מהומות הגזע בשיקגו (1919) – הבדלי גרסאות

בדוח הוועדה שחקרה את האירועים נכתב שכוחות המשטרה התקשו להתשלטלהשתלט על המהומות כיוון שלא היה להם כוח אדם מספיק, כיוון שהמשמעת של כוחות המשטרה לא הייתה טובה וכיוון שהקהילה השחורה התייחסה בחשדנות כלפי המשטרה. בדוח נטען שהחשדנות נבעה ממקרים רבים, במהלך האירועים ובעימותים בין-גזעיים קודמים, שבהם שוטרים עמדו לצד הפורעים הלבנים. הם ציינו גם שהשוטרים נוטים לעצור אזרחים שחורים יותר מאשר לבנים.{{הערה|שם=ועדה_33-40|Chicago Commission on Race Relations, 1922, [http://moses.law.umn.edu/darrow/documents/The_Negro_in_Chicago_1922.pdf The Negro in Chicago: A Study of Race Relations and a Race Riot], University of Chicago Press, pp. 33-40}} הוועדה כתבה על הנתון לפיו אישומים הוגשו כלפי 154 שחורים ו-75 לבנים: "במבט ראשון נתונים אלה מראים על יותר פעילות של שחורים במהומות מאשר לבנים, ולפיכך ניתן היה לצפות שמספר הנפגעים הלבנים יהיה כפול ממספר הנפגעים השחורים. אבל מתוך 520 פצועים שגזעם דווח באופן וודאי, 342 היו שחורים ו-178 היו לבנים... עובדה זו מוליכה למסקנה שלבנים לא נעצרו באותה הקלות שבה עצרו שחורים".{{הערה|Chicago Commission on Race Relations, 1922, [http://moses.law.umn.edu/darrow/documents/The_Negro_in_Chicago_1922.pdf The Negro in Chicago: A Study of Race Relations and a Race Riot], University of Chicago Press, pp. 35}}