מס כתב אלרון{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=18090040.J01|סוג=רע"פ|עותר=יצחקי|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=31 בדצמבר 2018}}}}:
במישור הפרוצדורלי, עמד השופט אלרון פעמים רבות על ההכרח שבהקפדה על תקינות ההליך הפלילי וההגנה על זכויותיהם של נאשמים במסגרתו.<ref>{{פס"ד עליון|קישור=19061850.J05|סוג=בש"פ|עותר=פלוני|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=2 באוקטובר 2019}}</ref>
 
במספר מקרים הדגיש כי על רשויות החקירה להקפיד על הוראות הדין ועל הוראות נהלי החקירה לשם הגנה על זכויות נחקרים. לדבריו במקרים שבהם רשויות החקירה חורגות מסמכויותיהן ופוגעות בזכויות הנחקרים אל לחוקרי המשטרה להניח כי כל פעולותיהם יזכו להכשר מצד בתי המשפט.
במקרה אחד, הונחו לפתחו שתי בקשות רשות ערר מטעם נאשמים שערריהם על עיכוב שחרורם ממעצר נדחו על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב ללא דיון. אלרון קיבל את עמדת המבקשים והורה לבית המשפט המחוזי בתל אביב לקיים את הדיון בעררים עוד באותו הערב, ואף ביקש להעביר את החלטותיו במישרין לנשיא בית משפט המחוזי בתל אביב. בהחלטתו כתב אלרון כי "דחיית הערר על אתר ומבלי לשמוע את טיעוני בא-כוח המבקש, תוך קיום דיון כנדרש, מהווה פגיעה של ממש בזכותו של המבקש להליך הוגן ולקבלת יומו בפני בית המשפט"{{הערה|{{פס"ד עליון|19004960.J01|סוג=בש"פ|עותר=משה קחלון לוי|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=20 בינואר 2019}}}}.
 
כך, קבע כי ככלל, אין להעניק צו חיפוש בטלפון נייד במקרים שבהם בבסיס הבקשה למתן הצו מידע שהושג בחיפוש קודם במכשיר שבוצע שלא כדין. זאת, בין היתר במטרה למנוע פגיעה חמורה בזכות הנחקר לפרטיות, וכן למנוע "מסע דיג" של רשויות החקירה במכשירי הטלפון הניידים של נחקרים על מנת למצוא פיסת מידע שתצדיק בהמשך הדרך הוצאת צו חיפוש. בהקשר זה כתב כי:<blockquote>"ביצוע עבירות על-ידי גורמי אכיפת החוק מהווה תופעה פסולה שאין להשלים עימה. המטרה אינה מקדשת את האמצעים, ואין בעצם השאיפה למיצוי החקירה כדי להתיר לחוקרי המשטרה לבצע עבירות האסורות בדין. על רשויות החקירה להקפיד הקפד היטב על הוראות החוק ועל יישום נהלי החקירה, ולהוות דוגמה לכל אזרח להתנהגות נאותה. לא יעלה על הדעת כי במסגרת מאמציהן למיגור הפשיעה יבצעו חוקרי המשטרה פעולות המנוגדות לדין, שהרי אין מתקנים עוול בעוול [...] הליכי חקירה בלתי תקינים עלולים להוביל בסופו של יום לחוסר אמון בתוצאות החקירה – הן מצד בית המשפט הדן בהליך העיקרי והן מצד הציבור. חקירה שאינה מתנהלת בשום שכל זורעת ספקות בליבו של בית המשפט, מקשה עליו לברר את העובדות הדרושות להכרעתו – ופוגמת בהליך הפלילי ובאמון הציבור בו"<ref>{{פס"ד עליון|קישור=19079170.J10|סוג=בש"פ|עותר=יונתן אוריך|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=25 דצמבר 2019|פד"י=}}</ref>.</blockquote>השופט אלרון אף הביע ביקורת על התנהלות הרשויות במקרה שבו חומרי החקירה לא הועברו במלואם לנאשם, וסבר כי די בכך בכדי להצדיק מתן היתר לחזור בו מהודאתו בביצוע העבירות שיוחסו לו. לשיטתו:<blockquote>"הפגיעה בזכות העיון בחומרי החקירה מהווה פגיעה ממשית ומהותית בזכותו של נאשם להליך הוגן, ובפרט באפשרותו להתגונן מפני האישומים המיוחסים לו. פגיעה שכזו, של אי-העברת חומרי חקירה, יכול שתעלה בנסיבות מסוימות עד כדי חשש לעיוות דין של ממש, אשר יצדיק מתן היתר לנאשם לחזור בו מהודייתו"<ref>{{פס"ד עליון|קישור=18057350.J14|סוג=ע"פ|עותר=דוד (דאוד) גודובסקי|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=9 דצמבר 2019|פד"י=}}</ref>.</blockquote>במקרה אחד, הונחו לפתחו שתי בקשות רשות ערר מטעם נאשמים שערריהם על עיכוב שחרורם ממעצר נדחו על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב ללא דיון. השופט אלרון קיבל את עמדת המבקשים והורה לבית המשפט המחוזי בתל אביב לקיים את הדיון בעררים עוד באותו הערב, ואף ביקש להעביר את החלטותיו במישרין לנשיא בית משפט המחוזי בתל אביב. בהחלטתו כתב אלרון כי "דחיית הערר על אתר ומבלי לשמוע את טיעוני בא-כוח המבקש, תוך קיום דיון כנדרש, מהווה פגיעה של ממש בזכותו של המבקש להליך הוגן ולקבלת יומו בפני בית המשפט"{{הערה|{{פס"ד עליון|19004960.J01|סוג=בש"פ|עותר=משה קחלון לוי|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=20 בינואר 2019}}}}.
במקרה נוסף הורה השופט אלרון להביא עצור לבדיקה פסיכיאטרית לאלתר, בליל שישי, לאחר שבתי המשפט השלום והמחוזי לא דנו בבקשה לעשות כן והורו על מעצרו ללא נוכחות עורך דין בשל כניסת השבת{{הערה|[https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\19\260\042\j01&fileName=19042260.J01&type=2 בש"פ 4226/19 פלוני נ' מדינת ישראל (21.6.2019)]; {{קישור כללי|כתובת=https://www.ifat.com/InfoBuzzerItemPage/?resourceId=9288802&appUser=0&resourceId=9288802&appUser=0|כותרת=Info Buzzer|אתר=www.ifat.com|תאריך_וידוא=2019-06-30}}}}.
 
במקרה נוסף הורה השופט אלרון להביא עצור לבדיקה פסיכיאטרית לאלתר, בליל שישי, לאחר שבתי המשפט השלום והמחוזי לא דנו בבקשה לעשות כן והורו על מעצרו ללא נוכחות עורך דין בשל כניסת השבת{{הערה|[https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\19\260\042\j01&fileName=19042260.J01&type=2 בש"פ 4226/19 פלוני נ' מדינת ישראל (21.6.2019)]; {{קישור כללי|כתובת=https://www.ifat.com/InfoBuzzerItemPage/?resourceId=9288802&appUser=0&resourceId=9288802&appUser=0|כותרת=Info Buzzer|אתר=www.ifat.com|תאריך_וידוא=2019-06-30}}}}.
במקרה נוסף דן בערריהם של שני נאשמים שנעצרו עד תום ההליכים, בהתבסס על דברים שמסר אחד מהם למדובב, וכן על שיחה שנערכה בינו לבין אמו בעידוד חוקריו, אשר הציעו לו, לכאורה, לשמש כעד מדינה. בהחלטתו קיבל השופט אלרון את העררים והורה לבית המשפט המחוזי לבחון את שחרורם של העוררים לחלופת מעצר הדוקה, בקובעו כי יש לייחס לפגמים שנפלו בהליך החקירה נפקות ומשקל גם במסגרת הליך הדיוני של הבקשה למעצר עד תום ההליכים. אלרון הוסיף כי:
:"מטבע הדברים, החקירה המשטרתית יכולה להתנהל בשום שכל, בתבונה, ואף בתחבולה, ובלבד שהדבר לא יפגע בזכויותיהם של הנחקרים, לא יפגום בתוצרי החקירה העתידיים, לא יעמיד בספק את דבר קבילותם ואף לא יפחית ממשקלם הראייתי"{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=18056120.J02|סוג=בש"פ|עותר=גבאי|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=23 באוגוסט 2018}}}}.
 
הקפדה זו על זכויותיהם של נאשמים באה לידי ביטוי גם בפסיקותיו הנוגעות להחלטותיהם של בתי המשפט להורות על מעצרם של נאשמים עד לתום ההליכים ולא לשחררם לחלופת מעצר. לשיטתו, "גם כאשר מדובר בעבירה החמורה ביותר בספר החוקים, ובהתקיים עילות למעצרו של הנאשם, מצוות המחוקק היא לבחון אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור שפגיעתם בחירותו של הנאשם פחותה"{{הערה|[https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\18\040\068\j02&fileName=18068040.J02&type=2 בש"פ 6804/18 טרייסי קדיס נ' מדינת ישראל (17.10.2018)]}}. בעניין אחר הדגיש כי "במסגרת מכלול השיקולים שיש לבחון בהחלטה על מעצר עד תום הליכים, יש להתייחס גם להשלכות המעצר על ילדי הנאשם"{{הערה|[https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\19\850\017\j01&fileName=19017850.J01&type=2 בש"פ 1785/19 בלסם שראיעה נ' מדינת ישראל (25.3.2019)]}}.
לצד זאת, השופט אלרון אינו חוסך בביקורת על הימשכותם של הליכים פליליים בבתי המשפט בעוד הנאשם מצוי במעצר, וקרא לא אחת לבתי המשפט להאיץ את הדיונים ולהביא לסיום ההליכים{{הערה|[https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\19\400\018\j02&fileName=19018400.J02&type=2 בש"פ 1840/19 מדינת ישראל נ' פרדר (18.3.2019)]; [https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\18\770\038\j03&fileName=18038770.J03&type=2 בש"פ 3877/18 מדינת ישראל נ. אוסאמה אבו כאטר (28.5.2018)]}}.
 
כך, באחד המקרים קבע השופט אלרון כי "מציאות שבה נאשם שוהה במעצר למעלה משנה וחצי בטרם הוחלט כי נסיבותיו מצדיקות את מעצרו עד תום ההליכים, היא כמעט בלתי נתפסת, ויש לעשות ככל הניתן כדי למנוע הישנותה במקרים אחרים". לצורך כך אף קרא אלרון ל"שינוי חקיקתי שעל פיו שלוש או ארבע הבקשות הראשונות להארכת מעצרם של נאשמים לפי סעיף 62 לחוק המעצרים תוגשנה לבית המשפט שבו מתנהל תיק המעצר, ותידונה על ידי נשיא בית המשפט", וזאת במטרה להביא "למודעות גדולה יותר ומעורבות הכרחית של נשיאי בתי המשפט באשר להתקדמות תיק המעצר לצד שמיעת התיק העיקרי", ולאפשר "התנהלות מבוקרת, מפוקחת יותר, ובכלל זה ניוד שופטים בתוך בית המשפט לצורך מתן קדימות לתיקים בהם נדרש זמן שיפוטי רב יותר מהמקובל, כאשר ברקע נלקחת בחשבון שהותם של הנאשמים במעצר עד שיוכרע דינם"{{הערה|[https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\19\200\041\j14&fileName=19041200.J14&type=2 בש"פ 4120/19 מדינת ישראל נ' עודה (4.7.2019)]}}.
 
באחת מהחלטותיו קבע כי ההסדר הקיים, המאפשר לתביעה להגיש חומר חסוי לצורך ביסוס קיומה של עילת מעצר עד תום ההליכים "אינו חף מקשיים ומעורר חוסר נחת ניכר, שהרי יש בו כדי לפגוע בזכותו הבסיסית של נאשם להתמודד עם הטענות המופנות נגדו, ואף לפגום ביכולתו של הסנגור להעניק לו ייעוץ וייצוג משפטי הולם בהיעדר ידיעה ברורה אודות טיב הראיות החסויות להן טוענת המאשימה"{{הערה|[https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\19\870\017\j01&fileName=19017870.J01&type=2 בש"פ 1787/19 נעמאן אבו זניד נ' מדינת ישראל (28.3.2019)]}}.
השופט אלרון מקפיד להדגיש בפסיקותיו כי "בית המשפט הבוחן החלטה מינהלית אינו מחליף את שיקול דעתה של הרשות המינהלית אשר מופקדת על קבלת ההחלטה בשיקול דעתו שלו, ואינו מתערב בהחלטה אף אם ניתן היה לקבל החלטה טובה יותר". לשיטתו, "תפקידו של בית המשפט מתמצה בבחינת סבירות ההחלטה והליך קבלתה, באופן הבוחן האם נפלו פגמים המצדיקים את ביטולה"{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=16073100.J11|סוג=עע"מ|עותר=עירית בת ים|משיב=ועדת המשנה לעררים|ניתן ב=23 באוקטובר 2018}} ; {{פס"ד עליון|קישור=18014600.J02|סוג=בג"ץ|עותר=יהודה דרורי|משיב=הוועדה לבחירת שופטים|ניתן ב=21 בפברואר 2018}} ;{{פס"ד עליון|קישור=19001220.A11|סוג=עע"מ|עותר=עמותת זכרון זאב צבי|משיב=מועצת עיריית ירושלים|ניתן ב=4 באוגוסט 2019}} ;{{פס"ד עליון|קישור=15065250.O43|סוג=בג"צ|עותר=ארגון עמק שווה |משיב=ועדת המשנה להתנגדויות של מועצת התכנון העליונה|ניתן ב=6 באוגוסט 2019}}}}.
 
ביןבמסגרת היתרעתירה עמדהקוראת להכריז על נבצרותו של ראש הממשלה בגין כתבי אישום שהוגשו נגדו חודשים ספורים לפני הבחירות לכנסת ה-23, קבע השופט אלרון כי:<blockquote>"בנקודת הזמן בה אנו עומדים, לא נדרשת הכרעה שיפוטית בסוגיות המשפטיות שמעוררות העתירות. כידוע, אמש אושרה בקריאה שניה ושלישית בכנסת הצעת החוק להתפזרות הכנסת העשרים ושתיים והקדמת הבחירות, התש"ף – 2019, ובעקבות זאת הודע לציבור על עריכת בחירות חדשות לכנסת העשרים ושלוש בעוד כחודשיים ומחצה. בנסיבות אלה, לנוכח עריכתן של בחירות חדשות במועד קרוב, שתוצאתן אינה ידועה, מתייתר הצורך כי בית המשפט יכריע כעת בסוגיות שמעוררות העתירות דנן"<ref>{{פס"ד עליון|קישור=19079280.J03|סוג=בג"ץ|עותר=שפיק רפול|משיב=ראש ממשלת ישראל|ניתן ב=12 בדצמבר 2019}}</ref>.</blockquote>באחד מפסקי דינו עמד השופט אלרון על שיקול הדעת הרחב המסור לרשויות התביעה בהחלטה על פתיחה בחקירה פלילית כמו בהחלטה אם להעמיד אדם לדין{{הערה|[https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\19\430\019\j03&fileName=19019430.J03&type=2 בג"ץ 1943/19 עמותת "חוזה חדש" נ' היועץ המשפטי לממשלה (21.3.2019)]; [https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\19\070\019\j04&fileName=19019070.J04&type=2 בג"ץ 1907/19 פלונית נ' פרקליט המדינה (25.3.2019)]; [https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\18\960\067\j07&fileName=18067960.J07&type=2 בג"ץ 6796/18 סעדי נ' המחלקה לחקירות שוטרים (14.3.2019)]; [https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\18\470\068\j06&fileName=18068470.J06&type=2 בג"ץ 6847/18 טאצ'ר-גואל נ' פרקליט המדינה (6.1.2019)]; [https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\18\160\015\j06&fileName=18015160.J06&type=2 בג"ץ 1516/18 ורקשטל נ' היועץ המשפטי לממשלה (26.6.2018).]}}.
 
באחד המקרים קבע שאין מלהתערב בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא להעמיד לדין פלילי חוקרי שב"כ בשל טענות לעינויים במהלך חקירה של אדם פלסטיני. בפסק הדין נקבע כי תיאוריו של המתלונן את האמצעים שהופעלו נגדו לא הוכרחוהוכחו, וכי "האמצעים המיוחדים" שהשב"כ הודה בנקיטתם נדרשו לצורך סיכולה המיידי של "סכנה מוחשית של פגיעה בחיי אדם", ועל כן השימוש שעשו חוקריו באמצעים אלה חוסה תחת "סייג הצורך". כמו כן נדחתה בפסק הדין העתירה לביטול הנחיות בשב"כ, המאפשרות התייעצות של חוקרים עם דרגים בכירים מהם באשר להפעלת "אמצעים מיוחדים" במהלך החקירות{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=17090180.J11|סוג=בג"ץ|עותר=טביש|משיב=היועץ המשפטי לממשלה|ניתן ב=26 בנובמבר 2018}}}}. בקשה לדיון נוסף על פסק הדין נדחתה בהחלטת [[נשיא בית המשפט העליון|נשיאת בית המשפט העליון]], השופטת [[אסתר חיות]]{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=18091050.V03|סוג=דנג"ץ|עותר=טביש|משיב=היועץ המשפטי לממשלה|ניתן ב=25 בפברואר 2019}}}}.
 
השופט אלרון דחה בדעת רוב, דרישה לפרסום זהותם של מבצעי [[חפירה ארכאולוגית|חפירות ארכאולוגיות]] שבוצעו באזור [[יהודה ושומרון]], שבקשו ששמם לא יפורסם, בין היתר לאחר שאימץ את עמדת [[משרד החוץ]] שלפיה פרסום המידע עלול להוביל לפגיעה ביחסי החוץ של ישראל{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=16100140.J16|סוג=עע"מ|עותר=יש דין - ארגון מתנדבים לזכויות אדם|משיב=המינהל האזרחי איו"ש|ניתן ב=16 במאי 2019, סעיף 35}}}}.
במקרה אחר הוא קבע כי החלטת [[משרד הבריאות]] האוסרת על ביצוע לידות בית ב"מרכזי לידה טבעית", סבירה ומידתית, וזאת תוך שציין שאף שיש טעם בעמדת העותרות באשר ליתרונות הגלומים בלידה מחוץ לכותלי בית החולים, הרי ש"בהפעילו ביקורת שיפוטית על החלטת הרשות, בית המשפט אינו נדרש להכריע מי מבין העמדות נכונה או ראויה יותר בעיניו; עליו לבחון האם החלטתה של הרשות התקבלה על סמך שיקולים ענייניים ומקצועיים והאם היא מצויה במתחם הסבירות". לאחר איזון שערך בין זכותן של יולדות לאוטונומיה ולפרטיות לבין הרצון להגן על חייהם ובריאותם של היולדת והיילוד, קבע כי לא נפל פגם בהחלטת משרד הבריאות בעניין זה{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=17054280.J07|סוג=בג"ץ|עותר=רום|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=18 ביוני 2018}}}}. אלרון גם סירב בדעת הרוב להתערב בשיקול מנהל השירותים הווטרינריים באיזון בין צער בעלי חיים לבריאות הציבור{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=19008610.Z12|סוג=עע"מ|עותר=מדינת ישראל – משרד החקלאות ופיתוח הכפר|משיב=נח - התאחדות ישראלית של ארגונים|ניתן ב=26 ביוני 2019}}}}.
 
במספר מקרים אחרים השופט אלרון נמנע מלהתערב בשיקול דעתן של רשויות התכנון, וציין כי בית המשפט "ייטה שלא להתערב בהחלטותיהם של גופי התכנון אלא אם הוכח קיומו של פגם משפטי בהליך קבלת ההחלטות, או שההחלטה לוקה בחוסר סבירות קיצוני"{{הערה|[https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\17\740\059\j11&fileName=17059740.J11&type=2 בג"ץ 5974/17 המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה (23.1.2019)]. ראו גם עע"מ 7310/16 עיריית בת ים נ' ועדת המשנה לעררים המועצה הארצית לתכנון ובניה (23.10.2018).}}{{הערה|וראו גם: {{פס"ד עליון|קישור=18006940.J08|סוג=עע"מ|עותר=אבו נאב אוסאמה ואח'|משיב=המועצה הארצית לתכנון ובניה, משרד הפנים|ניתן ב=2 ביוני 2019}}{{ש}}{{פס"ד עליון|קישור=17094030.E15|סוג=עע"מ|עותר=הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור|משיב=אלון צבי כרמלי ואח'|ניתן ב=26 ביוני 2019}}}}.
 
לצד גישה זו, המעניקה לרשויות המדינה שיקול דעת נרחב יחסית להפעיל את סמכויותיהן, מדגיש השופט אלרון בפסיקותיו את החובה החלה עליהן לשמור על זכויותיהם של כלל קבוצות האוכלוסייה.
כמו כן, במסגרת עתירה לתרגום אחת מבחינות הבגרות לערבית במלואה לאחר שהתברר כי רק חלקים ממנה תורגמו לערבית, הדגיש השופט אלרון כי על משרד החינוך להבטיח "שמערכי הבחינות בשפה הערבית לא ייפלו במאומה מאלה בשפה העברית"{{הערה|[https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\19\690\040\j06&fileName=19040690.J06&type=2 בג"ץ 4069/19 סלאח נ' מנכ"ל משרד החינוך(18.6.2019)]}}.
 
===נזיקיןמשפט אזרחי===
בהתייחס לתביעות בנזיקין על רשלנות הרשויות בביצוע תפקידי רישוי ופיקוח הסתייג מעמדתמהעמדה [[יעללפיה וילנר]]יש וכתבלצמצם את היקף אחריות המדינה בנזיקין, בין היתר מאחר שהדבר עשוי להותיר את הפרט הנפגע בשל התרשלות רשויות המדינה בפני שוקת שבורה{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=18017510.R13|סוג=ע"א|עותר=עיריית אשקלון|משיב=פלוני|ניתן ב=2 באוקטובר 2019}}}}:
:"השופטת וילנר הדגישה בחוות דעתה כי הרחבת אחריות רשויות המדינה בנזיקין במקרים בהם המזיק הישיר פטור מאחריות עלולה להביא ל-"הצפתן" בתביעות נזיקין רבות ולפגוע בציבור משלמי המסים המממן את תשלום הפיצוי[. אלא שלמול נימוקים אלו ניצבים שיקולים מתחרים רבים. כך למשל,.] ספק אם נכון ומוצדק לגלגל את עלות התרשלותה של הרשות על כתפיו של הנפגע המזדמן אשר איתרע מזלו ורשלנותה הסבה לו נזק. לדידי, במקרים מסוג אלו מוטב להטיל את עלות רשלנותה של הרשות על פני הציבור כולו – ולא להותיר את הנפגע ללא סעד. השיקולים התומכים בהטלת אחריות נזיקית על רשויות ציבוריות עמדו ביסוד המגמה אשר השתרשה בעשורים האחרונים לפיה יש דווקא להרחיב את אחריותן בנזיקין. ... יודגש כי אין במגמה זו כשלעצמה כדי להפוך את המדינה ל"מבטחת על", אלא להשוות את מעמד גופי המדינה לכל גוף מאוגד אחר האחראי על נזקי רשלנותו."
 
בתביעתן של משפחות הטוענות לנזקים הנפשיים הקשים שנגרמו להן על-ידי רשויות המדינה מחמת חלקן בהיעלמות ילדיהם ואחיהם מבתי התינוקות במחנות העולים בהם שוכנו עם עלייתם ארצה ומבתי החולים, במסגרת הפרשה המכונה "פרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן", קבע השופט אלרון כי היעלמותם המוחלטת של הילדים מבלי להותיר כל עקבות, מעוררים כולם לכאורה חשדות מטרידים באשר לדפוס פעולה אחד מצד המשיבות, אשר עשוי להקים את זכותם של המערערים לסעד בסופו של ההליך"; וכי יש לאפשר למשפחות להגיש את תביעותיהן יחד, בין היתר על מנת להקל עליהן לממש את זכות הגישה לערכאות. בהקשר זה קבע כי:<blockquote>"אמנם, החלטת בית משפט שלא להתיר צירוף תובעים לכאורה אינה שוללת את האפשרות מאותם תובעים לנהל את תביעתם באופן נפרד ועצמאי; אך הלכה למעשה פעמים רבות הם יבחרו שלא לעשות כן, משיקולי עלות-תועלת. ככל שעלות ניהול ההליך המשפטי הבודד גבוהה, ובפרט כאשר היא גבוהה מעלויות המשפט של הנתבע, עלולים התובעים שלא למצות את זכויותיהם ולהימנע מהגשת תביעות נפרדות. פיצול התביעות צפוי לייקר את ההליך עבור כל אחד מהתובעים – באופן שעלול להפוך את ההליך המשפטי ללא כדאי. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר הנתבע הוא תאגיד או רשות מרשויות המדינה, שלהם משאבים רבים בהשוואה למשאבים שיכול התובע להקצות לצורך ניהול תביעתו. זאת ועוד, במקרים שבהם קיים מכנה משותף בין התביעות, העלות השולית של הנתבע בניהול כל אחת מהתביעות הללו תפחת. פערים אלו עלולים אף הם למנוע מהתובעים להגיש את תביעתם, או להסתפק בפשרה אשר שוויה נמוך מערך התביעה"<ref>{{פס"ד עליון|קישור=19023920.J09|סוג=ע"א|עותר=סלמה עוזרי|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=24 בדצמבר 2019}}</ref>.</blockquote>כמו כן, בתביעתם של כמה מיוצאי גרמניה נגד הארגון למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי, סבר השופט אלרון כי יש להקל בדרישת הוכחת הנזק שנגרם להם, וקבע בדעת מיעוט כי יש להחזיר את הדיונים לערכאות הדיוניות בכדי שאלו יקבעו את שיעור הנזק על דרך האומדנא<ref>{{פס"ד עליון|קישור=16009090.N07|סוג=ע"א|עותר=ישראל פרי|משיב=סידרנסקי בדש חינה|ניתן ב=27 בפברואר 2019}}</ref>.
 
במקרה אחר קבע השופט אלרון כי כאשר רשויות המדינה משתהות בפינוי ברי-רשות במקרקעין ציבוריים ומייצרות חוסר בהירות באשר לחוקיות ההחזקה במקרקעין, הדבר עשוי למנוע מהן לגבות דמי שימוש בגין ההחזקה בהם – וזאת בין היתר מתוקף חובת ההגינות המוגברת החלה עליהן<ref>{{פס"ד עליון|קישור=17087610.A20|סוג=ע"א|עותר=מדינת ישראל|משיב=מפעלי תחנות בע"מ|ניתן ב=11 בדצמבר 2019}}</ref>.
 
*בפסק דין בערעור אזרחי קבע השופט אלרון כי הרצאות בעל-פה עשויות, באופן עקרוני, להיחשב יצירה המקנה לבעליה זכויות יוצרים{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=15087420.J13|סוג=ע"א|עותר=אסטרולוג הוצאה לאור בע"מ|משיב=רון|ניתן ב=3 בדצמבר 2017}}}}.
 
===תיקים מרכזיים===
 
במהלך כהונתו כשופט בבית המשפט העליון דן השופט אלרון, בין היתר, בתיקים הבאים:
*
*בפסק דין בערעור אזרחי קבע השופט אלרון כי הרצאות בעל-פה עשויות, באופן עקרוני, להיחשב יצירה המקנה לבעליה זכויות יוצרים{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=15087420.J13|סוג=ע"א|עותר=אסטרולוג הוצאה לאור בע"מ|משיב=רון|ניתן ב=3 בדצמבר 2017}}}}.
*בפסק דין שניתן לגבי שלושה ערעורים מנהליים, קבע אלרון כי יש לפרש בצורה רחבה את המונח "הסתרה" בחוק המאבק בטרור, המאפשר למדינה לתפוס ולהחרים טובין שנעשה ניסיון להבריחם לרצועת עזה, כך שהוא יחול לא רק על הסלקת הציוד, אלא על כל פעולה שיש בה כדי להקשות על גילויו של הרכוש{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=18009980.J10|סוג=עע"מ|עותר=שר הביטחון|משיב=דיסקל 1971 בע"מ|ניתן ב=29 בינואר 2019}}}}.
 
 
== ממאמריו ==
*"השופט החוקר על-פי חוק חקירת סיבות מוות", תשי"ח - 1958, ספר שמגר - מאמרים, חלק ב', ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, תשס"ג - 2003. במאמר זה סקר את פסיקות בתי המשפט ביחס להליך חקירת סיבת מוות על ידי שופט, ועמד על השימוש הגובר בהליך זה.
*"קבלת ראיות שלא על פי סדר הדין" - ספר עדי אזר ז"ל - המשפט, כרך י"ב - כתב עת לענייני משפט בית הספר למשפטים המסלול האקדמי, המכללה למינהל, התשס"ז - 2007. במאמר זה עמד על המסגרת המשפטית להגשת ראיות לשלא על פי סדרי דין, תוך התמקדות בדין הפלילי, והציע כי במסגרת הכרעת הערכאה הדיונית בשאלה אם להתיר הצגת ראיה נוספת שלא במועדה, יהיה עליה להכריע בסוגיה גם על פי אמות המידה המנחות את ערכאת הערעור באותם מקרים בהם ראיה זו הייתה מובאת בפניה.
*"תסקיר מבחן ותסקיר קורבן: שיקולים משפטיים ואתיים", ספר "סוגיות בפסיכולוגיה, משפט ואתיקה בישראל, אבחון, טיפול ושיפוט", הוצאת דיונון, 2008. במאמר זה עמד על הקושי הטמון בהחלטה לגבי חשיפת תוכנם של התסקירים במסגרת ההליך הפלילי, והציע בין היתר כי כותבי התסקירים וחוות-הדעת המקצועיות יביעו את דעתם בכתב על גב התסקירים וחוות-הדעת, בנוגע לחיסיון הדו״ח בכללותו או בחלקו.
*"חוות דעת פסיכיאטריות מנוגדות - השיקולים שבבסיס ההכרעה השיפוטית", בתוך: סוגיות יישומיות בפסיכולוגיה משפטית - הוצאת פרובוק, 2011. במאמר זה הציע השופט אלרון מספר כללי אצבע להכרעה בין חוות-דעת פסיכיאטריות מנוגדות, והדגימם באמצעות פסיקות בתי המשפט בנושא.
 
== קישורים חיצוניים ==
משתמש אלמוני